"חזרתי מפגישה עם ערפאת בטוניס אחרי חתימת הסכם אוסלו ודיווחתי לרבין על הדברים שאמר לי עראפת", מספר ד"ר ז'ק נריה, חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה ולשעבר יועצו המדיני של ראש הממשלה , יצחק רבין ז"ל, "לאחר כמה זמן נפגשו יצחק וערפאת בקהיר למו"מ. יצחק יצא כולו אדום וזעוף לאחר ששמע את הדברים שערפאת אמר לו וציין כי הדברים ששמע מהאחרים שסבבו אותו לא היו מדויקים".
בימים הללו מציינים 25 שנים לחתימה על הסכמי אוסלו בין ישראל לבין אש"ף. אחד האנשים הקרובים ביותר לראש הממשלה דאז, יצחק רבין ז"ל, היה ז'ק נריה, שאף כתב ספר בנושא.
נריה מספר בראיון לרון נשיאל ב"כאן 11" כי יצחק רבין עמד על העיקרון שאת ההסכם יש ליישם בשני שלבים – שלב ביניים ושלב קבע, אחרת הוא לא היה מוכן לחתום על ההסכם וזו הסיבה שהוא דרש מכתב מאבו מאזן בנושא. רבין לא ידע בדיוק לאן התהליך מוביל וביקש לדחות את הסוגיות הקשות ביותר לסוף המו"מ על מנת לבחון את השטח. "כשישבנו (היועצים) מסביב לשולחן ורבין התייעץ איתנו האם ללכת במסלול הסורי או במסלול הפלסטיני, אמרנו לו כולם להתקדם במסלול מול אסד. רבין ענה כי הוא מרחם על ראש ממשלה שיצטרך להתמודד עם ירידה מהגולן והסכם מול אש"ף ,כך האמין, הוא הסכם שניתן לגלגל אותו לאחור במקרה ויכשל", מספר נריה.
לדבריו של ד"ר נריה לרבין היה ברור מה היו הקווים האדומים שלו – בקעת הירדן בידיים ישראליות ופינוי של התנחלויות מבודדות בלבד. "כשנחתם הסכם קהיר במאי 1994,רבין פנה אל אלוף פיקוד הדרום ואמר לו: 'נו אתה רואה, לא פינינו ישוב אחד'. נריה אומר כי רבין האמין בליבו כי ערפאת יסתפק אך ורק בהסכם "עזה ויריחו תחילה".
