רוב מנהיגי אירופה נשמו לרווחה לאחר שנודע להם שג'ו ביידן נשבע אמונים לנשיאות ארה"ב והתיישב סוף סוף בכסאו המרופד בחדר הסגלגל של הבית הלבן.
לפני 4 שנים נצחונו של דונלד טראמפ גרם תסכול רב בקרב ראשי מדינות אירופה שהאמינו עד הרגע האחרון שהילרי קלינטון תנצח בסופו של דבר בבחירות.
I don't remember seeing this picture before – really interesting body language
Ref: https://t.co/nlGYXJ2ZF3#Trump #Merkel pic.twitter.com/vvfttLk58p— Stewart ◢ ◤ Addison 🇪🇺 (@sxa555) January 19, 2021
במהלך כל שנות כהונתו של דונלד טראמפ התגלו מחלוקות רבות מבעבר והיחסים התנהלו באווירה של חוסר אמון מוחלט ולעיתים קרובות גרמו לריב ומדון מיותרים. מבחינת האירופים, טראמפ שבר את כל המוסכמות וערער את הערכים הקלסיים המקובלים בדיפלומטיה ובמיוחד ציפצף על הPOLITIC CORRECT-.
האמירות הפרובוקטיביות והוולגריות של הנשיא האמריקני לשעבר גרמו לתעוב האיש ולזלזול בתכונותיו כמנהיג העולם החופשי. בעיני האירופים נחשב היה דונלד טראמפ לעוף מוזר ובלתי אמין שלא הייתה לו השקפת עולם מסודרת ועקבית ושתמיד שלף מהמותן.
האירופים חששו מאוד שהדבר יגביר את הטינה והשנאה כלפי מהגרים ומעוטים, ושמדיניותו והצהרותיו יתנו רוח גבית למנהיגי המפלגות הקיצוניות של הימין הקיצוני. מצב זה יוביל בסופו להנפת נס הלאומיות, לביטול האיחוד האירופי ולהחזרת הגבולות והמטבע הלאומי. תמיכתו הנלהבת ב- BREXIT הייתה עדות מובילה בהשקפתו של טראמפ.
עוד ועוד, טראמפ הטיל מסים ומכסים על האיחוד האירופי בנימוק של דאגה לביטחון הלאומי, שם ללעג את הסכם הגרעין שחתמו מדינות אירופה עם איראן, התנגש עם בריסל בנושאי סחר ואיכות הסביבה וגם עירער את יציבות ברית נאט"ו שיצרה את הסדר העולמי בתקופה שאחרי מלחמת העולם השנייה.
“Bugünü aslında nasıl sabırla bekledimdi…
Olmaz artık kapı açık
Arkanı dön ve çık istenmiyorsun artık
Bir zamanlar sen de bana acımadın…”
✨
Trump’ın, üye ülkelerin NATO’daki harcamalarını % 2 ve sonra % 4 arttırma gayreti vs.. (Türkiye, tabloya rağmen 2019’da hedefi aştı) pic.twitter.com/cj9oD9ib1N— Ahmet Yeşiltepe (@ahmetyesiltepe) January 16, 2021
במהלך השנים האחרונות כל הניסיונות, במיוחד של נשיא צרפת, להתפייס ולהתפשר עם טראמפ עלו בתוהו בכל הנושאים. מנהיגי אירופה לא הצליחו לנהל דיאלוג רציני ורצוף ולקבל במשותף החלטות בנושאים בילטרלים ומולטילטרלים. ביטול האמנה על האקלים בעולם שנחתמה בפאריס כמו ביטול הסכם וינה בנושא פרויקט הגרעין האיראני, שני הסכמים שנחתמו בזמנו בעידוד הנשיא אובמה, הגבירו עוד יותר את התיסכול והמתיחות בין אירופה לארה"ב.
למרות ששני הגושים חולקים את אותם ערכים אוניברסליים, מנהיגי אירופה לא הצליחו לשתף פעולה עם טראמפ, לישר קו ואת כל ההדורים ולקבל את דין הבוחר האמריקני כפי שמקובל בכל דמוקרטיה בעולם.
עד נצחונו של ביידן, אירופה לא השלימה עם המצב הקיים ורק בימים אלה היא מנסה להתאושש ולהתגבר על משקעי העבר.
