עבור לתוכן העמוד
Menu

מצרים נצבעת בירוק

מונופוליזציה של השלטון בידי האחים המוסלמים אין כיום אופוזיציה פרלמנטארית הראויה לשמה במצרים. לאחים המוסלמים יש מונופול כמעט מלא על השלטון. בהתאם לחוקה החדשה, מוחמד מורסי, נשיאה של מצרים ונציגה של תנועת האחים המוסלמים, מחזיק בידיו את מלוא סמכויותיה של הרשות המבצעת, כולל את מינוי ראש הממשלה, שופטי בית הדין העליון וכל ראשי הארגונים הציבוריים. את סמכות […]

מונופוליזציה של השלטון בידי האחים המוסלמים

אין כיום אופוזיציה פרלמנטארית הראויה לשמה במצרים. לאחים המוסלמים יש מונופול כמעט מלא על השלטון. בהתאם לחוקה החדשה, מוחמד מורסי, נשיאה של מצרים ונציגה של תנועת האחים המוסלמים, מחזיק בידיו את מלוא סמכויותיה של הרשות המבצעת, כולל את מינוי ראש הממשלה, שופטי בית הדין העליון וכל ראשי הארגונים הציבוריים. את סמכות החקיקה שהייתה בידיו לאחר פיזור הבית התחתון של הפרלמנט (מועצת העם) הוא הפקיד בידי הבית העליון של הפרלמנט (מועצת השורא), שם לאחים המוסלמים ולסלפים יש רוב של 85 אחוז. סמכות זו תישאר במועצת השורא עד לבחירות לבית התחתון האמורות להתקיים באפריל. רק חלקים של הרשות המשפטית עדיין פועלים בעצמאות יחסית, וגם זה עלול להשתנות בעקבות כניסתה לתוקף של החוקה החדשה. לפיכך, מורסי חופשי לעשות ככל העולה על רוחו כדי להגביר את האחיזה של תנועתו בשלטון, ונראה כי הוא עושה ככל יכולתו להציב את חברי תנועתו או תומכיה בכל זרועות הממשל. עם זאת, הוא נתקל בהתנגדות לא קטנה, בעיקר במערכת המשפטית, בתקשורת ובמשרד הפנים, שם קיימת עוינות עמוקה לאחים המוסלמים. ולמרות הכל, מורסי ותנועתו נחושים להמשיך בהשתלטותם על כל גלגלי השלטון.

הבחירות לפרלמנט, שהיו אמורות להתקיים חודשיים אחרי פרסום החוקה, בהתאם לצו הנשיאותי שפרסם מורסי עצמו – דהיינו, בתחילת פברואר – נדחו לחודש אפריל ללא נקיבת מועד מדויק אחר בו יחולו. זאת כנראה כדי לאפשר לאחים המוסלמים להכין את התשתית המנהלית, הפוליטית והתקשורתית כדי להבטיח את ניצחונם.

המפלגות הלא אסלאמיות שומרות על אחדות

האופוזיציה האמיתית נדחקה אמנם להפגנות ברחוב, אך היא פועלת יחסית היטב במסגרת ארגון הגג "חזית ההצלה הלאומית". היא לא הניחה את נישקה לאחר אישור החוקה במשאל עם. לטענתה, החוקה אינה מייצגת קונצנזוס לאומי רחב, שכן היא אושרה בוועדת הניסוח תוך יומיים, על פי הנחייתו של מורסי וברוב מכריע של אסלאמיסטים. האופוזיציה גם טוענת כי משאל העם בוצע בשיטות רמייה וקוראת לניסוח חוקה חדשה. החזית המאגדת את שלושת הגושים העיקרים הלא אסלאמיים: שמאל, ליברלים ונאצריסטים, ממשיכה לשמור על אחדותה לקראת הבחירות לפרלמנט. מדובר אפילו על הקמת רשימה אחת של כל המפלגות הלא אסלאמיות במטרה להביס בקלפי את מפלגת החירות והצדק של האחים המוסלמים. עם זאת, אין למנהיגי החזית אשליות. הם יודעם כי האחים יפעילו את כל עוצמתם החברתית והדתית כדי להשיג רוב בהצבעה ולא יהססו לנקוט בשיטות של כוחניות והפרות חוק, כגון מצור על כפרי הקופטים, לבל יצביעו ועוד תחבולות אחרות, כפי שנהגו בבחירות הקודמות לפרלמנט לנשיאות ובמשאל העם.

