עבור לתוכן העמוד
Menu

קופרווסר: לירות במשגרי הבלונים

לפנות בוקר טנקים של צה"ל תקפו עמדות צבאיות של חמאס בדרום רצועת עזה, כך מסר דובר צה"ל .התקיפה בוצעה בתגובה להמשך הפרחת בלוני הנפץ והתבערה לעבר שטח ישראל. התקיפה בוצעה לאחר שבלילה שקדם לה ישראל נמנעה מלהגיב על שיגורי הבלונים. במקביל נמשך המו"מ מול השליח הקטארי והחמאס מבקש להשיג הישגים נוספים.

 

איראן: "האחריות לכל פעולה נגד המדינה שתנקט על ידי המשטר הציוני, מוטלת גם על אבו דאבי"

לדברי תא"ל במיל. יוסי קופרווסר, חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה ולשעבר רח"ט מחקר באמ"ן החמאס נצמא תחת לחץ והוא מעלה את הסיכון שלו . "הוא רואה מה קורה בעיראק, לבנון , סוריה ואיראן ומבין מה קורה למשטרים שלא מצליחים לספק את הצרכים של הציבור שלו. .זו חבית חומר נפץ פנימית", אומר קופרווסר.

"צריך להגביר את הלחץ על החמאס ולפגוע במשגרי הבלונים עצמם…הרי מדובר ביחידות של חמאס ג'יהאד והועדות, זה לא ילדים שמשגרים, אלא יחידות שמתחמות בתחום הזה.. במטרה לפגוע בישראלים ולפי הדין הבינלאומי מותר לפגוע בהם.

המלחמה בין סוהא ערפאת לרש"פ

 

*****************************************************************************

ב-17 לאוגוסט 2020 פרסמנו את מאמרו של היועץ המשפטי לשעבר במשרד החוץ, השגריר אלן בייקר, מנהל המכון לדיפלומטיה ציבורית במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה (ICA), , בנוגע לסוגית בלוני הנפץ והתעברה המשוגרים מעזה.

בייקר כתב: "זיהום האוויר: הבערה של אלפי צמיגים יוצרת מפגע זיהום אוויר מסיבי באזור הגדר, עם שחרור עשן פחמני רעיל המזיק לבריאותם של הפלסטינים המתקהלים ומתגוררים באזור הגדר ושל התושבים של היישובים הישראליים באזור הגבול, שלא לדבר על הנזק לאטמוספרה. זאת תוך התעלמות מוחלטת מפעילותה ומדאגותיה של הקהילה הבינלאומית להגנת איכות האוויר והסביבה, ומאמנות והחלטות בינלאומיות נגד זיהום.
אבל הקהילה הבינלאומית שותקת ומגנה את ישראל.

טרור חקלאי: בשיגור אלפי עפיפונים ובלונים בוערים על מנת להצית שטחי חקלאות רחבים בישראל, לשם שריפת ייבולים חקלאיים וגרימת נזק לאזרחים ישראליים, מפרים הפלסטינים אמנות בינלאומיות כגון האמנה נגד פיצוצי טרור משנת 1997, המפלילה בדין הבינלאומי בגין השיגור או ההצתה המכוונים של כל מטען קטלני כנגד אזור ציבורי, על מנת לגרום להרס נרחב.

ניצול לרעה של ילדים: שיגור ילדים לחזית ההפגנות כמגנים אנושיים בכדי להסתיר את נוכחותם של פעילי חמאס מהווה ניצול ציני ואכזרי של ילדים שהוא פשע בינלאומי. כמו כן, עידוד והסתה של ילדים להרכיב, לחמש ולהעיף עפיפונים ובלונים המיועדים להצית ולהתפוצץ מהווה הפרה חמורה של המשפט הבינלאומי ההומניטרי ביחס להגנת ילדים מפני מעורבות בלחימה.

מעשים אלה הם בגדר הפרות של אמנות בינלאומיות האוסרות מעורבות ישירה בלחימה של ילדים תחת גיל 15. בנוסף לכך, הפרוטוקולים לאמנות ג’נבה משנת 1977, וחוקת בית הדין הפלילי הבינלאומי מגדירים את הניצול-לרעה של ילדים לצורכי לחימה כהפרה חמורה של דיני המלחמה וכפשע מלחמה.

זאת ועוד. העובדה שחמאס דואג לפרסם בגאווה תמונות של אלפי ילדים העוברים אימונים צבאיים במחנות צבא, עם טקסי סיום הכוללים תקיפה מבויימת של מטרות ישראליות, וחטיפה ודקירה של חיילים ואזרחים ישראלים, היא הוכחה ברורה לזלזול הבוטה וחוסר הכבוד של הפלסטינים למחויבויותיהם לאותן האמנות בדבר זכויות ילדים אליהן הם הצטרפו.

הפרת הסכמי אוסלו: על פי הסכמי אוסלו יש מחויבות לשמור על איכות הסביבה ולמנוע סיכונים, סכנות ומפגעים סביבתיים, כולל זיהום האדמה, המים והאוויר, ולהגיב לכל אירוע או תאונה הגורמים לזיהומים.

בעידוד ארגון ותמיכה בזיהום האוויר ובהבערת התשתית החקלאית הישראלית, מפרים הפלסטינים את הסכמי אוסלו.

פשעי מלחמה: בהיותם צד לאמנת האג מ-1907 בדבר דינים ומנהגי לוחמה ביבשה, הפלסטינים מפרים את האיסור באמנה זאת ובכללים שנבעו מכוחה, על השימוש בכלי נשק רעילים או כל חומר הנועד לגרום לסבל בלתי נחוץ, ומתקיפה, בכל דרך שהיא, של ערים, כפרים, מגורים או בניינים שאינם מוגנים.

הפלסטינים מפרים את מחויבויותיהם מכוח הפרוטוקול משנת 2001 בדבר מיגבלות ואיסורים על השימוש בכלי נשק מבעירים – פרוטוקול לו הם צד – האוסר תקיפת האוכלוסיה האזרחית ואזרחים בודדים באמצעות כלי נשק מבעירים, וכן האוסר על הפיכת יערות ושטחי גידולים ליעד לתקיפה באמצעות נשק מבעיר.

בהיותם צד לפרוטוקול ז’נבה משנת 1977 בדבר הגנת קורבנות של סכסוכים מזויינים, מפרים הפלסטינים את סעיף 35 האוסר את השימוש בשיטות או אמצעי לחימה המיועדים או הצפויים לגרום לנזק משמעותי, לטווח ארוך לסביבה הטבעית. הפרוטוקול כולל איסור חמור משימוש בכלי נשק מבעירים המהווים סכנה חוצת-גבולות לגידולים חקלאיים, לעולם החי והצומח.

סעיף 54 לפרוטוקול אוסר על תקיפה, הריסה או פגיעה בחפצים שהם חיוניים לאוכלוסיה האזרחית כגון אזורים של גידולי מזון וחקלאות.