עבור לתוכן העמוד
תפריט

דת ופוליטיקה במזרח-ירושלים

מיפוי מקיף של הארגונים הפלסטינים הפועלים כיום במזרח ירושלים

דת ופוליטיקה במזרח-ירושלים

מיפוי מקיף של הארגונים הפלסטינים הפועלים כיום במזרח ירושלים

תוכן העניינים

להורדת המחקר כקובץ PDF

למרות קשריה עם ישראל והגדה, פיתחה מזרח-ירושלים מערכת פוליטית מִשל עצמה והיא מתנהלת בדפוסים מיוחדים לה, כאילו הייתה בועה בפני עצמה.

היות שאין במזרח העיר כוח פוליטי חזק מספיק להוציא עצרות והפגנות לרחובות – או שאין כוח המעוניין בכך – הרי שעיקרה של הפרהסיה הפוליטית במזרח-ירושלים נמצא ברחבת מסגד אל-אקצא, והכוחות הפוליטיים המובילים שם הם התנועות האסלאמיות. הכוח האִסלאמי שמסוגל להקהיל עצרות מרשימות תחת דגלו הוא תנועה בין-לאומית ושמה "מפלגת השחרור האִסלאמי", או "תחריר", שבמידה רבה היא הכוח הדומיננטי על הר הבית.

כוח אחר הוא תנועת חמאס, אבל בהיותה מוגדרת בישראל "תנועת טרור", היא אינה יכולה לכנס עצרות, ולכן יכולותיה מול תנועת תחריר הן בגדר תעלומה.

ההשפעה הערבית-ישראלית נוצרה על-ידי התנועה האִסלאמית הצפונית של ראיד סלאח, שניצלה את הגנת החוק הישראלי ואת הדמוקרטיה הישראלית כדי לחדור עמוק לתוך רחבת המסגדים, תוך שילוב זרוע עם האחים המוסלמים, אותם מייצג המופתי לשעבר שיח' עכרימה סברי.

תנועת חמאס נעזרה בתנועה של ראיד סלאח, אבל גם ניהלה מולה מאבק על הבכורה.

תנועת פת"ח מדדה מאחור, אבל אין לבטל את חשיבותה, כי נוכחותה בעיר מורגשת. במאבק על הפרהסיה ברחבת במסגדים היא מפגרת הרבה אחרי תחריר, אבל יש לה השפעה בסמטאות ובכמה שכונות.

גם התנועות "הכלליות" כמו חמאס ופת"ח, פיתחו קווים עצמאיים מול תנועות האם שלהן. לאנשי פת"ח יש מסורת אריסטוקרטית, בייחוד כשמדובר בממשיכי דרכו של פיסל חוסייני ובממסד של "אוריינט-האוס" ודפוסי התנהגותם שונים מאלה של הפת"ח האלים, שמעוזיו בשכונות התפר שמעבר לגדר. הפת"ח ההוא קשור יותר לרמאללה, אין לו קשר מובהק עם העיר עצמה, והוא מקרין לתוכה אלימות וטרור.

החמאס מושפע מן היסוד המאסיבי של יוצאי חברון בירושלים. אבל למרבה ההפתעה, אנשי חמאס של ירושלים אינם נלהבים מן המסרים שמגיעים מתנועת האם בחברון, והם מרוצים מן המדיניות הישראלית החוסמת את דרכם של המטיפים מחברון המבקשים לעצמם משרות הטפה במסגד אל-אקצא.

מה שמשפיע על המערכת הפוליטית במזרח ירושלים, היא המעורבות של מעצמות אזוריות, ובעיקר ירדן וטורקיה, שנמצאות בהתנגשות זו מול זו, וקשה שלא להתרשם מעומק החדירה של טורקיה לירושלים באמצעות התנועה האִסלאמית והאחים המוסלמים.

התנועות האִסלאמיות

בהיעדר מנגנון של בחירות, קשה לאמוד את כוחן של התנועות האִסלאמיות הפועלות בירושלים, אבל יש קנה-מידה שעשוי לסייע בהערכת כוחן היחסי: היכולת לכנס המונים ברחבת אל-אקצא (אך לא ברחבי ירושלים; אין אף תנועה שמסוגלת לעשות זאת) ועל פי קנה-מידה זה מפלגת השחרור מצליחה מעל ומעבר לכל היתר.

עצרת חיזב תחריר ברחבת אל-אקצא (מתוך אתר התנועה).
עצרת חיזב תחריר ברחבת אל-אקצא (מתוך אתר התנועה).

גם חמאס יכלה אולי להצליח, אבל הגדרתה בישראל "ארגון טרור" מונעת ממנה את חופש הפעולה שיש לתחריר. גם לתנועתו של ראיד סלאח יש נוכחות מרשימה, אבל אלה הן "המוראביאטאת" – הנשים שפעלו במתחם הר הבית כדי להפריע למבקרים הישראלים. הן היו המאורגנות בהסעות מקרב ערביי ישראל. כעת, עם הוצאת התנועה מחוץ לחוק, יש המעריכים כי המזרח-ירושלמים לא יתגייסו בהמוניהם להופיע ברחבת המסגדים בתגובה לקריאתו של חמאס, כפי שמצליחה תנועת התחריר לגייסם.

בהיעדר יכולת לכנס עצרות, חמאס מבליטה את נוכחותה בפרהסיה של העיר בכתובות קיר. בתמונה: כתובת של חמאס בשכונת באב א-זהרה: "שכונת חמאס. חמאס היא דגל האִסלאם ואנו גאים בה." (צילום: פנחס ענברי)
בהיעדר יכולת לכנס עצרות, חמאס מבליטה את נוכחותה בפרהסיה של העיר בכתובות קיר. בתמונה: כתובת של חמאס בשכונת באב א-זהרה: "שכונת חמאס. חמאס היא דגל האִסלאם ואנו גאים בה." (צילום: פנחס ענברי)

על פי מקורות במזרח-ירושלים, חמאס מתנהלת ברחובות העיר כתנועת מחתרת ומסתירה את הנהגתה האמתית מעין רואה. שלושת מנהיגיה הם מוחמד אבו טיר, חאלד אבו ערפה ומחמד טוטח, הפועלים מרמאללה, לאחר שסולקו מן העיר בידי שלטונות ישראל.1 השלושה נעצרו וגורשו לאחר שנשללה מהם תושבות במזרח-ירושלים במסגרת מסע מעצרים נרחב נגד תשתית חמאס בגדה.2

מקורות במזרח-ירושלים הסבירו כי הלקח של חמאס היה שלא להתפתות עוד לפעילות גלויה, אלא להסתתר ולעבור לדפוסי מחתרת. השלושה התפתו לצאת מן המחתרת כדי להשתתף בבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית, ולאחר מעשה חמאס הבינה כי חשיפת הנהגתה הייתה טעות.

על פי מקורות במזרח-ירושלים, חרף כל המפריד בין כל התנועות האלו, יש כמה קווי-דמיון משותפים לכולן, אבל כל אחת מתמודדת עם מצבה בדרך אחרת.

מה שמשותף לכולן הוא שמירת הצביון הדתי-אִסלאמי של הר הבית. לפיכך הן פועלות כנוגדנים כל אימת שיש חדירה חילונית מטעם גורמים לאומיים ערביים. למשל, גירושו בחרפה של שר החוץ המצרי אחמד מאהר ביוני 2009 בהשלכת נעליים, כאשר בא להתפלל במסגד;3 הלינץ' שנעשה כמעט בשר ההקדשים הפלסטיני מחמוד אל-הבאש;4 וגירושם באלימות של נציגי ממשלת ירדן, למרות היותם אנשי-דת.5

מכאן שההתנגדות לנוכחות הישראלית היא חלק ממכלול רחב בהרבה, הכולל גם נוכחות חילונית כלשהי, גם אם ערבית.

אבל שלוש התנועות הללו מתאחדות לא רק נגד "פולשים" יהודים או חילונים, אלא גם נגד גורמים אִסלאמיים שאינם מאורגנים באחת המסגרות המוכּרות, כמו גירושו של איש הדת "העצמאי", סלאח א-דין אבו ערפה.6

היות שמפלגת השחרור האִסלאמית נראית דומיננטית בהר הבית, נפתח בה:

מפלגת השחרור האִסלאמית "חיזבּ א-תחריר"

מפלגת השחרור האִסלאמית נוסדה בשנת 1953כמפלגה אנטי-האשמית, בעת שלטונה של ירדן על מזרח-ירושלים, בידי איש-דת שכיהן באל-אקצא ושמו: תקי א-דין נבהאני.7 היא קראה להחזיר את החליפוּת העות'מאנית לקדמותה, כי לדעת מייסדיה היא החליפות החוקית היחידה. הם חשדו בכך שההאשמים תכננו להכריז על חליפוּת בעצמם, וטענו כי השושלת ההאשמית שיתפה פעולה עם האנגלים "הצלבנים", בהדחת שושלת החליפים החוקית.