דף חדש
מנהיגי מדינות האיחוד האירופי היו הראשונים שבירכו את הנשיא האמריקאי ה-46, ג'ו ביידן. שר החוץ הגרמני הייקו מאס התבטא בצורה בלתי דיפלומטית כאשר אמר על הפסדו של טראמפ "אני שמח שהוא עזב".
Die Feinde der Demokratie werden sich über diese unfassbaren Bilder aus #WashingtonDC freuen. Aus aufrührerischen Worten werden gewaltsame Taten – auf den Stufen des Reichstages, und jetzt im #Capitol. Die Verachtung demokratischer Institutionen hat verheerende Auswirkungen. (1)
— Heiko Maas 🇪🇺 (@HeikoMaas) January 6, 2021
נשיאת נציבות האיחוד האירופי אורסולה פון דר-לאיין אמרה: "אחרי ארבע שנים ארוכות, שוב יש לאירופה חבר בבית הלבן". היא הזמינה את הנשיא ביידן לבריסל כדי לדון יחד בשhקום הקשרים וקידום היחסים בין ארה"ב לאירופה, בעתיד נאט"ו, בשינויי האקלים והמאבק בנגיף הקורונה.
ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון, אמר כי הוא מצפה לעבוד במשותף עם ביידן: "המטרות שלנו הן זהות ונעבוד יד ביד כדי להשיג אותן".
עד היום היו האירופים מתוסכלים מחוסר כל השפעה פוליטית בפתרון סכסוכים בעולם. עתה עם בחירתו של ממשל חדש בארה"ב הם מקווים לפעול ביתר שאת בזירה הבינלאומית .
הפרויקט האיראני
בשיחה ראשונה שהתנהלה בין הנשיא ביידן עם נשיא צרפת ב-24 בינואר 2021 הוחלט ביניהם לתאם עמדות בכמה נושאים הקשורים למזה"ת ובמיוחד בפתרון הבעיה הפלשתינית, המצב בלבנון וחידוש הדיאלוג עם איראן.(1)
צרפת , גרמניה ובריטניה החתומות על הסכם וינה מה-14 ביולי 2015 סוברות כי מדיניות "הלחץ המקסימלי" שנקט טראמפ נגד איראן נכשלה והסנקציות לא עצרו את איראן מלהעשיר אורניום ולדהור לעבר פצצה אטומית. הם טוענים כי בדידותה של איראן בזירה הבינלאומית הקשיחה את עמדתה ואף סבכה את המצב בסוריה, בלבנון,בעיראק ובתימן. ביטול ההסכם והסנקציות גם החמיר את המצב הפנימי והכלכלי באיראן.
אירופה חוששת גם שהמשך הפרת ההסכם שנחתם עם איראן עלול לגרום לזעזועים נוספים בחברות שסוחרות עם טהרן במיוחד בתקופה שהעולם מתקשה להתמודד עם תחלואת הקורונה.
מאז ומתמיד דגל האיחוד האירופי בקו מדיני ברור ועקבי המדגיש כי אין להפר את ההסכם כל עוד לא הוכח שהאירנים הפרו אותו. הוא סומך על הדוחות של סבא"א, אך עם זאת הוא מודע כי הנסיבות ישתנו מאוד ושיש לדון בכובד ראש בהסכם חדש וקשוח שיכלול בין היתר שלוש נקודות עיקריות:
– איסור פיתוח הטילים הבליסטיים שברשות איראן ושעלולים לשאת ראש כימי או גרעיני
– הארכת ההסכם למספר שנים נוספות
-פקוח קשוח יותר ובזמן אמת על כל המתקנים הגרעינים ובסיסי הטילים הבליסטיים
בנוסף מעוניינים האירופים וכנראה גם הממשל האמריקני החדש להתמקד גם בנושאים אחרים ולהגיע להסכם רחב יותר עם איראן שיכלול:
– שמירה על זכויות אדם, חופש עיתונות ושחרור אסירי אופוזיציה.
– הפסקת ההסתה וההצהרות להשמדת מדינת ישראל
– נסיגה כוחות מיליציות אירניות מעירק, סוריה ותימן
– הפסקת כל פעולות הטרור
– הפסקת העברת נשק לחיזבאללה ופתרון פוליטי בלבנון: בנושא זה קיימת מחלוקת עם ארה"ב. אירופה לא שינתה את עמדתה הרשמית ואינה מגדירה את החיזבאללה כארגון טרור.
