קמפיין הדה-לגיטימציה נגד ישראל עושה שימוש בנתונים שמספקים ארגוני זכויות אדם על ההרוגים הפלסטינים באינתיפאדת אל-אקצה על מנת להעצים את מספר ההרוגים האזרחים שנהרגו בידי צה"ל ולהאשימו ב"פשעי מלחמה". בדיקת המקורות הגלויים מעלה במקרים רבים סימני שאלה על מהימנות הנתונים שמספקים ארגוני זכויות האדם.
בצלם: צה"ל התנקש בחייהם של ארבעה "חברים" שנסעו ברכב
באתר בצלם, בפרק אודות ה"פלסטינים שהיוו יעד להתנקשות ברצועת עזה, 29.9.2000 – 26.12.2008", מופיעות הרשומות הבאות:
עאדל ר'אזי איסמאעיל הנייה – בן 28, תושב עזה, נהרג ב-15.07.2005 בעזה, מירי טיל ממסוק. היווה יעד להתנקשות. פרטים נוספים: נהרג בעת שנסע במכונית עם עוד שלושה חברים.
עאטף מרוואן מוחמד אבו ראס – בן 21, תושב עזה, נהרג ב-15.07.2005 בעזה, מירי טיל ממסוק. היווה יעד להתנקשות. פרטים נוספים: נהרג בעת שנסע במכונית עם עוד שלושה חברים.
אמג'ד אנוואר בדווי ערפאת – בן 36, תושב עזה, נהרג ב-15.07.2005 בעזה, מירי טיל ממסוק. היווה יעד להתנקשות. פרטים נוספים: נהרג בעת שנסע במכונית עם עוד שלושה חברים.
סאבר מוחמד נאסר אבו עאסי – בן 22, תושב עזה, נהרג ב-15.07.2005 בעזה, מירי טיל ממסוק. היווה יעד להתנקשות. פרטים נוספים: נהרג בעת שנסע במכונית עם עוד שלושה חברים.[1]
ארגון בצלם מציין, כי בקטגוריה של "יעד להתנקשות" נכללים "פלסטינים שכוחות הביטחון הרגו במכוון, במסגרת פעולות התנקשות, נכללו בקטגוריה נפרדת. זאת מאחר שההחלטה להרגם התבססה על מידע מודיעיני חסוי, שבצלם אינו יכול לבחון, ולכן אין באפשרותו לקבוע בוודאות האם האדם השתתף בלחימה".[2]
ארגון בצלם אינו מוסר כל פרט באשר לעברם של ארבעת ההרוגים, שיוכם הארגוני או פעילותם הטרוריסטית נגד ישראל והגרסה הפלסטינית הרשמית לנסיבות הריגתם. הכללתם של הארבעה במסגרת הקטגוריה של "יעד להתנקשות" ולא בקטגוריה "הרוגים שהשתתפו בלחימה" מגדילה את שיעור "ההרוגים שלא השתתפו בלחימה" ביחס למספר ההרוגים הכולל, ובכך נמסרים נתונים שאינם מדויקים, הפועלים לרעת צה"ל (אחוז גבוה יותר של הרוגים "אזרחים חפים מפשע").
ארגון PCHR: ישראל הוציאה להורג ארבעה מתושבי רצועת עזה שנסעו ברכב
ארגון זכויות האדם הפלסטיני PCHR טוען, כי צה"ל הרג ארבעה תושבי רצועת עזה שנסעו יחדיו במיניבוס. להלן תיאור האירוע כפי שהתפרסם באתר הרשמי של PCHR:
"כוחות הכיבוש ביצעו פשע חדש ברצועת עזה במסגרת פשעי ההוצאה להורג מחוץ לחוק… מטוס השייך לכוחות הביטחון שיגר, בסביבות השעה 4 בערב יום שישי ה-15 ביולי 2005, טיל לעבר רכב מיניבוס מסוג פולקסווגן, שנסע באחד מרחובות העיר עזה. הדבר גרם לפיצוץ המכונית ולמותם של ארבעה פלסטינים שהיו בתוכה, ואשר גופותיהם נקטעו לגזרים. ההרוגים הם: 1. עאסם מרוואן אבו ראס, בן 24, תושב שכונת אל-דרג' בעיר עזה. 2. עאדל הניה, בן 28, תושב מחנה הפליטים שאטי. 3. אמג'ד אנוור ערפאת, בן 26, מתגורר בסמוך לבית החולים שיפאא. 4. סאבר אבו עאסי, בן 25, משכונת זייתון".[3]
בדומה לבצלם, ארגון PCHR אינו מציין פרטים אודות הזיהוי הארגוני של ארבעת ההרוגים, מעורבותם בטרור ונסיבות הריגתם כפי שהתפרסמו ע"י הארגון שעל שורותיו הם נימנו. תיאור נסיבות האירוע יוצר רושם שמדובר בתושבים פלסטינים תמימים שחוסלו בידי צה"ל על לא עוול בכפם.
אל-מיזאן: ישראל רצחה ארבעה מתושבי עזה שנסעו ברכב
ארגון זכויות האדם הפלסטיני אל-מיזאן מאשים את צה"ל ברצח של ארבעה מתושבי רצועת עזה. להלן תיאור האירוע כפי שהתפרסם באתר האינטרנט של אל-מיזאן:
"כוחות הכיבוש רצחו ארבעה פלסטינים בסביבות השעה ארבע בערב יום שישי ה-15 ביולי 2005, כאשר מטוס ישראלי שיגר טיל לעבר מיניבוס מסוג פולקסווגן שנסע מזרחית לכיכר אבו מאזן, סמוך לבניין משרד האוצר הישן בשכונת תל אל-הווא בעיר עזה. הדבר גרם למותם של ארבעה פלסטינים, ועל פי המקורות הרפואיים, גופותיהם נקרעו לגזרים. ההרוגים הם: עאסם מרוואן אבו ראס, בן 24 משכונת אל-דרג' בעיר עזה, עאדל הניה, בן 28 ממחנה הפלסטים שאטי, אמג'ד אנוור ערפאת, בן 26 המתגורר בסמוך לבית החולים שיפאא וסאבר אבו עאסי, בן 25 משכונת אל-זייתון".[4]
בדומה ל'בצלם' ו-PCHR, גם ארגון אל-מיזאן אינו מוסר פרטים על הזיהויי הארגוני של ארבעת ההרוגים, מעורבותם בטרור ונסיבות הריגתם כפי שהתפרסמו ע"י הארגון שעל שורותיו הם נימנו. תיאור נסיבות האירוע יוצר רושם שמדובר בתושבים פלסטינים תמימים שחוסלו בידי צה"ל על לא עוול בכפם.
חמאס: ארבעת ההרוגים נימנו על שורות גדודי אל-קסאם ונהרגו בפעילות מבצעית
הגרסה של חמאס לאירוע מאירה באופן שונה לחלוטין את האירוע בו חוסלו ארבעת הפלסטינים בתקיפת צה"ל. נמסר כי הם היו בפעילות מבצעית באותה עת ("מילאו את חובתם הג'יהאדיסטית"). הארבעה היו פעילים ביחידת הייצור הצבאית של גדודי אל-קסאם ונסעו יחדיו, כך מצטייר מגרסת חמאס, לתחילת העבודה ביחידה שהתבצעה בכל יום החל משעות הערב ועד למחרת לפנות בוקר.
אמג'ד אנוור אחמד ערפאת נולד ב-6 באוקטובר 1968 בעיר עזה. אביו נימנה על מייסדי תנועת האחים המוסלמים בפלסטין. מגיל צעיר אמג'ד ערפאת ספג חינוך אסלאמי והוא היה אחד מתלמידיו של השיח' אחמד יאסין באל-מוג'מע אל-אסלאמי בעזה. ערפאת, שנהג לפקוד את מסגד אל-שיפא, למד בבית ספר יסודי של אונר"א ובסה"כ השלים שמונה כיתות לימוד. בשלב מאוחר יותר של חייו השלים חלקית את לימודי התיכון.
בין השנים 1988 ו-1994 נעצר ערפאת שש פעמים בידי גורמי הביטחון הישראליים, לרוב במעצר מנהלי על רקע פעילות אלימה במסגרת האינתיפאדה הראשונה, שכללה בין היתר ידויי אבנים באמצעות מקלע וזריקת מטעני תבערה. קודם למעצרו הראשון היה ערפאת פעיל באחד מארגוני המאבק הפלסטיניים. בזמן מעצרו הוא התוודע לאסירים הנימנים על שורות האחים המוסלמים וחמאס, ובעקבות זאת גמר אומר בליבו והצטרף לשורות ארגונים אלה. ב-1990 הוא התגייס לגדודי אל-קסאם ועמד בקשר הדוק עם הפעילים הבכירים בארגון, ובראשם: טארק דוח'אן, יאסר אל-חסנאת וסלאח שחאדה.
לאחר זמן הצטרף ערפאת ליחידת הייצור הצבאית של גדודי אל-קסאם והיה למפקד האחראי על ייצור מטענים וחומרי נפץ. בשלב מאוחר יותר פיקד על ייצור פצצות מרגמה, רקטות אל-קסאם ופצצות עבור מטול אל-יאסין (דגם חיקוי של RPG). במסגרת פעילותו ביחידת הייצור הצבאית הגה ערפאת רעיון לייצר רקטה בדגם של מטוס. במקביל, הוא השתתף בלחימה נגד כוחות צה"ל במהלך אינתיפאדת אל-אקצה. ערפאת נהרג בעת שנסע ברכב עם שלושה פעילים נוספים ביחידת הייצור הצבאית של גדודי אל-קסאם "בעת שמילאו את חובתם הג'יהאדיסטית ביום שישי ה-15 ביולי 2005".[5]
עאדל ר'אזי הניה נולד במחנה הפליטים שאטי ב-1977. הניה למד בבתי הספר במחנה הפליטים שאטי (המנוהלים ע"י אונר"א) ובמכללה האסלאמית "אוסול אל-דין". בתקופת לימודיו במכללה היה הניה פעיל ב"גוש האסלאמי" (אל-כותלה אל-אסלאמית), זרוע התלמידים והסטודנטים של חמאס.
כבר בנערותו נמנה הניה על צעירי חמאס במסגד אל-מסג'ד אל-ר'רבי, והוא נטל חלק בעימותים אלימים נגד כוחות צה"ל ברצועת עזה, שכללו בין היתר ידויי אבנים וברזלים. הוא היה פעיל במנגנון האירועים של חמאס שהיה אחראי לניהול המאבק נגד ישראל, נפגע מירי של צה"ל ואושפז למשך למעלה מחודשיים. ב-1996 נעצר הניה מספר פעמים ע"י כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית.
הניה, בן אחותו של בכיר חמאס איסמאעיל הניה, היה שומר ראש של דודו איסמאעיל קודם לפרוץ אינתיפאדת אל-אקצה, במקביל להמשך פעילותו הג'יהאדיסטית. בגדודי אל-קסאם הוא היה מוצב בתחילה ביחידות השטח, ביחידת התצפית, ביחידה שעסקה בהטמנת מטעני נפץ ולבסוף שובץ ביחידת הייצור הצבאי שעסקה בפיתוח ובייצור של רקטות. הניה התמחה בייצור רקטת קסאם, ושמה של הרקטה "אל-קסאם" ניתן על ידו. בעת פעילותו בגדודי אל-קסאם השתתף הניה בלחימה נגד כוחות צה"ל באזורים זייתון ושג'עיה. הוא נהרג בתקיפת כלי הרכב בו נסע עם שלושה פעילים נוספים ביחידת הייצור הצבאית של גדודי אל-קסאם.[6]
עאסם מרוואן אבו ראס נולד בירדן ב-13 בדצמבר 1984. עד גיל 11 הוא התגורר בירדן ובמרוקו, בעת בה השלים אביו דר' מרוואן אבו ראס את לימודיו הגבוהים. במרוקו השלים עאסם את לימודיו בבית הספר היסודי, וברצועת עזה למד בחטיבת הביניים אל-ירמוך ובבית הספר התיכון פלסטין. אביו, הנמנה על בכירי תנועת חמאס, ציין כי בתקופת לימודיו היה עאסם פעיל ב"גוש האסלאמי" (אל-כותלה אל-אסלאמיה), תנועת התלמידים והסטודנטים של חמאס, ובאותה עת עיצב את אישיותו הג'יהאדיסטית. במסגרת פעילותו ב"גוש האסלאמי" נהג לחלק פרסומים של חמאס לתלמידי חטיבות הביניים ובתי הספר התיכוניים והשתתף במגוון הפעילויות השונות של חמאס (אירועים, תהלוכות, הלוויות ועוד).
ב-11 במרץ 2002 הצטרף עאסם לגדודי אל-קסאם ולאחר זמן שובץ ביחידה לייצור צבאי. במסגרת פעילותו בגדודי אל-קסאם הכין עצמו עאסם פעמיים למשימת התאבדות בפעולה נגד יעדים ישראליים. עאסם נהג לפקוד את בתי הקברות ולהתפלל על השהידים. באחד הימים ביקר עם עמיתיו בגדודי אל-קסאם בבית קברות, נכנס לקבר פתוח ונשא מתוכו תפילה שאללה יעניק לו את מות החללים. הוא נהרג בתקיפת כלי הרכב בו נסע עם שלושה פעילים נוספים ביחידת הייצור הצבאית של גדודי אל-קסאם.[7]
סאבר מוחמד נאסר אבו עאסי נולד ב-23 במרץ 1983 בשכונת זייתון בעזה. הוא למד בבית ספר יסודי פרטי, בחטיבת הביניים אל-אימאם אל-שאפיעי (אונר"א) ובבית הספר התיכון אל-כרמל, וכן רכש תואר במכללה המקצועית (CCAST) בתחום תכנות מחשבים. סאבר היה פעיל כבר בבית הספר ב"גוש האסלאמי" (אל-כותלה אל-אסלאמיה), תנועת התלמידים והסטודנטים של חמאס ונהג לפקוד את פקד את מסגד אל-פארוק בשכונת זייתון.
זמן לא רב לאחר פרוץ אינתיפאדת אל-אקצה הצטרף סאבר לצבא העממי שהקימה תנועת חמאס והוצב בעמדות קדמיות בפאתי שכונת זייתון בעזה. ב-2003 הוא הוצב ביחידת הייצור הצבאית, בה עסק בייצור רקטות קסאם תחת פיקודם של נידאל פרחאת, מהדי מושתהא ועאדל הניה וכן עבד עם פעילים נוספים ביחידה, ובהם טיטו מסעוד, סוהייל אבו נחל, נאסר אבו שוקה, סלאח אל-חיה וח'מיס אבו עסר. ב-2004 הצטרף לתנועת האחים המוסלמים ובמקביל לעבודתו ביחידה לייצור צבאי נטל סאבר חלק בשיגור רקטות קסאם ופצצות מרגמה לעבר ישובים ישראליים.
העבודה ביחידה לייצור צבאי של גדודי אל-קסאם הייתה מתנהלת החל משעות הערב ועד שעות לפנות בוקר של היום למחרת. סאבר נהרג בעת שנסע בשעות הערב עם שלושה פעילים ביחידה לייצור צבאי.[8]
[1] http://old.btselem.org/statistics/hebrew/Casualties_Data.asp?Category=19®ion=GAZA&sD=29&sM=09&sY=2000&eD=26&eM=12&eY=2008&filterby=event&oferet_stat=before
[2] http://www.btselem.org/hebrew/statistics/casualties_clarifications
[3] http://www.pchrgaza.org/portal/ar/index.php?option=com_blog_calendar&year=2005&modid=147&limitstart=92
[4] http://www.mezan.org/ar/a.php?id=1042
[5] http://www.alqassam.ps/arabic/sohdaa5.php?id=582
[6] http://www.alqassam.ps/arabic/sohdaa5.php?id=584
[7] http://www.alqassam.ps/arabic/sohdaa5.php?id=581
[8] http://www.alqassam.ps/arabic/sohdaa5.php?id=580
