בלוגים

אז מה למדנו על טראמפ וירושלים

24/05/2017

אחד העניינים שעמדו במרכז ביקורו של הנשיא טראמפ בישראל וברשות הפלסטינית היה מעמד ירושלים. לא רק מן הבחינה שהייתה דריכות לאפשרות שהנשיא טראמפ יודיע על מעבר השגרירות לירושלים, אלא מכיוון שנשיא ארה”ב ביקר בירושלים ובבית לחם והמסרים שהעביר במהלך שני הביקורים היו חשובים מאוד ואמורים לעורר דאגה רבה ברשות הפלסטינית.

ראשית כל התפילה עם כיפה מול הכותל נגד לגמרי את הנרטיב הפלסטיני שהכותל הוא ווקף מוסלמי;  במהלך הסיור הרשות כינתה אותו “אל-בוראק” על שם החיה הפלאית של הנביא מוחמד שאותה קשר לפני שנכנס לאל-אקסא, כלומר אתר השייך לאיסלאם ולא ליהדות.

בנאום הגדול במוזיאון ישראל הוא בפירוש התייחס לירושלים כעיר יהודית, וכאשר מצרפים לזה את התעלמותו מקווי 1967, הרי ברור כי תביעתם לקבוע את ירושלים המזרחית עד קווי 1967 בבירתם- ירדה מן הפרק.

בחילופי הנאומים בבית לחם הגדיר אבו מאזן את מזרח ירושלים כעיר כבושה. עמדה זאת לא תוכל להידון ברצינות כל עוד טראמפ הוא נשיא ארצות הברית. אפילו רמזיו כי מורשת ראשית הנצרות בבית לחם היא נכס פלסטיני לא יכולה להתקבל על דעת הממשל הזה בבית הלבן.

אבל יש לזה משמעויות מרחיקות לכת הרבה יותר. עמידתו של הנשיא טראמפ חבוש כיפה מול הכותל העמיד את החלטות אונסקו בהתגבשות עם ארה”ב, ובהכירנו את עמדותיו בכלל כלפי האו”ם, הרי הפלסטינים עלולים כעת לסבך את האו”ם כולו בעימות עם ארה”ב.

בדרכו לפגישה עם אבו מאזן עברה שיירת הנשיא לצד גדר ההפרדה, והוא יכול היה לראות את הגרפיטי האלים שצוייר עליו בתמיכת הרשות, כולל טרוריסטית נושאת נשק מול ישראל. הרושם שטראמפ יכול היה לקבל מן הנסיעה לאורך הגדר – כי הקמתו מוצדקת, ועולה בקנה אחד עם הקמת גדרות כדי להגן על המערב מן הטרור.

אודות המחבר פינחס ענברי

פנחס ענברי, יועץ וחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, עיתונאי ותיק ופרשן לענייני ערבים והמזרח התיכון. מחברם של מספר ספרים העוסקים בפלסטינים, וביניהם:The Palestinians: Between Terrorism and Statehood (Sussex Academic, 1996).
This entry was posted in אבו מאזן, הר הבית, הרשות הפלסטינית, ירושלים, ישראל, פלסטינים. Bookmark the permalink.