אף על פי שמייסד המפלגה וכל "המדריכים" היו פלסטינים, ומנהיגם היום, עטא אבו רשתא, אף הוא פלסטיני המתגורר בביירות, אין אנשי התחריר מגדירים עצמם פלסטינים במובן הלאומי, כך למשל מבהיר המדריך העליון שלהם, אבו רשתא, באתר הרשמי שלו8 ומבחינתם פלסטין אינה לאומיות, אלא מחוז גאוגרפי בלבד.

גם המושג "תחריר" (שחרור) טעון הבהרה: אין הכוונה לשחרור טריטוריאלי במובן הלאומי, אלא לשחרור תרבותי טוטאלי מהשפעת תרבות המערב. בהקשר הפלסטיני, הדברים באים לידי ביטוי בפסילת כל סממן שאינו אִסלאמי טהור, כמו רשות לאומית, בחירות, או הסכמים בסגנון תרבות המערב, ובראשם הסכמי אוסלו. מכאן שגם יומרתו של נשיא טורקיה לכונן מחדש את החליפות העות'מאנית, זכתה לשלילה בקרב מפלגה זו, היות שטורקיה המודרנית חברה בנאט"ו ומתנהלת כמדינה מערבית.9

גם המונח "מפלגה" טעון הסבר: אין מדובר במפלגה המתמודדת בבחירות דמוקרטיות במובן המערבי, אלא בחבורת נאמנים לאללה במובן האִסלאמי, בדומה לחיזבאללה שהיא מפלגתו של אללה.

מפלגת תחריר היא מפלגה בין-לאומית הפרוסה על פני העולם כולו, ובנושא הפלסטיני היא מתמקדת בשלושה עניינים: הפיכת רחבת אל-אקצא לבימה שעליה תוכרז החליפות העולמית; ביטול הסכמי אוסלו; וקריאת תיגר על היומרה של ירדן להיות שומרת המקומות הקדושים בירושלים.

לדברי מקורות במזרח-ירושלים, מפלגה זו ממקדת בירושלים את פעילותה הגלויה רק ברחבת אל-אקצא, וזאת לא כמו ביתר ערי הגדה, שם עצרותיה נערכות בשטחים פתוחים.10

ראשי מפלגת השחרור האסלאמית נועדים בבתים פרטיים בלבד, שלא כמו אנשי ראיד סלאח שנצפו מתכנסים בבתי-מלון.11

בהקשר הירושלמי יש למפלגה זו אחיזה באוניברסיטת אל-קודס באבו-דיס, ותאים באוניברסיטאות אחרות בגדה, כמו נג'אח בשכם12 בבית-לחם, ובעיקר בחברון.13

עצרת תחריר באוניברסיטת אל-קודס באבו דיס – מתוך דף הפייסבוק של הסטודנטים
עצרת תחריר באוניברסיטת אל-קודס באבו דיס – מתוך דף הפייסבוק של הסטודנטים

ראשיה בירושלים ובגדה הם: דר' מאהר ג'עברי, המהדס איבראהים שריף, מוניר שקייר, דאוד חמדאן, והמטיף עיסאם עמירה

כותב שורות אלה פגש את אנשי תחריר במסגד בבית-צפפא (יש להם עוד מסגד בבית-חנינא) בתיווכו של סוחר מזרח-ירושלמי מכובד, בשולי ועידת אנאפוליס, בנובמבר 2007. הדברים ששמעתי אז תקפים גם היום. שאלתי מדוע עשו הפגנות סוערות נגד הוועידה בכל הגדה המערבית, ודווקא בירושלים היו שקטים, חרף השפעתם העמוקה בה. אנשי-שיחי ענו כי עיקר עניינם בשלב זה הוא המשטרים הערביים שסטו מדרך האִסלאם, כמו הרשות הפלסטינית, וכי יומם במסגד אל-אקצא יגיע כאשר ישראל תיסוג מן הרחבה והם ישתלטו עליה14 ויכריזו על החליפות. כלומר, הם אינם מתעמתים עם ישראל, אבל ברגע שיושג הסכם וישראל תעביר את האחריות על ירושלים לידי משטר ערבי שאינו דוגל בשלטון החליפות – יתפסו הם את החלל הריק.

התנגדותם של אנשי תנועת השחרור האסלאמי לאש"ף, נובעת אפוא מכך שזהו גוף לאומי חילוני. לכן היא פועלת לסלקו מרחבת ההר ופוסלת את כל ההסכמים שעשה בנוסח מערבי, כמו הסכמי אוסלו.15

לפי תפיסתה של התנועה, יש רק כוח אחד שיביא לשחרור פלסטין והפיכתה למחוז של החליפות האִסלאמית, והוא החליפות עצמה. כל מהלך שאינו תואם תפיסה זו משבש את מהלך ההיסטוריה שמכוון לכינון החליפות. לפיכך מתנגדת התנועה לאינתיפאדות ומגדירה גם את זו הנוכחית כמטרד לישראל, שאין בו כדי לקדם דבר. ירושלים תשוחרר רק בכוח צִבאות החליפוּת המוסלמית.16

מכאן גם התנגדותה של תנועת תחריר לחמאס, אשר משתלב לדעתה בתהליך אוסלו, נוטל חלק ברשות הפלסטינית, ובכך נותן לגיטימציה לשלטון "היהודים", או "בני-ציון"; תחריר אינה משתמשת במונח "ישראל".17

מכאן אפשר גם להבין את התנגדותה של תחריר לדאעש. הכרזת החליפות מפי בגדאדי אינה תואמת את אורחות הנביא, ומאז שהוכרזה החליפות של דאעש קוראים אנשי תחריר לחליפות שלהם "חליפות בדרכי הנביא", ומסתייגים ממעשי האכזריות של דאעש, שאינם עולים בקנה אחד עם דרך הרחמים של הנביא.18

אבל, כאמור, תחריר אינה מפלגה פלסטינית, אלא תנועה כלל-עולמית שיש לה סניף במחוז (וילאיה) פלסטין, וחשיבותו המיוחדת בכך שבו נמצא מסגד אל-אקצא, בו תוכרז החליפות לעתיד לבוא.

חלק מפעולתה של התנועה בפלסטין נובע ממאבקיה האחרים בעולם, כמו למשל ברוסיה, בה היא נרדפת על צוואר. לכן היא מטיפה בירושלים נגד הנוצרים האורתודוכסים, בהיותם משרתי האינטרס הרוסי.19

למרות שביסודה מפלגת השחרור היא מפלגת "דעווה" – כלומר: הטפה, ולא "ג'יהאד" – ומכאן יתרונה המאפשר לה להתעמת כמעט עם כל הכוחות הפועלים בירושלים ובה בעת לחיות ב"מודוס ויוונדי" עם ישראל – יש בכל זאת זליגה משורותיה לכיוון הטרור. תופעה זו נקראת "תפריח'" – כלומר: "מדגרת אפרוחים", שפירושה שמתוך התחריר יוצאות תופעות של טרור.20

כך, למשל, בביקור אבלים בג'נין הייתה קבוצה של מנחמים מתנועת תחריר שדבריה היו קרובים להטפה לטרור.21 הם שיבחו את הנוער הפלסטיני "אשר מתעמת עם הכיבוש באמצעות סכין ומברג, לאחר שנעלמו כל בעלי הדרגות הצבאיות, והפקירו את אנשי פלסטין, מושלי הערבים והמוסלמים… דם השהידים יאיר את דרך העמלים למען האִסלאם למימוש הבטחות אללה להחזיר את החליפות".

אבל, מתברר כי חלק מתופעת דאעש בירושלים מוצאת ביטוי בדרשות המטיפים של תחריר במסגד אל-אקצא, ועל כך יפורט להלן.

תנועת חמאס

תנועת חמאס פועלת כאמור במחתרת. היא אינה חושפת את מנהיגיה, ובמידה רבה מאוד מנוהלת פוליטית ע"י המגורשים שנמצאים ברמאללה. יש לציין כי שביתת השבת למען המגורשים בחצר הצלב האדום22 שהחלה ב-2010 ונמשכה שנה וחצי, לא משכה המונים. כותב שורות אלה ביקר שם וראה את מספר המשתתפים הדל.

מקורות במזרח-ירושלים טוענים כי תנועת חמאס של עזה אינה משפיעה על ירושלים, וכי מי שמזוהים בירושלים עם חמאס אינם אלא אנשי האחים המוסלמים כמו שיח' עכרימה סברי ובעל בריתו ראיד סלאח, אשר מייצגים יותר את טורקיה ואת קטר, והם חלק מן הרשת העולמית של האחים המוסלמים, ולא של עזה, ועל כך בהמשך.