היא תהיה מוכנה להטלת סנקציות נוספות על אישים ועל חלקים בארגון, אולם החלטה זו צריכה להתקבל פה אחד על ידי כלל החברות באיחוד.
הנשיא מקרון ביקר בשנה האחרונה פעמיים בביירות, אולם הוא לא הצליח במשימתו והיסס מאוד להגדיר את החיזבאללה ארגון טרור על מנת לא לערער את היציבות בלבנון. מקרון מעונין עתה לתאם עמדות עם הנשיא ביידן והוא מקווה מאוד שתהיה לו אוזן קשבת.
#UPDATE French President Emmanuel Macron visited a shell-shocked #Beirut on Thursday, pledging support and urging change after a massive explosion devastated the Lebanese capital in a disaster that has sparked grief and fury https://t.co/oPwbMxU6RS pic.twitter.com/ALJIPER7kJ
— AFP News Agency (@AFP) August 6, 2020
הבעיה הפלשתינית
ב-29 במרץ 2019 ערך מלך ירדן ביקור רשמי בפאריס בו הוא קיבל מהנשיא מקרון הבטחה שצרפת תמשיך לדבוק בתמיכה בעמדתה להקמת מדינה פלשתינית עם מזרח ירושלים כבירתה, כשלממלכה האשמית תהיה זכות שמירה על המקומות הקדושים, וכן היא מתנגדת בתוקף להכרת ריבונות ישראלית בגולן.
מאז 1967 מתייחסת אירופה לגדה המערבית לרבות מזרח ירושלים, וכן לגולן כ”שטחים כבושים”. אירופה אף לא הכירה בהחלת חוק הגולן מדצמבר 1982 וכן התנגדה בתוקף להעברת השגרירות האמריקנית מת”א לירושלים.
בנושא העברת השגרירות קיימת מחלוקת עם ממשל ביידן מאחר והוחלט להשאיר את הנציגות האמריקנית בירושלים. עם זאת, יש לציין כי רוב מדינות אירופה מנהלות את קשריהם עם הפלשתינים דרך קונסוליות הקיימות במערב ובמזרח ירושלים.
הקונסול הכללי הצרפתי בירושלים הוא למעשה ובפועל "שגריר בפלשתין."
הקווים המנחים את האיחוד האירופי בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני:
– החוק הבינלאומי והחלטות האו”ם. יש לציין כי בתקופת ממשל טראמפ ניסתה צרפת לחזק את חברי מועצת הביטחון ולמנוע בעתיד השפעת יתר של ארה”ב והטלת ווטו אמריקני אוטומטי בהחלטות אנטי ישראליות.
– עקרון שתי המדינות החיות זו לצד זו בביטחון תוך הדגשה על המחויבות לביטחון ישראל.
-פתרון הסכסוך בדרכי מו”מ בין שני הצדדים על פי החוק הבינלאומי. בתוך כך, אירופה לא תכיר בריבונות הישראלית על שטחים כפי שתפציר בפלשתינים להמשיך לקיים את ההסכמים שהם חתומים עליהם. אירופה גם תשקול לנקוט באמצעים ואף בסנקציות אם ישראל תכריז על ריבונות חלק מהשטחים.
-בחירות חופשיות ברשות הפלשתינית ושקיפות בהחלטות הרשות לרבות פקוח הדוק על העברת כספים ותרומות.
בשאלת התשלום של הרש”פ למחבלים ומשפחות אסירים, האיחוד טוען כי בנה מנגנון המוודא כי התשלום נעשה ישירות אל הגורמים הרלוונטיים. ברור כי מנגנון זה אינו יעיל כלל וכלל והתשלומים נמשכים. בנושא זה יש לקוות כי ממשל ביידן ימשיך להקפיד על חוק "טיילור פורס" ויעמיד כתנאי לחידוש המו"מ עם הפלשתינים את הסוגיה הזאת.
-לגבי אפשרות ניצחון החמאס בבחירות בגדה יש לצפות שהאירופים יכבדו את דין הבוחר והם לוקחים בחשבון את הסיכון. לא ברור עדיין איך יתייחס ממשל ביידן לסוגיה ויתכן שימשיך בקו ממשלו של אובמה.
– האירופים מתנגדים להסתה נגד ישראל ולהבעת דעות אנטישמיות מצד מנהיגים פלשתינים. באיחוד מבצעים פרויקטים רבים של מפגשים בין בני נוער על מנת לנסות ולהוריד את גובה להבות השנאה. חשוב כמובן לפעול גם בהסרת ההסתה גם בתכניות הלמודים וספרי הלמוד.
