הפיכה אנטי-חוקתית: מורסי מנכס לעצמו סמכויות המועצה הצבאית
ללא ירייה אחת הצליח מוחמד מורסי, נשיאה החדש של מצרים, לנטרל את המועצה הצבאית העליונה ולהשתלט על כל מרכזי כוח השלטון במצרים. המהלך לא היה אמור להפתיע את מי שעקב אחרי תנועת האחים המוסלמים ומהלכיה. זו האחרונה נאבקה במשך למעלה מ-80 שנים להגיע לשלטון, אם בכוח ואם בדרכים פוליטיות. עכשיו, כאשר השלטון המלא כבר היה בהישג ידה, צפוי היה כי לא תסכים לחלוק אותו עם המועצה הצבאית שהשאירה בידיה סמכויות חקיקה וביצועיות נרחבות, וכי תפעל להפקיען – גם אם המהלך אינו עולה בקנה אחד עם החוקה.
למעשה, ביצע מורסי "הפיכה אזרחית" או ליתר דיוק הפיכה אנטי-חוקתית, תחת כסות חוקתית. הוא פרסם הודעה חוקתית חד-צדדית המבטלת את ההודעה החוקתית אותה פרסמה המועצה הצבאית העליונה ב-17 ביוני, ובכך ביטל את כל הסמכויות שניכסה לעצמה בתחום הצבאי, ובעיקר את הפיקוד העליון על הצבא, והסמכות להכריז מלחמה ולפקח על תקציב הצבא. הוא גם שינה את סעיף 25 בחוקה הזמנית, שפרסמה המועצה הצבאית בפברואר 2011 ואשר אושרה במשאל עם, ובכך העניק לעצמו את מלוא הסמכויות של הרשות המחוקקת והרשות המבצעת.
על בסיס הודעה זו הוא הוציא לגמלאות את ראשי הצבא – את המרשל מוחמד טנטאווי, שהיה שר ההגנה, ואת סמי ענן הרמטכ"ל – ש"זכו" לקבל מידיו עיטורים על שירות נאמן למולדת ומונו כיועצי הנשיא (תואר ריק מתוכן). עוד מספר בכירים נשלחו על ידי מורסי לגמלאות, וביניהם מפקדי חיל הים, האוויר וההגנה האנטי-אווירית. הוא דאג לעתידם של השלושה אשר קיבלו תפקידים נכבדים בתעשייה הצבאית ובמועצת המנהלים של תעלת סואץ. בכך העניק מורסי לגנרלים מוצא מכובד והשלים את מהלך ההשתלטות על הצבא, שהחל בשבוע שעבר עם פיטורם של ראש המודיעין ומספר גנרלים בכירים. עם זאת לא בטוח כי הוא יכול להעניק להם חסינות בפני מערכת המשפט על חלקם בשחיתות בתקופת מובארק וכבר יש התובעים כי יועמדו לדין.
המועצה הצבאית הוכתה בהלם אך לא הגיבה. נראה כי מורסי ניצל את כישלון הצבא והמודיעין שלא עשו מאומה כדי למנוע את פיגוע כרם שלום, למרות המידע שהועבר להם מישראל. על רקע הכישלון נחלש מעמדה של המועצה הצבאית בציבור, מה עוד שחבריה נחשבו כחלק מן המשטר הישן. מורסי הבין כי בפניו הזדמנות פז למכת החסד לגוורדיה הישנה.
דיקטטורה בכסות דמוקרטית: מורסי מחזיק בסמכויות שאפילו לא היו למובארק
מורסי מחזיק עכשיו בידיו סמכויות של דיקטטור על שאפילו לא עמדו למובארק. בידיו הסמכויות המלאות של הרשות המבצעת והמחוקקת, כולל הסמכות לפיקוח על ניסוח החוקה ובמידת הצורך לפיזור הועדה המנסחת ולהרכבת וועדה חדשה. על פי לוח הזמנים החדש שהוא פרסם, אם ניסוח החוקה לא יסתיים בקרוב הוא ירכיב וועדה חדשה האמורה לסיים את המלאכה תוך שלושה חודשים ואחר כך תובא החוקה למשאל עם. חודשיים לאחר מכן תתקיימנה בחירות חדשות לפרלמנט. בינתיים לא ברור אם מורסי יכנס את הפרלמנט, שפוזר על ידי המועצה הצבאית באישור בית הדין החוקתי ובו יש לאחים רוב של 47% ויחד עם המפלגה הסלפית רוב של 73%. מכל מקום, מורסי יהיה בעל הסמכות העליונה לניסוח החוקה והמשמעות של מהלך זה היא חוקה אסלאמית או בעלת בסיס אסלאמי שיאפשר חקיקה של חוקי השריעה, כגון ביטול גיל הנישואין לנשים או החלת עונשי גוף ועוד. האחים גם יפקחו על הבחירות החדשות לפרלמנט ויוכלו "להסדיר" כי הם יזכו ברוב שהם חפצים בו.
בהחלטותיו פלש מורסי גם לרשות המשפטית וביטל את החלטת בית הדין העליון של החוקה אשר אישרה את ההודעה החוקתית של המועצה הצבאית. יתרה מכך, מורסי נשבע אמונים למדינה מול בית דין זה והכיר בחוקה הזמנית שפרסמה המועצה הצבאית. בהחלטותיו הנ"ל הוא לא רק פגע בפסיקות של בית הדין העליון לחוקה אלא גם הפר את המסגרת החוקתית שהוא קיבל על עצמו בהישבעו לתפקיד הנשיאות.