מקורות יודעי דבר מסרו לי כי השביתות הספורות שניסתה חמאס עזה לחולל במזרח-ירושלים, סוכלו הן בידי האחים המוסלמים והן בידי אנשי תחריר.

ממוקד הכוח של חמאס בחברון ניסו לשלוח לאל-אקצא דרשנים חברונים, אך המאמץ סוכל בידי ישראל, לשביעות רצונם של יוצאי חברון החיים זה מכבר בירושלים, אשר לא היו מעוניינים בהחדרת "רוח חברון" למזרח-ירושלים.

מכיוון שישראל בולמת את הזרוע הצבאית והפוליטית של חמאס במזרח-ירושלים, האישים הבולטים של התנועה בעיר הם איש העסקים מוסטפא אבו זהרה,23 אשר לדברי מקורות במזרח העיר מקדם גם את האינטרסים של טורקיה, ואיש החינוך ג'מיל חמאמי24 שהוא גם חבר במועצה המוסלמית העליונה.

תנועת פת"ח

אף על פי שהתנועות האִסלאמיות הן אלו שנותנות במידה רבה את הטון בפוליטיקה הפנימית במזרח-ירושלים, אי-אפשר לבטל את תנועת פת"ח, ואפילו תנועות אש"ף ותיקות שכמעט נעלמו מן המפה הפוליטית, כמו החזית העממית, אשר על פי מקורות במזרח העיר יש לה אחיזה של ממש במקומות בעייתיים לישראל, כמו הכפר עיסאווייה.

פת"ח מתקשה למלא את הרחבה, ובמקום זה הוא פורס את דגל פלסטין על המדרגות (מתוך אתר פתח)
פת"ח מתקשה למלא את הרחבה, ובמקום זה הוא פורס את דגל פלסטין על המדרגות (מתוך אתר פתח)

מקורות במזרח-ירושלים אומרים25 כי בשל חולשתה, תנועת פת"ח נוהגת "לרכב על סוסים של אחרים" כשהיא רואה שמתפתחת מגמה שאסור לה להישאר מאחוריה. כך, למשל, אמר דובר פת"ח בירושלים ראפת עליאן, כי פת"ח תומך במוראביטאת של התנועה האִסלאמית כשידוע לכול עד כמה האיבה ביניהן עמוקה.26 הוא גם תמך ב"הבה" – הוא המונח שפת"ח מעדיף להשתמש בו בתיאור האינתיפאדה הנוכחית של 2016, שפירושו "פרץ רוח", ובעניין זה פת"ח, שהיא התנועה האם שלו, אכן עמדה מאחורי פרוץ האינתיפאדה.

אבל תנועת פת"ח בירושלים אינה עשויה מקשה אחת. על מנת להבין את משקלה יש להבין כמה קווי רוחב חברתיים המשפיעים עליה. ראשית, ישנה הקבוצה של המשפחות הירושלמיות הוותיקות, ובראשן משפחות חוסייני ונוסייבה אשר ספגו מכה קשה מסגירת האוריינט-האוס. הדעה הרווחת במזרח-ירושלים היא כי מותו של פייסל חוסייני יצר חלל ריק של מנהיגות לא רק בפת"ח, אלא בקרב כל הפלסטינים במזרח-ירושלים.

פייסל חוסייני מת מהתקף לב בכוויית ב-2001, אבל חוגי האוריינט-האוס לשעבר, מאשימים בשיחות פרטיות את מנהיג אש"ף יאסר ערפאת, בגרימת שברון הלב של חוסייני. ערפאת לא ראה בעין יפה את מרכזיותו של האיש, וחשד כל הזמן כי בבוא היום יעמוד הוא בראשות ההנהגה הפלסטינית חדשה שתדיח את אש"ף.

מול הגרעין של המשפחות הוותיקות, יש הרוב של יוצאי חברון שהשתקעו בירושלים במשך השנים, למורת-רוחם של המשפחות הוותיקות. משיחות עם החברונים לשעבר מזה ועם הוותיקים הירושלמים מזה מתגלה עד מהרה חוסר אהדה הדדי, שהוא גלגול של המתיחות הישנה בין פיסל חוסייני (שמעוזו היה באוריינט-האוס) לבין ערפאת (שמעוזו היה במוקטעה).

בנוסף לחלוקה זו ניכרת גם השפעה של פת"ח שמחוץ לירושלים: הרחוב הירושלמי, בעיקר בשכונות שמעבר לגדר ההפרדה, ומקומות בעייתיים כמו מחנות הפליטים קלנדיה ושועפאט, המפגינים לעין-כול את אופיים הצבאי האלים.27

בקרב אנשי פת"ח בעיר העתיקה – בעיקר המשפחות המקוריות, אבל גם אלו שמוצאן חברוני – אין עניין להתעמת עם ישראל. כמו מפלגת תחריר, גם הם מבקשים לבסס את כוחם בעיר מול חמאס, תוך שמירת יחסים תקינים עם ישראל, וכמה מהם אף משתתפים בפגישות תיאום ביטחוני עם ישראל.28

ואף על פי כן, גל הפיגועים האחרון יצא מתוך פת"ח שבשוליים, במחנות קלנדיה, עיסאווייה וכו'.

דמות בולטת בפת"ח שבין החומות היא נאסר קוס, שהיה שומר ראשו של פיסל חוסייני. עוד דמות בולטת היא עדנאן חוסייני, שהיה איש ווקף, וכיום הוא מושל העיר ומנהל אותה ככל שהוא יכול מעבר לגדר ההפרדה. על פעילותו ניתן ללמוד מן המהלך האחרון שלו: תשלום פיצוי לסוחרי העיר העתיקה על נזקי האינתיפאדה – מהלך שריכך את כעסם המצטבר נגד פת"ח.29

הדאגה העיקרית של פת"ח היא אבדן הצביון הפלסטיני-אִסלאמי-לאומי של מזרח-ירושלים לטובת הצביון היהודי המשתלט. לכן היא פועלת מאחורי הקלעים למנוע מכירת נכסים פלסטיניים לגורמים ישראליים, אבל ללא עימות ישיר עם ישראל. מי שנחשב כמרכֵּז פעילות זו הוא היועץ המיוחד לענייני ירושלים במוקטעה, אחמד רויידי.30

סגירת רחוב הגיא בעקבות התקפות הסכינאים הכניסה את פת"ח לדאגה שמא יכשיר המעשה את הקרקע להשתלטות יהודית על הרחוב כולו, כפי שקרה ברחוב שוהדא בחברון, ולא מעט בזכות השתדלותם של גורמי פת"ח אצל גורמים ישראליים ביחד עם סוחרי הרחוב, היא שהביאה לפתיחתו של הרחוב מחדש.

מהלך זה היה חשוב לפת"ח כדי להמחיש לסוחרי העיר העתיקה כי בעוד התנועות האִסלאמיות, ובעיקר תנועתו של ראיד סלאח וחמאס גורמות להם נזק, הרי שהמהלכים שיש לפת"ח אצל הגורמים הישראליים, פועלים לטובתם ושומרים על האינטרסים שלהם ושל העיר הערבית.

על כעסה של תנועת חמאס ממהלכים אלה של פת"ח, ניתן ללמוד ממאמר ביקורתי מאוד על "שיתוף הפעולה" של פת"ח עם ישראל, שפורסם באתרי חמאס.31 הכותרת אומרת הכול: "איך זה שארגון פת"ח 'האסור', פועל בירושלים באין מפריע?" המאמר שואל גם: "איך זה שיש לפת"ח מועדונים בעיר העתיקה, וישראל אינה סוגרת אותם?"

על הלכי הרוח בקרב פת"ח, על כעס אנשיו על המוקטעה ועל מבנה הכוח של פת"ח בירושלים, ניתן ללמוד מריאיון שהעניק איש הפת"ח הבכיר אבו עלאא, ליומון "אל-קודס". אבו עלאא לא הסתיר את ביקורתו על אבו מאזן, אם כי בלי לנקוב בשמו.32 הוא אמר כי לאש"ף אין נוכחות (לא בירושלים ולא בכלל) וכי יש לאחד את כל המסגרות של פת"ח הפועלות כל אחת בנפרד ללא סמכויות וללא תקציבים.

אבו עלאא פירט את מבנה הפת"ח בירושלים כך:

  1. מחלקת ירושלים באש"ף (שהוא העומד בראשה);
  2. "האסיפה העממית" בראשות בכיר פת"ח עות'מאן אבו גרבייה;
  3. לשכת אבו מאזן (אחמד רוויידי);
  4. מושל ירושלים, עדנאן חוסייני.

הוא התעלם מוועדת פת"ח בראשות חאתם עבד אל-קאדר, ומיתר גורמי פת"ח הפועלים בעיר.

