עבור לתוכן העמוד
תפריט

השיקולים האסטרטגיים מאחורי דבריו של אבו מאזן

בראיון ל"אולפן שישי" בערוץ 2, אבו מאזן לא וויתר על זכות השיבה. הוא אמר כי "אין לו זכות" לגור בצפת, אבל "יש לו זכות" לבקר בצפת. פירוש הדבר הוא שגם בהסדרי הקבע לפלסטינים תהיה זיקה לכפרים בהם חיו בתחומי ישראל. מה שחמור אף יותר הוא התגובות הסוערות ברחוב הפלסטיני לדימוי שאבו מאזן וויתר על זכות השיבה. יש […]

בראיון ל"אולפן שישי" בערוץ 2, אבו מאזן לא וויתר על זכות השיבה. הוא אמר כי "אין לו זכות" לגור בצפת, אבל "יש לו זכות" לבקר בצפת. פירוש הדבר הוא שגם בהסדרי הקבע לפלסטינים תהיה זיקה לכפרים בהם חיו בתחומי ישראל.

מה שחמור אף יותר הוא התגובות הסוערות ברחוב הפלסטיני לדימוי שאבו מאזן וויתר על זכות השיבה. יש בתגובות אלו כדי להוכיח כי אפילו יימצא מנהיג פלסטיני שיהיה מוכן לוותר על זכות השיבה, הוא לא יוכל לסחוף אחריו את העם הפלסטיני – להיפך – העם הפלסטיני עלול לסחוף אותו.

יחד עם זאת, אפילו אבו מאזן דיבר לציבור הישראלי באנגלית, ולציבור הערבי דיבר הפוך, בערבית, ועל אף פי שלא וויתר על זכות השיבה – יש בדבריו משום התקדמות, נופך של נכונות להגיע להסדר שמן הראוי להסיק ממנו את המסקנות הנכונות.

אין ספק כי עיתוי הדברים כוון כדי להשפיע על הנרטיב של הבחירות בישראל, להחזיר את הוויכוח על הבעיה הפלסטינית כדי לסייע לצד השמאלי של המגוון הפוליטי הישראלי על חשבון הצד הימני. כמו כן, הוא נועד לאוזניים אירופיות, שלא יכשילו אותו כשיגיש את הצעתו באו"ם להצטרף כמדינה משקיפה. ייתכן ובמוקטעה חוששים כי אירופה תתפלג על הסוגיה הזאת ותאשים את הפלסטינים בגרימת נזק למרקם האירופי.

אבל, יכול גם להיות כי הערכת מצב אסטרטגית הוכיחה לאבו מאזן כי אין לו מוצא מקשייו אלא להתחבר עם ישראל. מאמצי הפיוס עם חמאס כשלו, העולם הערבי שנוטה לאחים המוסלמים מעביר את תמיכתו לחמאס של עזה על חשבון רמאללה. אמיר קטאר התעלם מרמאללה וביקר רק בעזה. ראש ממשלת טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, הודיע על ביקור בעזה, בעוד רמאללה לא הוזכרה כלל בתוכנית הביקור שלו. ונוסף לכל זאת, הרשות מתקשה לשלם משכורות והיא עומדת לפני שביתה כללית.

בעניין הפליטים: "האביב הערבי" פגע קשה במחנות הפליטים. מחנה הפליטים ירמוכ בדמשק הרוס והפליטים הפלסטינים נלחמים שם אלה באלה. פירוש הדבר הוא שהפלסטינים הנלחמים באסד רואים את עצמם כסורים. גם המחנות בלבנון מתפלגים על פי קווים דומים ומשתלבים בסערות הערביות כחלק מן העולם הערבי, ולא כפלסטינים.

אם כך, כיצד ישראל צריכה להגיב? ישראל לא צריכה להגיב, אלא להמתין ולראות כיצד הדברים יתפתחו. אחד מסימני ההיכר של תהליך השלום עד היום היה שהישראלים יצרו נוסחאות, יוזמות, ופתרונות – והפלסטינים הגיבו ורשמו. החידוש בדבריו של אבו מאזן שהוא שזוהי הפעם הראשונה בה הפלסטינים העלו רעיון. כעת הגיע הזמן שהפלסטינים יעלו יוזמות ורעיונות והישראלים יקשיבו וירשמו. הדבר מחייב את השמאל ואת הימין הישראלי כאחד. השמאל כבר יוזם יוזמות של מדינה אחת, ומאידך הימין יוזם יוזמות של סיפוח שטחים. ועוד חמור מכך, גורמים בימין גם מדברים על קביעת עובדות על הר הבית. בשלב הזה העקרון שצריך להנחות את ישראל הוא שמירת הסטטוס קוו. אם הפלסטינים רוצים לחולל שינוי בסטטוס קוו – אדרבא שיציעו הצעות. אם יהיו אטרקטיביות – נענה להם. אם לא – אין לישראל שום צורך למהר.

בינתיים הגיע רעיון מהכיוון הירדני. הנסיך חסן בן טלאל הציע שירדן תחזור לגדה המערבית. מי יודע אילו עוד רעיונות יחולל האביב הערבי. מה שחשוב הוא שבפעם הזאת הרעיונות יבואו מן הצד הערבי. ישראל תרמה את תרומתה די והותר.