מדי כמה שבועות מופיע דיווח חדש המעורר זעם בקרב ישראלים על כתובות נאצה שרוססו על קיר מסגד או כנסייה. לדוגמא, ביום שלישי שעבר רוססה כתובת על קירות כנסייה בירושלים. לא מדובר במקרה חריג, שכן ב-7 בפברואר רוססו כתובות בגנות הנצרות על קיר מנזר בעמק המצלבה ובגן המשחקים של בית הספר הדו-לשוני בשכונת פת. הוונדליסטים שריססו את הכתובות בעמק המצלבה השאירו חותם בדמות כתובת "תג מחיר.
תופעת תג מחיר צמחה בשנים האחרונות מגורמים שקיוו להבהיר שאם הממשלה תנקוט צעדים כלשהם נגד המאחזים שמעמדם החוקי נמצא במחלוקת, הם יגבו מחיר בתגובה דוגמת עקירת עצים, תקיפה של מסגדים והקמת מחסומים פיראטיים. המספר הרב של המקרים מעיד על כך שמדובר בתופעה שמסרבת לדעוך. האם המבצעים שייכים למקבילה הדתית של האנרכיסטים שאינם מאמינים בשום סמכות? המושג "תג מחיר" נבחר לכאורה כדי להצדיק את הפעולות, אך זוהי מכבסת מילים שמכסה על פעילות בלתי חוקית.
בשנה האחרונה היו גינויים רבים, מכל קצוות הקשת הפוליטית, נגד פעילי תג מחיר. מה שברור הוא שבעוד המבצעים חושבים שהם מצילים את ההתיישבות היהודית, הם למעשה מכניסים אותה לסכנה גדולה יותר. התקפות על מסגדים ועל כנסיות ישמשו תחמושת נוספת נגד ישראל, הנאבקת בלחצים הבינלאומיים שקוראים לה לסגת לקווי 67' ולחלק את ירושלים. פעולות אלו מערערות את טענתה של ישראל שלפיה היא היחידה שיכולה לספק הגנה וחופש הפולחן לשלוש הדתות בירושלים: היהדות, הנצרות והאסלאם.
אך האמת היא שמדובר בהרבה יותר מאשר פגיעה בתוקף של טענות ישראל בזירה הדיפלומטית. מכיוון שנראה כי החלק הבולט של פעילי תג מחיר מזהה את עצמו עם מחנה דתי מסוים, מקשרים את מעשיהם לערכים יהודיים. זוהי, כמובן, פרשנות מעוותת של אבני היסוד של היהדות.
מעשים אלו סותרים את הזיכרון של העם היהודי שבתי הכנסת, המדרשות ובתי העלמין שלו חוללו ואף נהרסו במהלך הדורות. הדבר גם סותר את המילים שקראנו פעמיים בפרשת השבוע שעבר (שמות כ"ב 20, שמות כ"ג 9), שאוסרים על בני ישראל לפגוע בגר: "וגר לא תלחץ, ואתם ידעתם את נפש הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים". ישראל נוהגת בדרך שונה לחלוטין משכנותיה. אצלן הפורעים באתרים הקדושים לדתות אחרות הם במקרים לא מעטים חלק מהשלטון, למשל פעילי פתח שפגעו בקבר יוסף כמה פעמים בעשור האחרון, הקיצונים האסלאמיים ששרפו כנסייה קופטית במצרים וכן תקיפת מסגדים בעיראק שהייתה נפוצה בעימותים האלימים בין הסונים לשיעים.
עמדתה של ישראל בנושא זה נחרצת, והיא מתבססת בראש ובראשונה על הטעם המוסרי והערכי הברור ביותר. לאור הישנות התופעה, חלה חובה על הממסד הביטחוני להקדיש מאמץ עליון נוסף כדי לאתר בהקדם האפשרי את הפוגעים ברכוש ובמקומות שקדושים לדתות השונות (גם בתי כנסת חוללו בתקופה האחרונה), לעוצרם ולהגיש נגדם כתבי אישום.
המאמר פורסם לראשונה ב"ישראל היום"
