מבצע "עמוד ענן" ברצועת עזה, שהחל ב-14 בנובמבר 2012 והסתיים ב-21 באותו חודש בהסכם הפסקת אש בלתי כתוב בין ישראל לחמאס, יצר מציאות ביטחונית חדשה, ולו זמנית, בדרומה של ישראל.
על פי נתוני השב"כ ומרכז המידע למודיעין ולטרור, מאז הסכם הפסקת האש (נכון ל-22/1/2013) לא נרשם שיגור של רקטה כלשהי משטח רצועת עזה לעבר ישראל ודווח רק על שיגור פצצת מרגמה אחת.
הסיבות לשקט בדרום נעוצות בעיקר בעניינו של חמאס למקסם את הרווחים המדיניים מהפסקת האש, באמצעות שדרוג מעמד רצועת עזה לישות מדינית לגיטימית המייצגת את הפלסטינים על ידי ראש הממשלה והפרלמנט, חיזוק הכלכלה העזתית ופיתוח היכולות הצבאיות של חמאס לקראת תרחישי עימות בעתיד.
הסוגיה המעניינת ביותר היא עצם השקט הביטחוני, הנמשך זו תקופה ארוכה יחסית ואשר לא הופר אלא בשיגור פצצת מרגמה אחת. בשנים האחרונות חזר והתעורר ויכוח בישראל בשאלת האחריות לשיגור הרקטות מרצועת עזה. גורמי ביטחון ופרשנים בכירים דבקו בהערכה כי ארגונים קיצוניים שאינם בשליטת חמאס מבצעים את שיגור הרקטות לעבר ישראל וכי לממשלת חמאס אין יד בשיגור הרקטות.
המציאות הנוכחית מלמדת כי שיגור הרקטות נתון באופן מלא בידי ממשלת חמאס, גם אם הפעילים המשגרים את הרקטות והטילים נמנים על ארגון אחר. לחמאס יכולת שליטה ביטחונית מלאה על רצועת עזה, ובכוחו לאכוף הפסקה מוחלטת של האש. חמאס הוכיח זאת בחודשיים האחרונים, גם לאחר שמספר פלסטינים נהרגו מאש כוחות צה"ל בגבול רצועת עזה. בניגוד לעבר, לא נרשם ירי "ספונטני" תגובתי של "ארגוני ההתנגדות הפלסטיניים". המשמעת של ממשלת חמאס נאכפת בקפידה.
במידה רבה ממשלת חמאס מאמצת את מדיניות הרשות הפלסטינית בעבר תחת הנהגתו של יאסר ערפאת, שנהג במקביל למו"מ המדיני לתת "אור ירוק" לזרוע הצבאית של פתח, לחמאס ולארגונים אחרים לבצע פיגועי טרור, כאשר אלה נתפסו באותן נסיבות מדיניות וביטחוניות כמשרתות אותו, בעוד הוא מנסה לטשטש את הקשר הישיר שלו אליהם.
יש לציין כי בעבר פעלו ארגונים אסלאמיים קיצוניים, המזוהים אידיאולוגית עם אלקאעידה, בניגוד לקווים המנחים של ממשלת חמאס, ושיגרו רקטות לעבר ישראל שלא בתיאום עימה. תגובתה של ממשלת חמאס לכך הייתה קשה וכללה גם חיסולים ומעצר של מנהיגים ופעילים בארגונים אלה, רק משום שפיגועים אלה לא תואמו עם ממשלת חמאס, שקובעת את מאפייני והיקף פעולות הטרור בהתאם לנסיבות המשתנות.
