פתח וחמאס בהסכם פיוס נוסף

17-05-2013

 

פתח וחמאס הגיעו אתמול בקהיר להסכם פיוס נוסף, אבל הפעם הזאת ההסכם יותר ממוקד. הם החליטו שתוך שלושה חודשים הם יסכמו את הפרמטרים לבחירות כלליות לנשיא, למועצה המחוקקת של הרשות הפלסטינית ולמועצה הלאומית של אש”ף. בתום שלושת החודשים האלו יקים אבו מאזן ממשלת אחדות לאומית, שתפקידה יהיה בתום שלושה חודשים נוספים לקיים בחירות כלליות.

האם באמת סוף סוף, לאחר יגיעה מרובה, הגיעו שני הצדדים לנוסחא הגואלת? קרוב לוודאי שלא. אילו היו רציניים יכלו כבר עכשיו להקים את ממשלת האחדות ולהכריז על בחירות כלליות בעוד שלושה חודשים. דחיית הקץ פירושה שאפילו פתח וחמאס לא מאמינות שניתן לבצע את ההסכם.

מדוע? על שתי התנועות, חמאס בעזה ופתח ברמאללה, מאיים ביקורו הקרוב של מזכיר המדינה האמריקאי ג’ון קרי, ובאמתחתו רעיונות לקידום את השלום בין ישראל לבין אש”ף. לא רמאללה ולא עזה מעוניינות בקרי וברעיונותיו. רמאללה הרי כבר השיגה באו”ם מעמד של מדינה משקיפה לאורך גבולות 67′ וכל מהלך שהוא פחות מזה הוא בבחינת כשלון צורב.

מבחינת עזה הדברים מובנים מאליהם: עזה חותרת להיות מוכרת כנציג העם הפלסטיני וביקורו הקרוב של ראש ממשלת טורקיה, רג’פ טאיפ ארדואן, הוא בבחינת ציון דרך חשוב בקידום שאיפה זאת. אבל ההתמקדות של קרי ברמאללה דווקא מעמידה את פתח ואת אש”ף כנציג העם הפלסטיני ומחבלת בתוכניותיה של עזה.

קרי בוודאי יכעס על אבו מאזן שדווקא ערב ביקורו ברמאללה ובירושלים הוא מוצא לנכון להתמקד במהלכים מול חמאס, אבל אבו מאזן מן הסתם יענה לו כי דחיית הרכבת הממשלה החדשה בשלושה חודשים לפחות מאריכה גם את כהונתו של ראש הממשלה המתפטר סאלם פיאד, בתקופה קריטית עבור קרי לגיוס השקעות באיזורי C. המשך כהונתו של סאלם פיאד משרה אמון בקרב משקיעים פוטנציאליים, לעומת ראש ממשלה מטעם פתח, שמבחינת המשקיעים פירושו אי יציבות וחוסר אמון כלכלי.

תנועת חמאס הודיעה כי מבחינתה זה “הכל או לא כלום”, כלומר היא לא תרשה שחלק מן ההסכם יקודם, כמו למשל הכרזה על בחירות כלליות בשטחי הרשות הפלסטינית, בעוד חלק אחר לא יקוים, כמו למשל בחירות כלליות בפזורה הפלסטינית על מנת לבחור את המועצה הלאומית שהיא הפרלמנט של אש”ף בפזורה. ופה קבור הכלב – נוכח המלחמה הניטשת בימים אלו במחנות הפליטים בסוריה, המתיחות הגוברת במחנות הפליטים בלבנון והעירנות בירדן שלא לאפשר לאש”ף שום מהלך במחנות הפליטים בירדן, הרי ברור שבחירות לפרלמנט במחנות הפליטים זה עורבא פרח. הפליטים במחנות הפליטים נסים לכל עבר וודאי שאין דעתם פנויה כרגע ללכת לקלפיות.

אודות המחבר פינחס ענברי

פנחס ענברי, יועץ וחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, עיתונאי ותיק ופרשן לענייני ערבים והמזרח התיכון. מחברם של מספר ספרים העוסקים בפלסטינים, וביניהם:The Palestinians: Between Terrorism and Statehood (Sussex Academic, 1996).
This entry was posted in אסלאם רדיקלי, חמאס. Bookmark the permalink.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

six + 7 =