כפי שדיווח אחמד רוויידי בריאיון לרדיו פלסטין, פת"ח מפעילה בעיר "ועדי נוער", ועל פי מקורות של התנזים של פת"ח,33 החדירה התנועה את אנשיה לכל השכונות, ואלה משמשים "עיניים ואוזניים" של מרכז פת"ח ברמאללה לגבי הנעשה בירושלים ועוקבים אחר מעשי תושביה.

מול מה שחמאס רואה כשיתוף-פעולה בין ישראל לפת"ח, חמאס מקים גוש נגדי ביחד עם ראיד סלאח, ועם בן- בריתו העיקרי בעיר העתיקה המופתי לשעבר שיח' עכרימה סברי, כאשר ברקע נמצאת טורקיה – ועל כך בהמשך.

אף על פי שחמאס והאחים המוסלמים בירושלים אינם היינו-הך – החמאס נשען בכל זאת על האחים, כי הוא נרדף בידי ישראל, בעוד שראיד סלאח זכה עד כה להגנת החוק הישראלי, וישראל לא פעלה נגד שיח' עכרימה סברי, כי לא ראתה בו סיכון ביטחוני.34

הפת"ח/פְּנים של המשפחות הוותיקות, מנסה להבליט את השונוּת שלו מול פת"ח/רמאללה, בשתי דרכים מנוגדות: מצד אחד בהבלטת ההיסטוריה הלוחמת של עבד אל-קאדר אל-חוסייני,35 ולאו דווקא המופתי חג' אמין אל-חוסייני, כפי שניתן ללמוד מן הכרזה הזו:

בלי סמלי אש"ף ופת"ח, עם דגל פלסטין, הכאפייה הפלסטינית, הרובה והקוראן, והשיוך הוא ל"גדודי השהיד עבד אל-קאדר אל-חוסייני." אבל הצבע הצהוב הוא צבעו של פת"ח (מתוך אתר גדודי השהיד עבד אל-קאדר אל חוסייני")
בלי סמלי אש"ף ופת"ח, עם דגל פלסטין, הכאפייה הפלסטינית, הרובה והקוראן, והשיוך הוא ל"גדודי השהיד עבד אל-קאדר אל-חוסייני." אבל הצבע הצהוב הוא צבעו של פת"ח (מתוך אתר גדודי השהיד עבד אל-קאדר אל חוסייני")

חוץ מן הפוסטר לא ידוע על כל התארגנות טרור ממשית בכיוון זה, אבל לעומת זאת יש פעילות בכיוון הפוך, של חינוך כללי וחינוך לממלכתיות, להעצמה חברתית ולהתרחקות מן הטרור, במוסד שנקרא Faisal Husseini 36Foundation בניהול בנו של פייסל חוסייני, עבד אל-קאדר.

מי שיבחן את האתר, לא ימצא זיקה ישירה לאש"ף. ברשימת התורמים נמצאת כוויית, שעל שטחה מת פייסל חוסייני, מדינות מערב-אירופיות ואגודת "פלסטין של מחר", המזוהה עם דחלאן ופייאד.

בשיחות עם אנשי החוג הזה ועם אנשי פת"ח ירושלים בכלל, לא קשה לשמוע ביקורת נוקבת על המוקטעה. באחת הפגישות הנדירות שקיימו אנשי פת"ח-ירושלים עם אבו מאזן, אמרו אנשי פת"ח-ירושלים כי העיר מקבלת מן הרשות הפלסטינית הרבה פחות מעיר ממוצעת בגדה, כמו סלפית למשל, ואפילו "פחות מחצי".37

התרעומת על חוסר המימון של מזרח-ירושלים מקורה בסכסוך הישן בין פייסל חוסייני לערפאת, שחסך מהאוריינט-האוס תקציבים, ואסר על פייסל חוסייני לגייס תרומות בעצמו.

משתי הדוגמאות נשקפת בקרב פת"ח המקומי, המשפחות הוותיקות והאוריינט-האוס, מגמה להתנתקות מרמאללה, ואפילו מפת"ח ומאש"ף. מגמה זו בולטת יותר מצד סרי נוסייבה, שכשהיה נשיא אוניברסיטת אל-קודס באבו-דיס, ביקש את הכרת ישראל במוסד שבראשו עמד.38

אבל זוהי כמובן מגמה שמייחדת את המשפחות הוותיקות. כשמדובר בשאר חלקי האוכלוסייה, המצב שונה. כך, למשל, האיש שנחשב ראש התנזים האלים, עדנאן גית' מסילוואן, התכתש עם ישראל, נעצר, ולאחר ששוחרר פּתח משרד "מעבר לגדר", הכריז כי לאבו מאזן אין שליטה על האינתיפאדה, וצפה כי זו תגבר.39

פעילות פת"ח "מעבר לגדר" מקרינה אלימות לתוך ירושלים פנימה, והיא קשורה לאירועי האינתיפאדה הן בשל טבעו האלים של תנזים פת"ח והן מחמת המלחמה הפנימית הנטושה במחנות הפליטים ובשכונות "שמעבר לגדר" בין מיליציות של התנזים, המיליציות של דחלאן, והמיליציות של ראש הביטחון הלאומי מאג'ד פרג', המערערות את תחושת הביטחון בצד זה של ירושלים. ככלל, ביקור באזורים אלה מגלה כי הקמת הגדר קבעה את אופיים כחלק מן הרשות, ולא כחלק מירושלים.

גרפיטי בכפר עקב – ירושלים שמעבר לגדר (צילום: פנחס ענברי)
גרפיטי בכפר עקב – ירושלים שמעבר לגדר (צילום: פנחס ענברי)

דאעש והנוצרים

הרוחות האִסלאמיסטיות המנשבות במזרח-ירושלים, מביאות עמן גם את רוח דאעש. עד לרגע זה לא ניתן לומר כי דאעש הוא כוח משמעותי פעיל במזרח-ירושלים, אבל ניצני הופעתו מדאיגים בעיקר את הנוצרים.

לדברי מקורות נוצריים במזרח-ירושלים, תופעת דאעש יוצאת מתוך המערכת האִסלאמיסטית הקיימת, ונבנית על מתחים ישנים שנתגלעו בין הנוצרים למוסלמים מזה שנים.40

חזית החיכוך העיקרית היא בית הספר לבנות "רוזארי" (או "וורדיה") של הוותיקן. התנועות האִסלאמיות מסיתות את ההורים המוסלמים להתנגד למדיניות בית הספר, אשר אוסר על התלמידות לחבוש צעיף שנועד להסתיר את שערן. שנים ארוכות עמדה הנהלת בית הספר בלחצים, לא הרשתה לתלמידות לחבוש חיג'אב והייתה איתנה בדעתה כי אין בכך אפליה דתית.41 אבל באחרונה שינתה הנהלת בית הספר את עמדתה והתירה את החיג'אב.42

תלמידות בי"ס רוזארי מפגינות למען החיג'אב מחוץ לבית הספר (מתוך אתר חמאס)
תלמידות בי"ס רוזארי מפגינות למען החיג'אב מחוץ לבית הספר (מתוך אתר חמאס)
ניצחון החיג'אב. השלב הבא: הסרת הצלבים (מתוך אתר בי"ס רוזארי)
ניצחון החיג'אב. השלב הבא: הסרת הצלבים (מתוך אתר בי"ס רוזארי)

לעומת בית הספר הנוצרי פועל בית-ספר אִסלאמיסטי ושמו "אל-אימאן" בהנהגת בכיר חמאס וחבר המועצה המוסלמית העליונה ג'מיל חמאמי. לדברי מקורות המעורים בפרשה, חמאמי הוא המסית את הורי התלמידות של בי"ס רוזארי להתעקש על חבישת הצעיף, בעוד התלמידות שלו מחויבות בחבישת הצעיף. "הוא דורש את לבישת הצעיף ברוזארי בשם חופש הדת, אבל בבית ספר "אימאן" אין חופש דת שמאפשר שלא ללבוש את הצעיף", קובלים הורים נוצרים במרירות.

על התשתית הישנה הזו הופיעו כרוזי דאעש, בתוספת חמורה: הדרישה שהמורות לא יופיעו בפני תלמידות ותלמידים מוסלמים כשהן עונדות צלב – וזה קורה בבית-ספר של הוותיקן!

כרוז דאעש, שקדם ל"כרוז רוזארי", היה חמור יותר: הוא קרא לכל הנוצרים בירושלים לצאת מן העיר – וָלא יבולע להם… וכל זאת על רקע טבח הנוצרים והרס הכנסיות בסוריה ובעיראק.

