עבור לתוכן העמוד
Menu

זהירות, ספין!

בשל הדבקות הפלשתינית ב"שלום צודק" ולא ב"שלום של פשרה". הסדרים מדיניים יהיו לעולם קצרי מועד עד לסיבוב העימות הבא.

שוב, כמו בנעימה מוכרת נשמעים אותם הצלילים. כותרות העיתונים ואתרי האינטרנט הזדרזו לדווח פעם נוספת על התקדמות במגעים להקמתה של ממשלת אחדות לאומית וידעו לספר על תוכנית שש נקודות, עליה הסכימו אבו מאזן וח’אלד משעל לפתרון קרוב של המשבר ברשות הפלשתינית.  והנה ממש על הסף, כך נמסר, תוקם ממשלה פלשתינית בראשות אישיות עצמאית, תנועת החמאס תקבל את פתרון שתי המדינות ליישוב הסכסוך, תכיר בהסכמים המדיניים שנחתמו עם ישראל ותסכים להפסקת מעשי האיבה. לא רק זו, אלא אף נמסר, כי הוסכם על החזרת החייל החטוף רב”ט גלעד שליט בתמורה לשחרור אסירים פלשתינים.

לא עברה יממה, ודובר רשמי של החמאס נזעק להכחיש את הידיעות על הסכמות כלשהן בין אבו מאזן למשעל. ראזי חמד, מבכירי החמאס, חזר והבהיר, כי תנועת החמאס לא תכיר בישראל “יהא אשר יהא המחיר” ולא תיכנע לכל לחץ מבית או מהקהילה הבינלאומית המופעל עליה על מנת שתסכים לקבל את תנאי הקוורטט (הכרה בישראל וגינוי הטרור).

תורת הספינים אינה נחלה בלעדית של גורמים מסוימים בישראל. גם הפלשתינים, כך מתברר “ספינולוגים” מומחים, היודעים את מלאכת הטפלול  (מניפולציה) התקשורתי, שנועדה לגרוף רווחים מדיניים קלים. דפוס ההתנהגות של יו”ר הרשות הפלשתינית, אבו מאזן ויועציו, חוזר על עצמו. ערב פגישות מדיניות חשובות נוטה אבו מאזן להאדיר את כוחו ואת יכולתו לספק את הסחורה המדינית. כך היה לא מכבר לקראת ישיבות העצרת הכללית של האו”ם, בהם נטל אבו מאזן חלק, וגם כעת ערב פגישתו היום (4 באוקטובר 2006) עם מזכירת המדינה קונדוליזה רייס ברמאללה.

בתקופתו של ערפאת הייתה מלאכת אחיזת העיניים חלק אינטגראלי בהתנהלות המדינית של הרשות הפלשתינית. בעיתוי הנכון ערב שיחות עם ישראל או ביקורי השליחים האמריקנים, סיפק תמיד “התיאטרון הפלשתיני הנודד” את התמונות הרצויות של “חשיפת” מנהרות להברחת אמצעי לחימה בציר פילדלפי או מידע על “ההנחיות הנחושות” של הרשות הפלשתינית לכוחות הביטחון לפעול לסיכול הטרור.

גם במקרה דנן, קורטוב של ביקורת עיתונאית מתחייבת, היה חושף את הספין החדש מבית היוצר הפלשתיני. הייתכן, כי החמאס אשר דחה את מכבש הלחצים בהסכמים עם ישראל בעת ביקור אבו מאזן בארה”ב להכיר, יתרצה לעשות כן דווקא בעת מלחמת האזרחים עם ה’פתח’ וערב ביקור רייס? האם תבכר תנועת החמאס לוותר על עקרונות היסוד שלה באופן העשוי להתפרש כהליכה לקנוסה וכהוכחה לכישלונה להנהיג את העם הפלשתיני ולעמוד בראש ממשלתו? גם ספינים, מוצלחים ככל שיהיו, אינם יכולים להסתיר את המציאות הקשה. בצד הפלשתיני אין פרטנר לשלום המבוסס על דו קיום של שתי מדינות החולקות ביניהן את ארץ ישראל. הסכסוך הישראלי פלשתיני הינו “משחק סכום אפס”, בשל הדבקות הפלשתינית ב”שלום צודק” ולא ב”שלום של פשרה”. הסדרים מדיניים יהיו לעולם קצרי מועד עד לסיבוב העימות הבא.