ארה"ב אצה להשכין שלום בין ישראל לפלסטינים ויש לשבח אותה על כך, אבל בדרך היא עלולה לאבד את המזרח התיכון. שלושה אירועים שהתקיימו בשבוע שעבר עלולים להוות נקודת ציון בכל הקשור למעמדה של ארה"ב באזורנו: הממונה על ביטחונה של ערב הסעודית, הנסיך בנדר בן סולטאן, ביקר במוסקבה ונועד עם הנשיא פוטין, ופורסם כי הם דנו בעסקת נשק ענקית, שמשמועתה היא שסעודיה עוברת מבלעדיות הנשק המערבי, ובעיקר האמריקני, לאיזון עם נשק רוסי; בקהיר התחוללה קטטה צעקנית בין ראשי הצבא המצרי לבין שליחיו של הנשיא אובאמה בדבר שחרורו של מורסי מן הכלא; ובאנקרה פורסם עונשו של מפקד הצבא הטורקי לשעבר, אילקר באשבוג, שנידון למאסר עולם בעוון תכנון הפכה.
אשר למצרים, לא זו בלבד שהצבא המצרי דחה את כל הלחצים שניסתה ארה"ב להפעיל, אלא הוא אף הבהיר לשליחיו של אובאמה כי הוא עומד לפנות את האחים המוסלמים מן הכיכרות. בשולי המתח בין מצרים לארה"ב נודע כי הנשיא פוטין עומד לבקר בקהיר וכי שיתוף הפעולה הצבאי בן מצרים לבין ישראל בסיני הוא חסר תקדים, גם בלי הפצרותיה של ארה"ב בפני מצרים בעניין זה.
העיתונות הבינערבית קשרה את ביקור הנסיך בנדר במוסקבה בניסיון לשכנע את רוסיה לחדול מתמיכתה באסד. אבל דווקא התמיכה האיתנה של רוסיה בבעל בריתה הרשימה את סעודיה. כמובן שעניין סוריה נדון בשיחות במוסקבה, אבל הסיבה האמתית לביקור הנסיך הסעודי נעוצה בהתעקשות אובאמה לדבוק במדיניות הפצת האחים המוסלמים בכל רחבי המזרח התיכון – ועניין זה מוביל אותנו לטורקיה.
אילקר באשבוג היה סמל לנאמנות טורקיה למערב. תחת הנהגתו היווה הצבא הטורקי חלק אינטגרלי מאירופה והתרחק מענייני העולם הערבי כמו ממגפה. קשה לדעת אם אכן תכנן או לא תכנן הפיכה, אך בכל מקרה, על פי החוקה הכמאליסטית – זהו תפקידו של הצבא: לשמור על טורקיה חילונית ומערבית. השלכת הסמל הזה לכלא, ובמקביל חיזוק קשרי ארה"ב עם טורקיה האסלאמיסטית, עוררה תהיות בכל הקשת הרחבה של המדינות הפרו-מערביות עם השלכות קשות לגבי מעמדה של ארה"ב באזור.
בכל הקשור למהלכי השלום של קרי, כעת כבר ברור כי לא זו בלבד שסעודיה לא תסייע לו בעניין החייאת היוזמה הערבית, אלא תהיה אדישה למאמציו במקרה הטוב או תחבל במאמציו במקרה הפחות טוב.
ירדן, שאמורה הייתה להיות נדבך מרכזי ביוזמה החדשה, תפסה מרחק והשאירה את ארה"ב לבדה.
הבלוג לעיל משקף את דעת הכותב בלבד ואיננו מהווה עמדה רשמית של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה