בשקט ללא כותרות מתפתחת סכנה חדשה על יציבותה של הרשות הפלסטינית, והיא – המצב במחנות הפליטים. מזה זמן רב נשמטים והולכים המחנות ממרות הרשות הפלסטינית, כאשר דווקא אירגון פתח מהווה את בסיס המרד נגד רמאללה. כבר כיום הביטחון הפלסטיני לא יכול להיכנס למחנות ללא כוח צבאי מתוגבר, והוא אכן מוותר על השלטת מרותו במחנות בגלל התנגשויות שכבר התרחשו בתוכם. ישראל, שלא ברצונה, מספקת חשמל בחינם למחנות מכיוון שהרשות אינה מעיזה לגבות את החשבונות, אך מנגד היא גם לא מעיזה לנתק את הזרם.
כעת, עם סיום חופשת הקיץ, הודיעה אונר"א, סוכנות הסעד ותעסוקה לפליטים, כי אין ביכולתה לפתוח של שנת הלימודים בשל היעדר תקציבים. מדינות ערב העשירות הפסיקו לממן את אונר"א מכיוון שהם זקוקות לכל פרוטה במלחמת ההישרדות שלהם מול איראן והמדינה האיסלאמית. אבו מאזן ניסה בשבוע שעבר, כאשר היה בקהיר, לשכנע את מדינות ערב כי אם ילדי הפליטים יהיו ברחובות- הם יהיו טרף קל לגיוס לאירגוני הטרור. קשה לדעת אם הם התרשמו, שהרי מדינות ערב יודעות היטב כי בין כה וכה אירגון אונר"א לא מפריע לאירגוני הטרור לעשות נפשות לטרור.
אדרבא, כעת עם חורבן מחנות הפליטים בסוריה ובלבנון, הפכה אונר"א לנטל על הפליטים, מכיוון שהיא מונעת מהם סיוע , בגלל שהיא היחידה המוסמכת לטפל בפלסטינים, ולפיכך הם מורחקים מן הסיוע של האו"ם לפליטים "הרגילים", כשלאונר"א אין כסף לסייע לאומללים הפלסטינים המופקרים לגורלם.
בגלל ההסכם בין אשף ללבנון, אין צבא לבנון נכנס למחנות – והם הפקר לרציחות הדדיות ולהתבססות אירגוני הטרור האיסלאמי המאיימים על לבנון עצמה.
יש קשר של פיקוד בין המחנות בלבנון לבין קבוצות פתח במחנות בגדה, וההקצנה בלבנון משפיעה על הגדה. במידה ואונר"א לא תצליח לגייס את הכסף כדי לפתוח את שנת הלימודים – אנו עלולים לעמוד מול זעזועים ביציבות הרשות הפלסטינית.