מה שהפליא את פעילי פת"ח, חמאס וראיד סלאח, היה שבעיצומה של המערכה "להצלת אל-אקצא", לא התייחס דאעש כלל לאל-אקצא, אלא לנוצרים בלבד. על פי מקורות במזרח הבירה, הקניטו פעילי חמאס ופת"ח את האִסלאמיסטים בעניין זה, ואפילו גורמים רשמיים של הרשות הפלסטינית הביעו את תמיהתם על כך. למשל, שגריר פלסטין במדריד כיפאח עודה, תהה במשדר שהוקדש ברדיו פלסטין לאירועי הטרור של דאעש בפריז, על כך שלמרות סבל העם הפלסטיני לא עשו דאעש וקאעידה שום פעולה נגד ישראל. "הם מסיתים נגד המערב, אבל לא עשו שום פעולה נגד ישראל," אמר השגריר באותו משדר.43

לדברי מקורות בפת"ח, יש בתוך תחריר, חמאס וראיד סלאח תופעה של "מדגרה" – כלומר: הם אולי אינם מעוניינים שייצאו משורותיהם אנשי קאעידה ודאעש, אבל אלו הן המדגרות לאפרוחים שייצאו בהמשך למחוזות קיצוניים יותר. תופעת המעבר של אנשי ראיד סלאח לדאעש ידועה,44 והמאבק בין חמאס לבין הוותיקן בעניין החיג'אב בבית הספר רוזרי, וכן חיוב חבישת החיג'אב בבי"ס אימאן, הם ש"הדגירו" את כרוזי דאעש.

קשה שלא להבחין ברוחות דאעש המנשבות במזרח-ירושלים. כך, למשל, נתלו בלובי של מלון מרכזי תמונות המשמיטות מנוף העיר כל זכר לנצרות. מקו האופק האורבני הושמטו הכנסיות, וכמובן גם סממני העיר הישראלית שברקע, וסוס שחור של דאעש מעטר את אולם הכניסה למלון.

ירושלים ללא כנסיות וללא עיר ישראלית באופק (צילום: פנחס ענברי)
ירושלים ללא כנסיות וללא עיר ישראלית באופק (צילום: פנחס ענברי)

מקורות בשכם מעריכים כי דאעש נהנית בעיר זו מתמיכה של 20-40%! גם בחברון יש תמיכה בדאעש, אבל בבית-לחם הייתה בחג המולד האחרון הופעה מטרידה של תנועה זו.

לקראת החג התקבלו בבתי המלון בבית-לחם שיחות טלפון שתבעו לבטל את חגיגות חג המולד, וַלא – יותקפו. כמה בתי-מלון החליטו להיענות לדרישה ולבטל את החגיגות, אבל אחרים לקחו סיכון. מקורות נוצריים במזרח-ירושלים אומרים כי תיירים רבים שבאו לחגיגות, ביקשו לצאת לנצרת, אבל בתי המלון בנצרת כבר היו מלאים. הנוצרים התאכזבו לא רק מן האיום של דאעש, אלא גם מתגובת אש"ף. שכן, במקום להגן על הנוצרים, הצדיקו אנשי אש"ף את איומי דאעש בטענה כי אין זה ראוי לחגוג בתקופה של אינתיפאדה…

הסוס השחור של דאעש בלובי של מלון במזרח-ירושלים, 4.12.15 (צילום: פנחס ענברי)
הסוס השחור של דאעש בלובי של מלון במזרח-ירושלים, 4.12.15 (צילום: פנחס ענברי)

אבו מאזן יצא להגנת הנוצרים, אבל גם הגניב איום לעבר הכנסייה האורתודוקסית, לבל תמכור אדמות ליהודים, ובסוגיה זו נרחיב בהמשך.

מקורות בביטחון הפלסטיני אומרים כי המדגרה העיקרית לדאעש שוכנת בתנועת תחריר. מקורות נוצריים מוסיפים כי האיש המלבּה במיוחד את הרוחות בדאעש, הוא המטיף של תחריר עיסאם עמירה.45 לדבריהם, בעקבות הטפה שלו נגד הנוצרים במאי 2016 בה דרש שישלמו למוסלמים ג'זיה –מס מיוחד שהנוצרים חייבים לשלם למוסלמים, הותקפו נוצרים בידי מוסלמים קנאים ברובע הנוצרי.

עיון בהטפותיו של עיסאם עמירה, מגלה כי הוא אינו מסתפק בהתקפות על הנוצרים בירושלים בלבד, אלא תוקף את הנצרות בכלל ואת תרבות המערב כולה. דבריו ממחישים את מה שאמרו אנשי תחריר לכותב שורות אלה, כי ברגע שישראל תעזוב את המקום, יהפכו את רחבת המסגדים לבימת-הטפה עולמית לחליפות.46

מקורות נוצריים הוסיפו כי בחגים האחרונים, רמדאן וחג המולד, כמעט שלא היו חילופי ברכות בין נוצרים לבין מוסלמים, ואכן רוח רעה פוקדת את העדות הדתיות במזרח-ירושלים.

מעורבות גורמי-חוץ בנעשה במזרח-ירושלים

בנוסף למאבקים הפנימיים, יש גם תחרות בין גורמי-חוץ על הנעשה בעיר: ירדן, טורקיה, סעודיה, ואפילו רוסיה.

סעודיה

בניגוד לצפוי, אין לסעודיה עניין לקדם את מעמדה של ירושלים, כי היא נתפסת בעיני הממלכה הווהאבית כמתחרה למכה.47

לא מכבר חזר מסעודיה שליחו של אבו מאזן, היועץ לענייני ירושלים במוקטעה אחמד רוויידי, והודיע לרדיו פלסטין כי "הליגה הערבית לא תמכה ולא תתמוך בירושלים".48

אבו מאזן מרבה להתלונן על שהליגה הערבית לא עמדה בהתחייבותה לממן את מזרח-ירושלים ב-400 מיליון דולר. יש להניח כי הממלכה הווהאבית סיכלה את ההחלטה.

בעבר הרחוק תרמה סעודיה שטיחים למסגד אל-אקצא, אבל צעד זה הובן בזמנו כחתירה תחת מעמד ירדן ויומרתה להתחרות בסעודיה על תפקיד "שומרת המקומות הקדושים" – מה שנראה אז מסוכן לסעודיה, כי ירדן הייתה בעלת-בריתו של סדאם חוסיין.

לנוכח האתגרים העכשוויים של המזרח המשתנה, יומרתה זו של ירדן אינה נתפסת עוד כאיום ראשי, ולפיכך אין מתיחות בין שתי מעצמות סוניות אלו סביב הנקודה הזו.

עדות מעניינת על יחסה של סעודיה למסגד אל-אקצא ניתן למצוא בדרשה של איש-דת שאינו מאורגן במסגרת התנועות המוכרות והוא סלאח א-דין אבו ערפה49 − בה הוא אומר לסעודים כי אין סתירה בין "אל-חרם אל-קודסי" (מסגד אל-אקצא) לבין "אל-חרם" של מכה.

ירושלים בין טורקיה לירדן

מבחינת ירדן, נותר מעמדה ברחבת המסגדים חיוני כפי שהיה, שכן יוקרתה של השושלת ההאשמית נעוצה בתפקידה כמגינת המסגדים, והערעור על מעמדה זה מגיע מכיוונים רבים: מפלגת תחריר, ראיד סלאח, האחים המוסלמים, חמאס,50 פת"ח וגורמים בישראל המבקשים לשנות את הסטטוס-קוו על הר הבית.

לישראל יש עניין רב לשמור על הסטטוס-קוו ולשמור על מעמדה של ירדן כפי שנקבע בהסכמי השלום שנחתמו עִמה. לפיכך מִנהלת הווקף, הקשורה עם ירדן, היא הכתובת היחידה שישראל מכבדת במזרח העיר.

אבל סכנה מיוחדת נשקפת לירדן מן המעורבות של טורקיה, המתאפשרת מהתערבותה האגרסיבית של התנועה האִסלאמית של ראיד סלאח במזרח-ירושלים.

נפקדותה של סעודיה פותחת לטורקיה את השער למזרח-ירושלים, ושני נציגי האחים המוסלמים המובהקים – ראיד סלאח ובעל בריתו, המופתי לשעבר שיח' עכרימה סברי, הניחו למעשה את הגשר שעליו חדרה טורקיה למזרח העיר בכלל ולרחבת אל-אקצא בפרט; ולא זו בלבד: על פי מקורות במזרח-ירושלים, הפעילים הישראלים, אנשי ראיד סלאח, הם שתולים את דגלי טורקיה באל-אקצא.

המוסד העיקרי שממנו פועל שיח' עכרמה סברי, הוא "אגודת האהבה לחסות ילדים במצוקה"51 השוכנת בראס אל-עמוד, ועל פי מקורותינו הגיע המימון לרכישתו ולהכשרתו דווקא מטורקיה. קודם לכן נרכשו מבנים אחרים לפעילות טורקית במזרח-ירושלים.

