עבור לתוכן העמוד
Menu

מלחמת לבנון מנקודת המבט הפלשתינית

בראיון לאיבראהים אל-אמין, המתפרסם בסוכנות הידיעות קודס נט (8.9.06), הציג מנהיג החמאס, ח'אלד משעל, את עיקר תובנותיו מהמלחמה.

אחד המדדים החשובים לבחינת ההישגים במלחמה, ובוודאי כזו הנכפית על אחד הצדדים, הינו מידת ההצלחה לשנות את מאזן הכוחות וליצור נסיבות צבאיות ומדיניות נוחות, או למצער כאלה אשר ירחיקו את המלחמה הבאה ככל האפשר. פרשנים צבאיים ואף פוליטיקאים בכירים מנסים להחזיק במקל בשני קצוותיו, בטענה שצה”ל רשם הישג צבאי מרשים ובה בעת מזהירים מפני סיבוב לחימה קרוב עם חיזבאללה, העלול להידרדר לעימות צבאי גם עם סוריה. על רקע המבוכה בישראל באשר לתוצאות המלחמה, ראוי להתבונן אל עברו השני של המתרס על מנת ללמוד כיצד מצטיירת המלחמה מנקודת המבט של האויב, הנערך לקראת הסיבוב הבא.

בראיון לאיבראהים אל-אמין, המתפרסם בסוכנות הידיעות קודס נט (8.9.06), הציג מנהיג החמאס, ח’אלד משעל, את עיקר תובנותיו מהמלחמה. משעל סבור, כי בעקבות המלחמה התבררה ה”עובדה”, כי “ההתנגדות” (המאבק בישראל על כל צורותיו ובכללן המזוין)  הפכה לדרך הפעולה המועדפת והאפקטיבית ביותר נגד ישראל וכי מדינת ישראל מצויה בתהליך דטרמיניסטי, שיוביל לקריסתה בטווח הנראה לעין. את הסימנים ל”היפוך ההיסטורי” ולסימני התממשות נבואות האסלאם מוצא משעל בהינגפות של צה”ל באינתיפאדה הראשונה, בניצחון “ההתנגדות הלבנונית” במאי 2000 שהביאה לנסיגה מלבנון, בהצלחתה של “ההתנגדות הפלשתינית” לסלק את צה”ל מרצועת עזה באוגוסט 2005, וכעת בהישג הצבאי המרשים של חיזבאללה במלחמת לבנון השנייה.

צה”ל, אליבא דמשעל, איבד מכוח ההרתעה שלו וכוחו נשחק בעיסוק המתמשך בלחימה בשטחים עד כדי כך שיכולתו לנהל מלחמה קלאסית נפגעה באורח קשה. בראש רשימת ההישגים מציין משעל את כשלון תוכנית המערב לבסס יחסי נורמליזציה בין ישראל לשכנותיה, הטמעת תפיסת ההתנגדות בתודעת המוסלמים לבלי יכולת לעוקרה משורש ובחוסר הביטחון בישראל בשאלת המשך קיומה של המדינה נוכח האתגרים הביטחוניים המתגברים, שמקורם בכוחות האסלאם העולים.

משעל עקבי בניתוחו את תמונת המצב ביחסי ישראל והפלשתינים וכך גם בתוכניתו האסטרטגית , העולה בקנה אחד עם זו של תנועת האם, האחים המוסלמים, החותרת לנצל את כוח ההמונים המוסלמים כמכפיל כוח להפצת המהפכה האסלאמית, אשר בשלב ראשון תפיל את המשטרים הערביים “משתפי הפעולה” ובשלב מאוחר יותר תשמש בסיס הכוח הצבאי לשחרור כל פלשתין. ניתוח המלחמה בלבנון עשוי ללמד, כי צה”ל ניצח (בנקודות או בנוק אאוט) במרבית הקרבות, ואולם אין בכך, ולו נחמא פורתא, אם אצל האויב השתרשה דווקא התפיסה, ויתכן שהיא מוטעית ביסודה, כי כושר ההתרעה הישראלית נחלש וכי מתפתחים פעם נוספת תנאים בהם  המוסלמים יכולים בליכוד כוחות להכריע את ישראל.