-האירופים מודעים שאין פתרון לסכסוך בין ישראל לפלשתינים בלי מעורבותה הדינמית של ארה"ב וגבוי של האחוד האירופי.
-הצרפתים מעוניינים גם לחדש את מסגרת הוועידה הבינלאומית כדי לדון בפתרון הסכסוך. כזכור הם כנסו בפאריס וועידה כזאת שבועיים בלבד לפני כניסתו של דונלד טראמפ לבית הלבן בתחילת ינואר 2017.
בעוד שהאמריקנים אינם ממהרים לפתור את הבעיה הפלשתינית כדי לא להיכשל שוב כפי שהיה בתקופת אובמה וג'ון קרי, החשש גובר אצל האירופים מקריסת הרשות הפלשתינית וביטול סופי של הסכמי אוסלו ותהליך השלום.
אירופה לא שבעה נחת מהעמדות הפרו-ישראליות של הנשיא טראמפ שהגבירו לטענתם את הבניה בהתנחלויות וגרמו להנצחת הכבוש הישראלי בתום חמישים וארבע שנים למלחמת ששת הימים. הם התנגדו בתוקף גם להחלת הריבונות הישראלית על חלקי שטחים ביהודה ושומרון ובבקעה.
האירופים אמנם קבלו "בברכה רכה" את הנורמליזציה עם מדינות המפרץ, מרוקו וסודאן, אך הם אינם מאמינים שהדבר יתרום לפתרון הבעיה הפלשתינית. הם רואים ב"הסכמי אברהם" הסכמים בילטרליים נפרדים עם כל מדינות ערב שלא היה להן סכסוך צבאי ישיר עם ישראל.
מסקנות
שתי דאגות חמורות לגבי עתיד יחסי אירופה עם ארה”ב ממוקדות בביטחון ובכלכלה. יש לציין כי עלות סחר החליפין בין אירופה לארה”ב עמדה עד כה על שני מיליארד דולר ליום. הממשל האמריקני החדש יפעל למען הגלובליזציה וסחר חופשי תוך תאום מלא בנושאים מדיניים וכלכליים. נציין כי מדיניותו של דונלד טראמפ גרמה למיתון ולמשברים עמוקים ברבות ממדינות אירופה.
הנשיא ביידן ובמיוחד מזכיר המדינה אנטוני בלינקן נחשבים לאירופילים מושבעים. בלניקן גדל בפאריס והושפע מאוד מאביו החורג סמואל פיזר , ניצול שואה שהפך למנטור העיקרי שלו וגבש את השקפת עולמו.
כפי שנהג בתקופת ממשל אובמה והיה תקיף ביותר נגד החימוש הכימי ולא קובנציונלי בסוריה, כך מאמינים כי בלינקן נחוש שלא לאפשר לאיראן להצטייד בנשק גרעיני. בתוך כך חשובה הודעתו הראשונית שארה"ב תתייעץ בנושא זה עם ישראל. (2)
בנושא הפלשתיני אמנם מאמין בלינקן כי קשה לראות סיכוי לפתרון בזמן הקרוב, אבל יש לזכור כי הוא גינה בזמנו את העברת השגרירות האמריקנית לירושלים. הוא טען בראיון לרשת הטלוויזיה הצרפתית 24 FRANCE כי ההחלטה היא בעיניו "דרמה לעתיד ישראל"…(3)
בתוך כך נדגיש לסכום את הנקודות הבאות:
– אירופה וארה"ב חולקים ערכים דמוקרטים משותפים בנושא זכויות אדם
– הם יתנגדו בכל בתוקף שלאיראן תהיה פצצה גרעינית.
– יפעלו להמשך פעילות נאט"ו במסגרת מדיניות טרנס-אטלנטית.
– ישתפו פעולה בלוחמה נגד הטרור האיסלמי.
שאלות רבות נשאלות על המשך מעורבותה של ארה”ב בסכסוכים מקומיים, על היחסים של הממשל החדש עם רוסיה סין, טורקיה וצפון קוריאה וכמובן על עתיד מעורבותה הצבאית של ארה"ב במזרח התיכון ואם תמשיך להיות "השוטר של העולם".