עיון בדף הפייסבוק של המוסד52 מגלה כי מוסד עוסק לא רק בילדים במצוקה, אלא גם בשימור אופייה המקורי האִסלאמי של ירושלים. פעילות זו אינה בוטה אמנם כמו הציורים של דאעש, אבל מתנהלת ברוח דומה.

מתוך אתר המוסד
מתוך אתר המוסד

אחד הביטויים הבולטים של מגמה זו בחוצות העיר הוא השווארמה הטורקית שכבשה לאחרונה את דוכני האוכל של מזרח-ירושלים ודגלי טורקיה המתנוססים מעל.

שימו לב לסוס השחור בפינה הימנית - הסוס שכובש את העולם (צילום: פנחס ענברי)
שימו לב לסוס השחור בפינה הימנית – הסוס שכובש את העולם (צילום: פנחס ענברי)

בנוסף למוסד של עכרימה סברי, יש מוסדות טורקיים אחרים המעורבים בנעשה בעיר, ובראשם אגודה המזוהה עם נשיא טורקיה ארדואן, ושמה TIKA. מעיון באתר האגודה באינטרנט, מתברר כי אגודה זו פועלת לשיקום המורשת העות'מאנית העתיקה בכל שטחי האימפריה העות'מאנית לשעבר53 וכן בטריטוריות שהאימפריה העות'מאנית נשאה את עיניה אליהן, כמו השטחים התורכמניים ברוסיה. אחד הפרויקטים של TIKA הוא שיקום אתר "נבי מוסא", שהיה מוקד לחגיגות סוּפיות בתקופת השלטון העות'מאני בארץ-ישראל.54 פרויקטים אחרים הקשורים בטורקיה עוסקים בתחומי הספורט55 ושימור המורשת האִסלאמית של ירושלים, ברוח האחים המוסלמים.56

מוסד טורקי אחר המעורב במזרח-ירושלים הוא KANADIL (מנורות) התומך במוסדות חינוך. מוסד זה תרם 140 אלף דולר למוסד תעאוון, למשל.57 על פי דף הטוויטר שלו, ירושלים עומדת בראש מעייניו, על פי ערכי האחים המוסלמים, ובעיקר רחבת אל-אקצא.58

קנאדיל (מנורות) מגדיר עצמו כארגון בין-לאומי, אבל ירושלים בלבּו (מתוך אתר המוסד)
קנאדיל (מנורות) מגדיר עצמו כארגון בין-לאומי, אבל ירושלים בלבּו (מתוך אתר המוסד)

הפעילות הטורקית מתעלמת מישראל, אבל היא בעיקר אנטי ירדנית. כאמור, השושלת ההאשמית שואבת את הלגיטימיות שלה מאחריותה על מסגד אל-אקצא כחלק מהסכם השלום עם ישראל. מנהלת הווקף, המורכבת מפקידים ירדנים, היא הגוף היחיד שישראל מכירה בו כחלק מן הסטטוס-קוו.

על מנת להבין את המשוואה העדינה שנוצרה בין ישראל, ירדן וטורקיה, יש לחזור לאירועי ה-23 במאי 2015, היום בו הפריע המון פלסטיני לדרשה ולנוהל התפילה של ראש הקאדים של ירדן, ד"ר אחמד אל-הולייל במסגד אל-אקצא, וגירש אותו לבסוף בנחת זרועו.59

כדי להבין את משמעות האירוע יש לחזור כמה ימים לאחור, לביקורו שר הדתות של טורקיה פרופ' מוחמד גורמאז, שהתקבל בהר הבית ביראת כבוד ודבריו נשמעו בעניין רב.60

כלומר, הכוחות האִסלאמיים ברחבת אל-אקצא פעלו לטובת טורקיה ולרעת ירדן, וככל שהדברים תלויים בהם – הם יסלקו את ירדן מהר הבית ויכניסו לשם את טורקיה.

לגבי התנהגות אנשי פת"ח, זו עולה בקנה אחד עם מדיניות הארגון הנוטה להצטרף ליוזמות של התנועות האחרות. אבל בחינה מדוקדקת של המסרים שהעביר שר הדתות הטורקי בביקורו, אמורה להדאיג את פת"ח. כך למשל, כשביקר בחברון, הוא סירב ללבוש את הצעיף של הרשות הפלסטינית עם הכּופיה השחורה-לבנה, ובמקומה חבש את הצעיף הירוק של חמאס.

האורח הטורקי לובש את צעיף חמאס ולא את הצעיף של פת"ח, למרות שפ"תח הוא שאירח אותו בחברון (מתוך אתר פת"ח חברון)
האורח הטורקי לובש את צעיף חמאס ולא את הצעיף של פת"ח, למרות שפ"תח הוא שאירח אותו בחברון (מתוך אתר פת"ח חברון)

מיהם הכוחות שתיארנו? בראש ובראשונה מפלגת תחריר האִסלאמית שארגנה את העצרת נגד המשלחת הירדנית, אבל קיבלה בברכה את השר הטורקי. התנגדותה של מפלגת תחריר לממלכת ירדן היא היסטורית, ואשר לטורקיה – תחריר תוקפת את טורקיה על חברותה בנאט"ו ועל כך שהיא מדינה מערבית, אבל ההטפה לטובת החליפות העות'מאנית עולה בקנה אחד עם האידאולוגיה שלה, כך שיש לה גישה חיובית כלפי החדירה הטורקית לירושלים על חשבונה של ירדן.

על פי מקורות ירדניים, בעוד שאנשי תחריר צעקו והפריעו באותה תקרית מבישה, היו אלה אנשי ראיד סלאח, חמאס ופת"ח (!) שנקטו אלימות פיזית כלפי הנכבדים הירדנים.

הדבר עורר משבר בין ירדן לרשות הפלסטינית, בייחוד לאחר שהתברר לשלטונות ירדן שעצרת גדולה של תחריר אמורה להתכנס ברמאללה. ירדן דרשה מן הרשות לבטל את העצרת, אך הרשות סירבה, ומאז מסרב המלך עבדאללה לקבל את פניו של ראש הרשות הפלסטינית. מקורות ירדניים סבורים כי הרשות הפלסטינית מקדמת את תחריר על מנת להחליש את חמאס.

אחרי שהרשות הפלסטינית התקבלה כחברה באונסקו, התעוררה בעיה עם ירדן. הממלכה ההאשמית היא שייצגה עד אז את עניין ירושלים, והרשות לא הסתירה את להיטותה להפוך את חברותה באונסקו קרדום לחפור בו בירושלים. ירדן לחצה, והרשות וירדן חתמו על הסכם לפיו תמשיך ירדן לייצג את בעיית ירושלים באונסקו,61 והרשות הפלסטינית קיבלה תחת חסותה את בית-לחם.

אבל באחרונה התברר כי חרף "הסכם אונסקו", הודיע אחמד רווידי מלשכת אבו מאזן, כי הרשות הפלסטינית מקדמת באונסקו יוזמות נגד ישראל.62

כיפופי הידיים בין ירדן לפלסטינים לא באו בכך לידי סיום. יש כרגע משבר רדום בעניין התקנת המצלמות על הר הבית, שאמורות לשמש לירדן כלי-מעקב על הנעשה בהר.63

כרגע העניין מוקפא, ויש בכך היבט ישראלי שלא נעסוק בו כאן, אך ברור לירדן כי הפלסטינים לא ירשו למצלמות לפעול, ולפיכך נראה כי העניין ירד מעל הפרק.

ירדן מנסה לשכנע את הפלסטינים שלא לחבל במצלמות, בטענה "שהן נועדו לתעד את ההפרות של ישראל" על הר הבית ולהפיץ את התיעוד הזה בעולם"64 – דברי שר ההסברה הירדני מוחמד מואמיני, 18.3.16. הוא צפה כי המצלמות יורכבו בהקדם והדגיש כי "ירדן היא חוד החנית בהגנה על המקומות הקדושים לאסלאם ולנצרות, והיא בעלת החסות ("וויסאיה") על כל 144 הקמ'ר של שטחי אל-אקסא".

בתאריך 4.11.15 זימן המלך עבדאללה משלחת רחבה של נציגי ציבור ממזרח-ירושלים,65 ולדברי אישים שנכחו בפגישה היה המלך קצר-רוח ונרגז, ועזב מיד. ראש לשכתו נתן למשלחת להבין כי ירדן תחמה את גבולות מעורבותה בירושלים רק לרחבה הפנימית של המסגדים – וויסאיה. אשר ליתר ענייני ירושלים – היא החליטה למשוך את ידיה מהם.