האופוזיציה מתכננת: הפגנה גדולה נגד החוקה ושלטון האחים ב-25 בינואר

בהודעה שפרסמה החזית ב-6 בינואר 2013 נאמר בפירוש כי היא כי אין שינוי בעמדתה אשר דוחה את כל שלבי הכנת  החוקה, החל מהקמת המועצה המכוננת, עבור בניסוח חוקה שאינה עונה לתקוות הציבור וכלה בזיוף משאל העם על ידי הפחדה, טרור, בריונות, הפרת החוק, התערבות בפעולתה של מערכת המשפט והפעלת כוח. אין דברים יותר ברורים מהודעה זו והיא מבטאת היטב את חלוקת המדינה בין האסלאמיסטים, הפועלים לתפוס את כל מנגנוני השלטון, לבין האופוזיציה החילונית, שכיום אין לה שום חלק בשלטון ויכולה להביע את עצמה רק בהודעות לעיתונות ובהפגנות. בשלב זה ,בהמתנה לבחירות, ביקשה החזית מפעיליה להמשיך בשביתת שבת ליד ארמון הנשיא ובכיכר התחריר ולהימנע מאלימות. ההפגנה הגדולה נגד החוקה ונגד שלטון האחים מתוכננת להתקיים ב-25 בינואר, יום השנה השני לפריצת ההפגנות נגד מובארק. החזית גינתה את השלטון המונופוליסטי של האחים והודיעה כי תסכים להשתתף בבחירות רק אם תקבל ערבויות שיבטיחו כי הם יתנהלו ביושר ובשקיפות. היא הציגה עשרה תנאים המתייחסים למסגרת הארגונית, לפיקוח על ההצבעה וספירת הקולות ולאיסור על תעמולה במסגדים וכיוצ"ב. החזית גם קראה להקים מממשלה חדשה "ניטראלית", שתהיה מקובלת על האופוזיציה כדי להבטיח כי מערכת הבחירות תתנהל בצורה מאוזנת.

ומנגד: ממשלת מצרים מכינה את "חוק ההפגנות"

בינתיים אין דיאלוג בין ממשל האחים לחזית. מועצת השורא כבר אישרה את חוק הבחירות החדש המעניק יתרון למפלגות האסלאמיות ודוחה את ההצעה לחייב כל מפלגה להציב אישה במחצית הראשונה של רשימת המועמדים. החוק הוגש לבדיקה בבית הדין העליון של החוקה ויש הסוברים כי יבוטל. ממשלת מצרים מכינה גם את "חוק ההפגנות", שמטרתו להטיל מגבלות קשות על שביתות והפגנות. החוק עדין לא הועבר לדיון במועצת השורא בשל התנגדות רחבה בציבור.

מורסי: מתעלם מאובדן הלגיטימיות השלטונית

נוכח מצב פוליטי מורכב זה, מורסי ותנועת האחים מתנהגים כאילו הם נהנים מתמיכה רחבה ומתעלמים מן ההפגנות הנמשכות שקוראות לסלק את שלטון האחים ומן האופוזיציה האקטיבית שמאיימת על קיום הבחירות. מורסי הדחיק לחלוטין את מה שקרה במשרדו שלו כאשר ההאשמות הקשות נגדו על מונופוליזציה של השלטון הביאו להתפטרותם של סגן הנשיא ושל רבים מיועציו, וכמו כן להתפטרותו של נגיד הבנק המרכזי, שלא מוכן היה להסכים למדיניותו הכלכלית הכושלת. מורסי מיהר לשכוח את כישלונותיו כאשר נאלץ לבטל את הצו הנשיאותי בו העניק לעצמו חסינות על כל החלטותיו וגם את חזרתו מפיטורי התובע הכללי ומינויו כשגריר לוותיקן (אמנם לאחר מכן הוא חזר ופיטר אותו ומינה אחר, אך הלה לא קיבל את הכרתה של התביעה הכללית). ניתן לומר כי מורסי איבד את הלגיטימיות שלו ואם היה מדובר במדינה דמוקרטית הוא היה מתפטר ומכריז על בחירות חדשות לנשיאות.

