כנס המועצה המרכזית של אש"ף הסתיים בסוף השבוע בהחלטות מאוד בעייתיות. לא רק לישראל אלא גם לארה"ב ולאירופה. זאת בנוסף לאיתות אזהרה לשמאל בישראל על ניתוק הקשר עמו בעתיד.
הידיעה שכבשה את הכותרות דיברה על הפסקת התיאום הביטחוני עם ישראל, אבל דווקא ההחלטה הזאת איננה בת ביצוע בעת הזאת. מה שיותר מדאיג היא רוח הדברים של חרם כלכלי בישראל, ולמלחמה כלכלית נגדה. מדוע זה מדאיג? מכיוון שכלכלת ישראל היא הענף שעליו יושבת הרשות הפלסטינית כולה. אין סכנה שישראל תקרוס בגלל שתנובה לא תמכור חלב וגבינות ברמאללה—אבל יש חשש שעם ניתוק הקשר הכלכלי עם ישראל- הרשות תקרוס. השקל הוא ההילך החוקי בשטחים, וללא קשר עם בנק ישראל לא יהיו שקלים בבנקים ברמאללה.
אבל ההפתעה הגדולה התבררה בהחלטות לגבי ארה"ב ואירופה. ידוע שאירופה והנשיא ואובאמה רוצים לחדש את תהליך השלום כדי להחזיר את ישראל לגבולות 1967. דוברים אירופאים כבר אימצו מטבעות לשון מבית היוצר של הרשות הפלסטינית, כמו האמירה שפתרון הבעיה הפלסטינית חיוני לצורך המלחמה בדאעש. אבל בהחלטות המועצה יש דחייה של שיתוף ארה"ב ואירופה בתהליך השלום, ובמקומם מציעים הפלסטינים את קבוצת מדינות בריק – ברזיל, רוסיה, הודו וסין, כמי שיוביל את תהליך השלום. לא ארה"ב ולא האיחוד האירופי ואפילו לא הקוורטט מוזכרים כגוף הבינלאומי שיוביל את תהליך השלום המתחדש.
אם אכן אירופה תנסה לחזור לניהול תהליך השלום יהיה עליה להתגבר על ההחלטות האלה של מועצת אשף.
גם מפלגות השמאל בישראל חייבות לשים לב למה שהתרחש במסדרונות הכנס. הייתה נימה של אכזבה מהיעדר תוצאות לכל סדרת המיפגשים עם מפלגות השמאל במוקאטעה, ביחוד מפלגת העבודה. אווירת האכזבה הזאת לא באה לידי ביטוי בהחלטות, אבל הדיבורים על הרחבת הנתק גם מול השמאל הישראלי כבר מרחפים באוויר.