יש עוד היבט חשוב למתח השורר כיום בין ירדן לרשות הפלסטינית, והוא הזיקה של המזרח-ירושלמים לרמאללה. תושבי מזרח-ירושלים הם בעלי אזרחות ירדנית. ירדן מחרימה את אזרחותו של כל מי שמקבל אזרחות פלסטינית או ישראלית. עמדה זו בולמת את הפלסטינים במזרח העיר מלהצטרף לרשות הפלסטינית.

לסיכום: במאבק על שמירת מעמדה המיוחס ברחבת המסגדים, ירדן ניצבת מול כוחות אחדים: מפלגת השחרור האִסלאמית, חמאס, התנועה האִסלאמית של ראיד סלאח, ובמידה מסוימת גם מול פת"ח.

מעמדה נשמר הודות להסדרי הסטטוס-קוו עם ישראל והמעמד המיוחד של מִנהלת הווקף.

התנועות האִסלאמיות מערערות על הסטטוס-קוו, מטילות דופי בירדן על שהיא שואבת את סמכותה מתוקף הסכם עם ישראל, דוחקות את ירדן ומקדמות את טורקיה.

רוסיה, תחריר והנוצרים האורתודוקסים

ב-22 בינואר 2016 הפיצה מפלגת תחריר במזרח-ירושלים כרוז נגד הנוצרים האורתודוכסים בעיר, ובה אזהרה לבל יסייעו לרוסיה לרכוש בחברון נכס שהוגדר בכרוז "ווקף השייך לראשית האִסלאם". הכרוז גם האשים את הרשות הפלסטינית בסיוע לרוסיה בהשתלטותה על אותו אתר-מורשת.66 בכך הצטרפה תחריר לדאעש בהתקפות על הנוצרים, אבל בעוד שדאעש התמקד בקתולים, התמקדה תחריר באורתודוכסים הקשורים עם רוסיה, וקשה שלא לזהות בכך את עקבות המאבקים בסוריה, שם רוסיה תומכת באסד ובשיעים מול טורקיה והסונים. וכך נכתב בכרוז של תחריר: "חייתם בין המוסלמים חיים מכובדים מאות שנים, רבים מכם באו מרחוק, והמוסלמים קיבלו אתכם יפה ושיכנו אתכם בתוכם. אשר למעצמות הרשע (רוסיה, ומדינות אירופה), אלה הולכות רק אחרי האינטרסים שלהן. אתם אינכם מעניינים אותם, ורבים מכם יודעים זאת… אל תפֵרו ברית, ואנו, אומת האִסלאם, לא נפגע במי שהם בני-חסותנו (ד'ימה)." בהמשך נוקט הכרוז לשון איומים בנוסח: "היזהרו" (מפני מכירת נכס הווקף לרוסיה).

תחריר רוצה לבדל עצמה מדאעש, בכך שדאעש "מפירה ברית" עם הנוצרים וטובחת בהם, בעוד שתחריר "שומרת ברית" של מתן חסות – ד'ימה – אבל מזהירה את הנוצרים שלא יפרו את הברית כשהם תומכים ברוסיה, ומכאן גם באסד.

על פי מקורות במזרח-ירושלים, הנוצרים האורתודוכסים מפולגים בינם לבין עצמם, בין הכמורה היוונית השומרת על מעמדה, לבין המאמינים הערבים שאינם מצליחים להגיע לדרגות כהונה גבוהות. בעוד שהכמורה היוונית נאמנה ליוון ולרוסיה, הכמורה הערבית היא ערבית לאומנית ומשתדלת לשמור על קשר טוב עם האחים המוסלמים. הדמות הבולטת ביותר באורתודוכסיה הפרו-ערבית/אִסלאמית היא המוטראן עטאללה חנא שהשתתף בהפגנת חמאס בחברון כשהוא עטוי צעיף ירוק של האחים המוסלמים.67 כלומר, חרף היותו איש כמורה אורתודוכסי בכיר, הוא נגד רוסיה – המעצמה האורתודוכסית הראשית. כשהופץ הכרוז של דאעש נגד הנוצרים, יצא נגדו עטאאלה חנא בחריפות, והודיע כי הנוצרים לא ינטשו את ירושלים.68

הכמורה הנמוכה מאשימה את הכמורה הגבוהה במכירת נכסי הכנסייה לישראל, וכעת מִפלגת תחריר מטיחה את אותה אשמה על רוסיה.

* * *
הערות

1 https://youtu.be/57NTlpMWybQ

2 http://www.mako.co.il/news-military/security/Article-2f083cfbe7c2b31004.htm

3 https://youtu.be/ru_JevjCDMk

4 https://youtu.be/NPjdurWK-u4

5 עניין זה יידון בהמשך, בפרק על ירדן.

6 http://www.bokra.net/Article-1208849

7 https://ar.wikipedia.org/wiki/%D8%AD%D8%B2%D8%A8_%D8%A7%D9%84%D8%AA%D8%AD%D8%B1%D9%8A%D8%B1

8 https://khelafah.wordpress.com/2013/05/20/%D8%B3%D9%84%D8%B3%D9%84%D8%A9-%D8%A3%D8%AC%D9%88%D8%A8%D8%A9-%D8%A7%D9%84%D8%B4%D9%8A%D8%AE-%D8%A7%D9%84%D8%B9%D8%A7%D9%84%D9%85-%D8%B9%D8%B7%D8%A7%D8%A1-%D8%A8%D9%86-%D8%AE%D9%84%D9%8A%D9%84-%D8%A3/

9 למשל, התקפה על מדיניות ארדואן בסוריה, מכיוון שהיא נשענת על המערב, והם גם לא שכחו את בריתו הישנה עם אסד. http://www.pal-tahrir.info/flash/8676-بدل-نصرة-أهل-الشام-والثأر-من-عدوهم،-لسان-حال-أردوغان-أن-دمروا-ما-شئتم-وهجروا-واقتلوا-ونحن-علينا-الإيواء. html

10 למשל, עצרת בג'נין: https://youtu.be/hHkWN16AN0I

11 למשל, כותב שורות אלה ראה את שיח' עכרימה סברי נועד עם אנשי ראיד סלאח במלון אמבסדור.

12 http://pal-tahrir.info/hizb-events2/8673

13 https://youtu.be/al_qKYKcouY

14 אנשי תחריר לא ממתינים עד שישראל תצא מן הרחבה, והם כבר הפכו את המסגד לבימת הטפה לכל העולם המוסלמי. למשל: http://www.pal-tahrir.info/flash/8676-بدل-نصرة-أهل-الشام-والثأر-من-عدوهم،-لسان-حال-أردوغان-أن-دمروا-ما-شئتم-وهجروا-واقتلوا-ونحن-علينا-الإيواء.html במקרה זה: הטפה מדוע אין אפשרות לתת לשום אידאולוגיה להחליף את דברי הנבואה.

15 מוטיב קבוע בכרוזים שלהם במזרח-ירושלים. למשל, כרוז מ-22.1.16 מאשים את הרשות הפלסטינית בהפקרת רוב אדמות פלסטין ליהודים, בהסכמי אוסלו.

16 מוטיב קבוע בכרוזים שלהם במזרח-ירושלים.

17 דובר תחריר מוסעב אבו ערקוב בריאיון למען https://www.maannews.net/Content.aspx?id=818742 1.1.16 תחריר ארגנה הפגנה בבית-לחם נגד חמאס.

18 שם וכן

19 מ-22.1.16 , כרוז תחריר נגד רוסיה – "אויבת המוסלמים" והנוצרים האורתודוכסים.

20 בריאיון של מען, שם, קבע המראיין, ללא התנגדות דובר תחריר, כי המפלגה היא של "דעווה" ולא של "מאבק", ופועלת בדרכי הטפה ללא אלימות.

