בלוגים

תגובתה של איראן להתקפה אפשרית עליה תלויה ביכולתה לרכוש לעצמה יכולת גרעינית צבאית

09/11/2011

הויכוח סביב התגובה הנאותה לקביעת הוועדה לאנרגיה גרעינית של האו”ם כי איראן אכן חותרת לייצור פצצה גרעינית חייב לקחת בחשבון שתי הנחות שנעדרות מן השיח הציבורי. הנחה אחת היא שהדגם של מאזן אימה הקיים בין רוסיה לבין ארה”ב עוד מתקופת המלחמה הקרה איננו תקף לגבי המצב הנוכחי – הדגם האיראני מתאים יותר לדגם הפקיסטני מאשר לדגם הסובייטי לשעבר או הרוסי כיום. הנחה אחרת היא ששאלת התגובה האפשרית של איראן על התקפה אפשרית עליה, תהיה שונה אילו לאיראן תהיה פצצה גרעינית. כלומר: התסריטים המשרטטים מתקפה איראנית על ישראל, על מטרות אמריקאיות ועל מטרות אחרות במפרץ הערבי, כמו התקפות חמאס וחיזבאללה על ישראל, הם לא בהכרח תוצאה של מתקפה על איראן, אלא הם גם יכולים לקרות, ואולי אפילו ביתר שאת, תחת מטריה גרעינית איראנית. ההבדל הוא שתגובה של איראן מוחלשת ופגועה עשויה להיות חלשה והססנית יותר מאשר מתקפה איראנית או מתקפה של גורמי חסותה, כמו חמאסוחיזבאללה, תחת חסות איראן מחוזקת במטריה גרעינית.

באשר לדגם הפקיסטני, ההבדל בינו לבין הדגם הסובייטי הוא שבעוד בריה”מ הייתה קנאית לשמירת סודות הגרעין לעצמה, פקיסטן מפיצה את סודות האטום לכל עבר, מתוך מגמה מיסיונרית לחמש את העולם המוסלמי מתוך אמונתה העמוקה בתורת הג’יהאד. אמנם מדובר במדען אל-קאדיר חאן, שכאילו הפיץ את סודות האטום על דעת עצמו, אך האמת היא שממשלת פקיסטן נתנה לו גיבוי והוא נחשב בארצו לגיבור לאומי.

כאן אפשר גם להעיר הערה לגבי ראש הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית לשעבר, מוחמד אל-בראדעי, מוסלמי מקורב לאחים המוסלמים באיראן, שמעל בתפקידו ואפשר את הפצת הגרעין לאיראן. עובדה מרשיעה היא שגילוי הגרעין בלוב של קדאפי לא היה תוצאה של חקירותיו אלא של סוכנויות הביון המערביות.

יכולת גרעינית צבאית בידי מדינה מוסלמית איננה כמו יכולת גרעינית בידי מדינה מערבית. לא רק הפצת ידע הגרעין במדינות האסלאם מדריך את הלהט המיסיונרי של האסלאם, אלא גם כלי הרתעה מפני נפילת השלטון. נשיא סוריה, בשאר אלאסד, הזהיר לא מכבר כי יבעיר את המזרח התיכון כולו אם תהיה התערבות חיצונית להפלתו. מכאן אפשר ללמוד מדוע גם סוריה חתרה לקבל יכולת גרעינית צבאית. אם חלילה יהיה נשק גרעיני בידי האייתוללות, סביר להניח כי יאיימו איומים דומים אם העם האיראני שוב יחזור להתקומם נגדם. מכאן כי במזרח התיכון לא יהיה מאזן אימה כפי שהיה בימי המלחמה הקרה בין המזרח למערב. נשק גרעיני בידי מדינה מוסלמית אחת יופץ למדינות מוסלמיות אחרות וישמש לא רק ככלי נשק לגי’האד, אלא גם לשמירת שלטונם של ממשלות האחים המוסלמים אם יוקמו.

באשר לאיום כי אם תותקף איראן היא תגיב תגובה מאסיבית נגד ישראל ונגד מטרות אחרות במזרח התיכון ובעולם. איראן כבר התחילה במתקפה הזאת, כמו שהוכיחה פעולת הטרור שתוכננה במסעדת יוקרה בוושינגטון. פעולת טרור זו כוונה נגד שגריר סעודיה, אבל היא סכנה את חייהם של סנטורים, אנשי קונגרס ושגרירים זרים בוושינגטון הפוקדים את המסעדה. הפיגוע הזה נמנע במזל אבל כבר עכשיו איראן מתכננת פיגועי טרור במזרח התיכון ובעולם כולו. אם חלילה איראןתרכוש כושר גרעיני היא לא תצטרך להשתמש בו, תחת המטרייה הגרעינית היא תוכל להפעיל את החמאס, החיזבאללה ואת חוליות הטרור השיעיות שפרסה לאורך המפרץ הערבי והיא עלולה גם לפגוע פיגועים קשים בארה”ב דרך רשת הטרור שפרס החיזבאללה בנתיבי הסחר בסמים של דרום אמריקה.

השאלה היא לא האם תפתח איראן במתקפה הזו, אלא אם היא תעשה זאת מוחלשת אחרי שנפגעה או שתעשה זאת מחוזקת אחרי שתרכוש כושר גרעיני צבאי.

הוספת תגובה קישור ישיר לרשומה

לרשימת הפרסומים בבלוג

אודות המחבר פינחס ענברי

פנחס ענברי, יועץ וחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, עיתונאי ותיק ופרשן לענייני ערבים והמזרח התיכון. מחברם של מספר ספרים העוסקים בפלסטינים, וביניהם:The Palestinians: Between Terrorism and Statehood (Sussex Academic, 1996).
This entry was posted in איראן, האחים המוסלמים, חמאס. Bookmark the permalink.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

13 − one =