טורקיה בוערת: תולדה נוספת של מדיניות “האסלאם הפוליטי” של אובמה

2-06-2013

 

התפרצות “האביב הטורקי” מחייבת את הממשל של הנשיא אובאמה לעשות הערכה חדשה ומעמיקה ביסודות מדיניות המזה”ת שלו, המבוססת על תיאורית “האסלאם הפוליטי”. תיאוריה זו, שקדמה לממשל אובאמה, גורסת כי עדיף לארה”ב להתקרב לאסלאם מאשר להתנגד לו, היות והמזה”ת הוא אסלאמיסטי במהותו, ועדיף להצטרף אליו מאשר להתנגש בו. אובאמה, בעל השורשים האסלאמיים, נתן לתיאוריה הזאת מליציות יתר ותיאר אותה לא כהכרח של ריאל פוליטיק, אלא כמשאלה תרבותית לקשור את ארה”ב עם התרבות האסלאמית.

במונחים ריאליים פירוש הדבר היה התקרבות חסרת תקדים בין ארה”ב לטורקיה והפיכת האיש הבעייתי, רג’פ טאיפ ארדואן, למקורב מאוד לבית הלבן. התוצאה הייתה שתנועת האחים המוסלמים השתלטה על האביב הערבי והפכה אותו לחורף אסלאמי מקפיא. הטורקים, מתברר, היו הראשונים שמרדו במדיניות ארה”ב.

מה קרה בטורקיה? ארדואן, כמו האחים המוסלמים במצרים, חושש שמא כיכר “טקסים” – הכיכר המרכזית של איסטנבול – תהפוך לדמוית כיכר “תחריר” בקהיר ותרכז בה הפגנות נגדו. לפיכך החליט ארדואן לחדש מחנה צבאי עות’מאני שנמצא בקרבת מקום, כדי לחדש את המורשת העות’מאנית ולחסל את הכיכר. מסתבר כי מורשת אטאטורק עדיין חזקה בטורקיה ואי אפשר למחוק אותה במחי יד.

בנזקי מדיניות “האסלאם הפוליטי” אפשר למנות את ההידרדרות שחלה ביחסי ארה”ב ורוסיה, החושדת באמריקנים כי הם רוצים לעורר את האסלאם גם ברוסיה נגד הקרמלין. הם עדיין רדופים מן הקשר האמריקני עם המוג’האדין באפגניסטן, שהביאה לקריסת שלטון ברית המועצות באפגניסטן ולאחר מכן לקריסת ברית המועצות בכלל.

יש סיכוי כי אם ארה”ב תחליט לזנוח את מדיניות “האסלאם הפוליטי”, יתחדש הגלאסנוסט עם רוסיה. רוסיה אולי תעדיף ברית מחודשת נגד ארה”ב גם בהקשר הסיני, אך אולי גם תצטרף למערב במדיניות מול סוריה ואיראן.

אודות המחבר פינחס ענברי

פנחס ענברי, יועץ וחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, עיתונאי ותיק ופרשן לענייני ערבים והמזרח התיכון. מחברם של מספר ספרים העוסקים בפלסטינים, וביניהם:The Palestinians: Between Terrorism and Statehood (Sussex Academic, 1996).
This entry was posted in מדיניות ארה"ב. Bookmark the permalink.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

four × 2 =