הצבא נמנע מלהגיב
הצבא לא הגיב וכנראה לא יגיב. הגנרלים עייפים ואין להם שום תמיכה ציבורית. כעת, התברר גם כי במועצה הצבאית היה גיס חמישי של האחים המוסלמים, דהיינו, היו חברים בתנועת האחים או מקורבים לה שחתרו תחת סמכות טנטאווי ועמיתיו. גנרל עבד אלפתאח אל סיסי, ראש המודיעין הצבאי, שמונה להיות שר ההגנה; גנרל מוחמד סעיד אלעסאר, שמונה כסגן שר ההגנה; וגנרל צדקי סבחי סייד אחמד, שהיה מפקד הגיס השלישי, מונה כרמטכ"ל.
האם יעז בית הדין החוקתי לקום מול שלטונם המתהדק של האחים המוסלמים?
באשר להתנגדות של דרגים זוטרים יותר למהלכי מורסי, עד כה לא ידוע על שום התארגנויות. לעומת זאת, תיתכן פעולה של בית הדין החוקתי שסמכותו ומעמדו נפגעו אנושות. האם יעזו השופטים הנכבדים הידועים בעצמאותם לקום מול שלטונם המתהדק של האחים המוסלמים ולקבוע שמהלכיו של מורסי הם בלתי חוקתיים? נותר להמתין ולראות.
התחזית: מורת רוח ציבורית
סביר שנראה בכל זאת מורת רוח ציבורית. החלטותיו של מורסי פורסמו בתקופה בה הולך וגדל החשש מהשתלטות האחים על מצרים, הפיכתה למדינה דתית והטלת מגבלות על חופש הביטוי. בימים האחרונים סגרו השלטונות את ערוץ הטלוויזיה "אלפרעין" (הפרעונים) לאחר שבעליו, טארק עכאשה, הידוע בהתנגדותו לאחים, תקף קשות את הנשיא וקרא להפגין נגדו ב-24 בחודש. בנוסף, הוחרמו גיליונותיו של היומון "אלדסתור" שתקף את הנשיא. כל זאת אינו מבשר טובות.
מאידך, העם המצרי איבד את הפחד מפני השלטון וניתן לצפות שחוגים אנטי אסלאמיים ירדו לרחובות ויביעו את זעמם. סימן ראשון לכך בצבץ בלוויות החיילים המצרים שנהרגו בפיגוע כרם שלום. מאות מפגינים האשימו במחדל את מורסי שחשש לבוא לאירוע ושלח את ראש ממשלתו הטרי שספג קללות ונעלים. באותו יום בוצע ירי על משרדי האחים בקהיר. לכן, מעניין יהיה לראות כמה אנשים יגיעו לתחריר ב-24 בחודש כדי להפגין נגד האחים.
יחסי מצרים-ישראל: מורסי מצמצם את הקשרים למינימום
אשר ליחסים עם ישראל, נראה כי הם עולים על מסלול בעייתי. בהתאם לראיונות בתקשורת של אנשי תקשורת ואקדמיה, מורסי כבר החליט לצמצם את הקשרים עם ישראל למינימום האפשרי ויפעל נגד כל גילוי של מה שמכונה "נורמליזציה". אין לצפות כי המודיעין הצבאי יסביר פנים לנציגים ישראלים, כפי שהיה בעבר. ראשי הצבא השתנו, כעת הם בעלי אידיאולוגיה שונה והם אנטי ישראלים במהותם. המציאות של גבול משותף אמנם תחייב את המשך הדיאלוג, אך ניתן לצפות כי הוא יצומצם.
האחים מחפשים משענת פיננסית ערבית במקום התלות בארה"ב
מורסי יצטרך ללא ספק להתחשב גם בלחץ של ארה"ב ובצורך להמשיך לקבל את הסיוע האמריקאי, אך גם כאן אין הדברים ברורים. נראה כי האחים עושים מאמץ להישען פיננסית על מדינות ערביות ולהקטין את התלות בסיוע האמריקאי. השבוע הפקיד שליט קטאר סכום של שני מיליארד דולר בבנקים במצרים. הסעודים הפקידו סכום דומה לפני כמה שבועות ומדובר גם על מהלך דומה מצידה של לוב. נכון הוא כי מצרים תהיה זקוקה להשקעות ולטכנולוגיה של ארה"ב, אבל עם זאת, בהתגבר השפעתה של האידיאולוגיה הרדיקאלית, ייתכן מאד שגם היחסים עם ארה"ב יפגעו.
רצועת עזה תמשיך להכביד על מורסי, אם כי סביר שהוא יגיע להסכם עם חמאס שיתבקש להדק את שלטונו ולמנוע מארגונים קיצונים לפעול בסיני. עם זאת, ספק אם המצרים יצליחו לחסל את הטרור שם. הברחת הנשק לחמאס מסודאן ולוב עתידה כנראה להימשך, ייתכן וזה יעשה גם תחת פיקוח חלקי של האחים. כמו כן, לא ניתן להוציא מכלל אפשרות שמורסי ייפתח בדיאלוג איראן, על אף המתיחות בין השיעים לסונים.
מצרים של האחים היא מדינה חדשה עם מטרות חדשות ובה מקדשת הדת את מטרות המדינה. המעניין הוא שלא ארה"ב ולא מעצמות המערב נראות מודאגות. השאלה היא מתי, מתי ייפול אצלן האסימון?