נראה שאסטרטגיית סרטוני החטופים שמפעיל חמאס אפקטיבית במיוחד ומטרתה ליצור לחץ וקרע בחברה הישראלית. אם לשפוט לפי ההתנהגות שלאחר פרסום הסרטונים האחרונים, סביר לקבוע שמטרת חמאס היא להשפיע על דעת הקהל העולמית, לרבות הישראלית, כדי ללחוץ על הממשלה לבצע עסקה בתנאים נוחים לחמאס.
סרטונים כאלה אינם ייחודיים בהיסטוריה של מלחמה, והם שימשו הן כדי לחזק את התמיכה והמורל של הקהל "הביתי", והן כדי להשפיע לרעה על מצב הרוח של האויב. במקרה של חמאס, ניתן להבין את המטרה של כל סרטון על ידי מה שקורה לאחר שידורו.
כך, לאחר פרסום סרטון החטוף הירש גולדברג־פולין, הפגנות ספונטניות פרצו בירושלים בדרישה לסגור מיד עסקה לשחרור החטופים (ללא השתתפות או אישור המשפחה). כמה ימים לאחר מכן פורסם סרטון נוסף של קית' סיגל ועמרי מירן – ששודר מאוחר יותר בחדשות הערב וגם בעצרת בתל אביב, שבה הפגינו משפחות החטופים בדרישה לעסקה "עכשיו".
סרטוני חטופים הם טכניקה ידועה להשגת מטרות המלחמה שלא בדרך צבאית. הסרטונים החדשים הם חלק מאסטרטגיה שנועדה לתמרן את דעת הקהל כדי להשיג פסיכולוגית את מה שחמאס לא מצליח להשיג צבאית. אפשר להעריך את אפקטיביות האסטרטגיה הזו על ידי תגובות הציבור הישראלי, שכן מיד לאחר פרסום סרטון שני החטופים דרש אביו של אחד מבני הערובה: "אשרו כל עסקה. כל עסקה היא בת ביצוע. אנא מכם – קבלו החלטה עכשיו!".
אכן, הדרישות של חמאס, כפי שדווחו וכפי שהן משתקפות בהפגנות בעולם, הן להשיג הפסקת אש ולסיים את הפעולות הצבאיות של ישראל. סרטונים המגבירים את הלחץ שמפעיל הציבור על הממשלה לקבל את תנאי חמאס משרתים את המטרה הזו.
חמאס נוהג להפיק סרטונים כדי להשוויץ ב"הישגים" לשוק ה"מקומי" שלו. לחמאס יש היסטוריה של הפקת חומרים המדגימים ומקדמים טרור. בדומה לצילומי הגו־פרו מה־7 באוקטובר, שככל הנראה תוכננו ללא קשר לאופן שבו זה עלול להיתפס על ידי זרים, חמאס כבר הציג סרטונים המראים כיצד לדקור יהודי או ליצור טילים מצינורות מים. למעשה, התופעה של הכחשת מעשי הזוועה של חמאס למרות העדויות המצולמות, כמו גם הפופולריות של הארגון בקרב האוכלוסייה הפלסטינית והעולם הערבי בכלל, מהוות תמיכה לשימוש בטקטיקות הללו.
סרטוני החטופים הם רק חלק קטן משימוש רחב וארוך יותר של חמאס בלוחמה פסיכולוגית, שנועדה לקדם את המטרות הצבאיות והאידיאולוגיות שלהם. חלק מהסרטונים משמשים לחיזוק התדמית הביתית, חלקם כדי ליצור פחד ובלבול בקרב הישראלים, וחלקם, כמו במקרה של סרטוני החטופים, כדי לתמרן את דעת הקהל במאמץ להשיג פסיכולוגית את מה שלא ניתן להשיג צבאית.
אם האסטרטגיה הישראלית אכן תושפע מהטקטיקות של חמאס, הם רק יגבירו את השימוש בטכניקות פסיכולוגיות מחושבות וידגימו כיצד הגישה "עוצמה רכה" עשויה לשתק יריבים בעלי יתרון צבאי מובהק.
המאמר פורסם ב-מעריב