21 https://khelafah.wordpress.com/2016/01/04/%D8%B4%D8%A8%D8%A7%D8%A8-%D8%AD%D8%B2%D8%A8-%D8%A7%D9%84%D8%AA%D8%AD%D8%B1%D9%8A%D8%B1-%D9%81%D9%8A-%D9%85%D8%AD%D8%A7%D9%81%D8%B8%D8%A9-%D8%AC%D9%86%D9%8A%D9%86-%D9%8A%D8%A4%D8%AF%D9%88%D9%86-%D9%88/

22 http://www.alaraby.co.uk/politics/2015/8/25/%D9%86%D9%88%D8%A7%D8%A8-%D8%A7%D9%84%D9%82%D8%AF%D8%B3-%D8%B1%D9%88%D8%A7%D9%8A%D8%A9-%D8%A7%D9%84%D8%A5%D8%A8%D8%B9%D8%A7%D8%AF-%D9%88%D9%85%D8%B9%D8%B1%D9%83%D8%A9-%D8%A7%D9%84%D8%B9%D9%88%D8%AF%D8%A9

23 הוא מוגדר כראש הוועדה להגנת קברי המוסלמים בירושלים.

https://www.facebook.com/qpressn/videos/487286031432641/

פעיל בתחום הסיוע הכלכלי לסוחרי העיר העתיקה. בקליפ זה אפשר לראות הפגנה שהוא מנסה לארגן בעיר העתיקה, אבל היא מצומצמת מאוד, וכן שבכיר פת"ח בעיר, חאתם עבד אל-קאדר, משתתף בהפגנת חמאס על פי הכלל שהם מצטרפים לפעילות של אחרים על מנת לשמר נפח של פעילות. מוסטפה אבו זהרה גם מדווח על תגבור שהם מקבלים מן התנועה האִסלאמית של ערביי ישראל. https://www.youtube.com/watch?v=UtMxvKxg-U0&app=desktop

24 בקליפ זה הוא דוחה בשם המועצה המוסלמית העליונה את תפקיד ירדן מכוח ההסכם עם ישראל, וקובע שכל העולם המוסלמי אחראי על אל-אקצא. https://www.youtube.com/watch?v=GInBmYxib6Y

25 בשיחה אישית.

26 http://www.alwatanvoice.com/arabic/news/2015/10/22/798043.html

27 למשל: https://www.youtube.com/watch?v=UD6Bg4cGFtE

28 על פי מקורות פת"ח בירושלים.

29 שם.

30 למשל, ריאיון שנתן לדוניא אל-ווטן: http://www.alwatanvoice.com/arabic/news/2015/02/24/667852.html בתאריך 25.1.16 הוא העניק ריאיון לרדיו פלסטין ובו נשמע מדוכדך מביקורו בסעודיה, לצורך גיוס תרומות לשמירת צביונה האִסלאמי של העיר, שם קבע כי הערבים לא מילאו את התחייבויותיהם לירושלים וגם לא ימלאו בעתיד לבוא. הוא אמר כי ועדות הנוער של פת"ח עוקבות אחר רכוש ערבי כדי שלא יעבור לידי אגודות יהודיות, אבל בהיקף מצומצם בלבד. http://jcpa.org/wp-content/uploads/2016/03/20160125.m4a

31 https://www.paldf.net/forum/showthread.php?t=271480

32 http://www.alquds.com/pdf/1457734573526661500/1457734603000/ עמ' 4

33 בשיחה עם המחבר.

34 על פי אפיונים של מקורות במזרח-ירושלים.

35 http://qhossaini.com/?page_id=338

36 http://www.fhfpal.org/#header

37 בשיחה אישית עם גורמי פת"ח בירושלים.

38 על פי מקורות האוניברסיטה. סרי נוסייבה הותקף בידי כותבי פת"ח על מאמציו לבטל חרמות נגד האוניברסיטאות הישראליות: http://pulpit.alwatanvoice.com/articles/2005/05/27/22490.html

39 http://ar.timesofisrael.com/%D9%85%D8%B3%D8%A4%D9%88%D9%84-%D9%83%D8%A8%D9%8A%D8%B1-%D9%81%D9%8A-%D9%81%D8%AA%D8%AD-%D9%8A%D9%82%D9%88%D9%84-%D8%A3%D9%86-%D9%88%D8%AA%D9%8A%D8%B1%D8%A9-%D8%A7%D9%84%D8%B9%D9%86%D9%81-%D8%B3%D8%AA/

40 בשיחה עם המחבר.

41 http://www.abouna.org/holylands/%D9%85%D8%AF%D8%B1%D8%B3%D8%A9-%D8%B1%D8%A7%D9%87%D8%A8%D8%A7%D8%AA-%D8%A7%D9%84%D9%88%D8%B1%D8%AF%D9%8A%D8%A9-%D9%81%D9%8A-%D8%A7%D9%84%D9%82%D8%AF%D8%B3-%D9%84%D8%A7-%D9%86%D9%85%D9%8A%D8%B2-%D8%A8%D9%8A%D9%86-%D8%A7%D9%84%D8%B7%D8%A7%D9%84%D8%A8%D8%A7%D8%AA-%D8%B9%D9%84%D9%89-%D8%A3%D8%B3%D8%A7%D8%B3-%D8%A7%D9%84%D8%AF%D9%8A%D9%86

42 דף פייסבוק של הלוחמים למען החיג'אב: https://www.facebook.com/Tolerance.In.Jerusalem.Private.Schools/

43 רדיו פלסטין, 4.12.15; דברים חמורים עוד יותר אמר חבר הוועד הפועל של אשף, אחמד מג'דלני, בריאיון לרדיו פלסטין ב- 23.11.15, ובו התלונן כי דאעש לא הציבה את הבעיה הפלסטינית באג'נדה שלה, ו"יעץ" לה לצאת מן המשבר באימוץ בעיית פלסטין והצלת ירושלים. http://jcpa.org/wp-content/uploads/2016/03/20151221.m4a

44 על פי הערכה של גורמי ביטחון פלסטיניים, יש כמאתיים ערבים ישראלים בשורות דאעש. המקור: שיחה אישית.

45 https://www.linga.org/local-news/NzUyNg אבל לא רק הוא עושה זאת. שיח' סעיד אל-כרמי, מראשי המטיפים של תחריר במסגד אך-אקצא, מאשים את היהודים ואת הנוצרים בכך ששיבשו את דת אברהם, אבל בעיקר את הנוצרים שהוסיפו לדת המקורית את פולחן הפסלים. https://www.youtube.com/watch?v=-KJbBAMKIhM

46 ראו לעיל. הוא קובע כי יש להילחם בלא-מוסלמים, אפילו יושיטו את ידם לשלום, כדי להכניעם לדת אללה.

47 http://jcpa.org/article/the-muslim-schism-over-jerusalem/

48 ראו לעיל הערה מס' 30.

49 https://www.facebook.com/Students.Imam.Salahuddin.In.Algeria/videos/1276620372364222/

50 ראו דברי ג'מיל חמאמי בהערה מס' 24.

51 http://www.alwatanvoice.com/arabic/news/2015/10/14/792903.html

52 https://www.facebook.com/The-Safe-House-%D8%AC%D9%85%D8%B9%D9%8A%D8%A9-%D8%A7%D9%84%D9%85%D8%AD%D8%A8%D8%A9-%D9%84%D8%B1%D8%B9%D8%A7%D9%8A%D8%A9-%D8%A3%D8%B7%D9%81%D8%A7%D9%84-%D9%81%D9%8A-%D8%B6%D8%A7%D8%A6%D9%82%D8%A9-466277513535395/

53 http://www.tika.gov.tr/ar

54 http://www.tika.gov.tr/en/news/turkish_cooperation_and_coordination_agency_restores_nebi_musa_kulliye_which_is_in_jerusalem-9040

55 http://www.tika.gov.tr/en/news/the_zeytindagi_stadium_lighting_project_in_jerusalem_has_been_completed-8969

56 http://www.tika.gov.tr/en/news/the_booklet_that_will_describe_jerusalem_to_the_world_was_prepared_in_three_languages-8885

57 http://www.welfareassociation.org/ar/node/893 וכן http://alquds-org.blogspot.co.il/2013/03/blog-post.html

58 https://twitter.com/kanadil2011

59 https://www.youtube.com/watch?v=HoFNO2fvP9U

60 http://www.turkpress.co/node/8478 https://youtu.be/rsupUFu08Vs?t=6; https://www.youtube.com/watch?v=Y__Of2b9ZXI

61 http://en.lpj.org/2013/04/04/full-text-of-the-jordanian-palestinian-agreement-on-holy-places-in-jerusalem/

62 http://jcpa.org/wp-content/uploads/2016/03/20160125.m4a

63 http://jcpa.org/will-cameras-temple-mount-work/

64 http://www.maannews.net/Content.aspx?id=835584 .

65 היה מוזר לראות בין האורחים גם את אימן עודה, ראש הרשימה המאוחדת בכנסת. אולי כביטוי של כעס על הדרך בה ישראל הרשתה באותם ימים את פעילותו של ראיד סלאח. https://www.youtube.com/watch?v=x-uDsACwSM8

66 הפגנת תחריר בחברון נגד רוסיה. בניגוד להפגנות קודמות שהיו מרובות משתתפים, הייתה הפגנה זאת מצומצמת מאוד בהיקפה. https://www.youtube.com/watch?v=wa2gmDO-deg

67 ובכלל, שיתוף הפעולה של עטאללה חנא עם עכרימה סברי הוא מרשים. ראו למשל: https://www.youtube.com/watch?v=bB3mZtRB-Jw http://www.alwatanvoice.com/arabic/news/2015/07/30/750726.html

http://www.alwatanvoice.com/arabic/news/2015/07/05/739368.html

68 http://www.raialyoum.com/?p=278442