לא רק שמורסי מתעלם ממצבו הפוליטי, אלא שהוא ממשיך ככל שיכול לפעול לביסוס משטר האחים המבטא את נחישות התנועה להישאר בשלטון בכל מחיר. נראה כי בשלב זה הוא מתרכז בתקיפת התקשורת, שחלקים רבים ממנה עוינים את האחים, וגם ב"איחואניצזיה" (מלשון האחים בערבית) של מערכת החינוך וההטפה הדתית. הארגון הערבי למידע על זכויות האדם, אשר פרסם השבוע את דיווחו השנתי, קבע כי מספר התביעות המשפטיות נגד העיתונאים על פי חוק "העלבת הנשיא" בשישה החודשים האחרונים, דהיינו מאז השבעת מורסי לנשיא, היה פי ארבע ממספרן בתקופת שלטונו של מובארק ופי 34 מתקופתו של סאדאת. מספר התביעות בתקופת שלטונו הקצרה של מורסי עולה אף על כל מספר התביעות שהוגשו נגד עיתונאים מאז פרסום החוק ב-1909.

רפורמות והקצנה במשרדי הממשלה

משרד החינוך: הבניית זהות דתית קיצונית במערכת החינוך המצרית

באשר לחינוך, אחת העיתונאיות המוכרות במצרים, כרימה כמאל, יצאה בקריאה נואשת לעצור את שינוי זהותה של מצרים והפיכתה למדינת שריעה. בכתבה ביומון אלמסרי אליום (10/01/13), תחת הכותרת "מחיקת הזהות", היא מספרת כי במשרד החינוך מונו 22 אנשי האחים המוסלמים למשרות הבכירות וכי התחילו לשנות את ספרי הלימוד. בין השאר הם כבר מחקו את התמונות של חלוצות מצרים למען שוויון האישה מאחר שראשן לא היה מכוסה בצעיף. על כך מגיבה כמאל ואומרת כי האחים המוסלמים מוחקים את ההיסטוריה של מצרים, שהייתה ידועה בסובלנותה הדתית, ומנסים לבנות לדורות העתיד זהות דתית קיצונית. לדבריה האחים מחדירים את אנשיהם לכל משרדי הממשלה, למחוזות ולכל ארגוני החברה והכלכלה. גם איגוד המורים פרסם מחאה, אך ללא הועיל. יתרה מכך, שר החינוך, דר' אבראהים ע'ניים, אמר בראיון ליומון אלסבאח (30/11/2012) כי בני העדה הבהאית לא יוכלו ללמוד בבתי הספר הציבוריים מאחר שדתם אינה כלולה בין הדתות המוכרות בחוקה החדשה!

משרד הדתות: השתלטות על כל ארגוני הדת במצרים והתאמתם לתורתם

גם במשרד הדתות מתבצעים שינוים יסודיים. אימאמים ודרשנים שהפגינו מול משרד הדתות אמרו לעיתונאים, כי השר, דר' טלעת עפיפי, ביצע "איחואניצזיה" וסלפיזציה (מלשון סלפ בערבית, שמשמעותו חזרה לתקופת האבות, כלומר לתקופת הנביא), והחליף את הנהגת המשרד באחים וסלפים במטרה להשתלט על כל ארגוני הדת במדינה ולהתאים את הוראת הדת בבתי הספר, את ההטפות במסגדים ואת פסיקות ההלכה לתורתם של האחים.

תופעה מעניינת היא התעודדות של גורמים אסלאמיים קיצונים לקדם את האג'נדה האסלאמית. אישים קיצונים שפרשו מתנועת האחים מקימים בימים אלה אגודה חדשה להטפה דתית, שאחת ממטרותיה היא להפוך את בתי הקפה ל"מרכזי תרבות" בהם תתקיים פעילות הטפה עממית. השבוע דיווחה התקשורת כי בקהיר נפתח בית קפה "אסלאמי" חדש בו חל איסור על "ערבוב" שני המינים. כלומר, בני שני המינים שאינם נשואים אינם יכולים לשבת מסביב לשולחן אחד. בית הקפה מחולק לשלושה חלקים: נשים, גברים ומשפחות.

מצרים נמצאת עכשיו במצב של עימות מסוכן. אופוזיציה רחבה המתנגדת לשלטון האחים, בעוד אלה נחושים לעשות כל מאמץ כדי לכפות את משנתם ולהפוך את מצרים למדינת שריעה. הם פועלים ללא התחשבות במצב הפוליטי-חברתי, וזאת על רקע של הידרדרות חמורה של הכלכלה המצרית אשר עלולה להביא להתפרצות הפגנות של רעבים, שאת תוצאתם מי ישורנה? מצרים נמצאת עתה במצוקה וממתינה לה תקופה ארוכה של אי יציבות.