בנושאים הקשורים לאזורינו, על ישראל לנסות ל"הרחיק" את השפעתם של הפרו-פלשתינים בממשל ובקונגרס ובקרב האגף השמאלי-קיצוני של המפלגה הדמוקרטית.
עם הידוק קשרי הנורמליזציה עם מדינות המפרץ ובהמשך עם סעודיה נפתח דף ביחסים עם העולם הערבי ועל ישראל להדגיש כי "הסכמי אברהם" מועילים גם לפתרון הבעיה הפלשתינית ולמניעת איראן להתחמש בנשק גרעיני.
בתוך כך, עלינו לתאם עם מדינות ערב כולל עם ירדן ומצרים חזית אחת מלוכדת נגד פרויקט הגרעין של איראן. הממשל החדש מחויב עתה להתחשב בעמדותיהן ולשם כך על ישראל להוביל מהלך דיפלומטי דיסקרטי ומתואם מול ארה"ב ומול אירופה.
ברור כי הנשיא החדש ביידן יהיה בחודשים הקרובים עסוק כולו במלחמה נגד תחלואת הקורונה ובענייני פנים וכלכלה. כל ענייני החוץ של ארה"ב והנושאים הבוערים יטופלו בעיקר על ידי "הסטייט דיפרמנט", בהובלתו של אנטוני בליקנן ויועציו. כדי לגבש עמדה ברורה על הצעדים הבאים שעליהם לנקוט הם יצטרכו גם להמתין לתוצאות הבחירות בישראל וברשות הפלשתינית.
נזכיר כי קיים באירופה הבדל מהותי בין עמדות הדרג המקצועי לבין ההנהגה הפוליטית ובמיוחד בין שיחות כנות ובלתי פורמליות לבין דיונים ופורומים רשמיים.
יש גם להפריד בין מדינות מערב אירופה הקלאסית כמו צרפת, ספרד או איטליה, לבין מדינות שהיו בעבר תחת שלטון הגוש הקומוניסטי. אצלן, האוכלוסיות מגוונות והאינטרסים שונים. הן בוודאי פחות מעורבות ואינן מתעניינות בפתרון הסכסוך במזה”ת כפי שעושה זאת צרפת למשל.
בשנים האחרונות התהדק הקשר עם מדינות מזרח ומרכז אירופה במיוחד עם הונגריה, רומניה וצ’כיה שלא היססו בנגוד למדינות המערב להימנע בהחלטות שהתקבלו בנושא העברת השגרירות האמריקנית לירושלים.
כמו כן התהדקו בצורה משמעותית היחסים עם יוון, בולגריה וקפריסין. כלומר קיימת כאן מגמה חיובית שלא הייתה בעבר ויש להדגישה ולברך עליה. במסגרת האיחוד האירופי היא תהווה משקל נגד בעיקר בסוגיה הפלשתינית.
לסכום, אין ספק כי רק בוושינגטון מתקבלות החלטות חשובות והרות גורל. ושרק ארה”ב, המעצמה החזקה בעולם מסוגלת לטפל בצורה יסודית בפתרון הסכסוך עם הערבים. בניגוד לאירופה שהיא משענת קנה רצוץ מבחינה מדינית, ארה”ב היא אכן בת ברית אסטרטגית נאמנה באמת.
עם זאת, יש להמשיך ובמקביל להדק את הקשרים עם אירופה במטרה למנוע גינויים והחלטות אנטי-ישראליות במוסדות האו"מ ובגופים בינלאומיים.
תחלואת הקורונה עוררה באירופה גל אנטישמי מהימין הקיצוני ועד לשמאל הקיצוני ועל כן עלינו לפעול עם ממשלות ומוסדות אירופיים כדי למגר את התופעה החדשה ובמיוחד את הפעילות האינטנסיבית של ה-BDS , ועמותות וגופים אחרים.
יש בהחלט לישראל נכסים אסטרטגים רבים וחשובים היכולים לתרום בהדוק שתוף הפעולה הן עם אירופה והן עם ארה"ב.
הערות
-https://www.elysee.fr/emmanuel-macron/2021/01/24/entretien-telephonique-avec-joe-biden-president-des-etats-unis-d-amerique
-https://www.ynet.co.il/news/article/SJcKh3N1u
-https://www.france24.com/fr/20180515-entretien-antony-blinken-israel-palestine-hamas-nakba-proche-orient-nucleaire-coree-trump
