חוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג נגד ישראל, שניתנה ביום שישי האחרון, מתייחסת לשליטה ביהודה ושומרון, מזרח ירושלים ורצועת עזה, אך אינה מחייבת שינוי מידי בשטח. עם זאת, לפי המומחים המשפטיים ופרשני יחסי החוץ, עלולות להיות לה משמעויות ניכרות ליחסי ישראל בזירה הבינלאומית. בעקבות הפסיקה, חוקר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, סא"ל (במיל') מוריס הירש, שוחח עם עו"ד נטשה האוסדורף, מומחית למשפט בינלאומי והמנהלת המשפטית של ארגון "עורכי דין בריטיים למען ישראל", במסגרת תדרוך דו שבועי של המרכז שנערך מאז תחילת המלחמה נגד חמאס, "חדר מלחמה".
האוסדורף, ישראלית־בריטית שמגוננת על ישראל בבימות תקשורת בכל העולם, התייחסה להחלטת בית הדין הבינלאומי, ואמרה: "חוות הדעת הזו התבקשה על ידי האסיפה הכללית והועלתה בעיקרה על ידי 32 מדינות, שלמרביתן אין יחסים דיפלומטיים עם ישראל, ורבות אפילו לא מכירות בקיומה של המדינה. לפיכך, ברור כי השאלה בדבר חוקיות 'הכיבוש הישראלי' כשלעצמה מושפעת ממניעים פוליטיים". לדבריה, נקודת המוצא שבית הדין התכוון לאמץ הייתה ידועה מראש: "הם תכננו לומר שישראל מפרה את החוק הבינלאומי, ושישראל הפרה, במיוחד, את זכות ההגדרה העצמית של הפלסטינים", הסבירה האוסדורף והוסיפה: "מה שראינו הוא שבית המשפט, מחד גיסא, הציע שאין צורך לעסוק כלל בהליך של בירור עובדות. אלה היו רק הערכות משפטיות. לאחר מכן בית הדין התיימר למצוא עובדות בהתאם למידע שלדבריו הונח בפני השופטים, וחזר על הבעייתיות".
האוסדורף הסבירה כי חוות הדעת המייעצת הזו אינה תקדימית עבור ישראל, שכן בית הדין הבינלאומי לצדק טעה גם לגבי חוות דעת מייעצת קודמת נגד ישראל: "חוות דעת החומה משנת 2004, שספגה ביקורת חריפה על כך שהתנהלה באופן דומה על בסיס עובדתי שגוי בהתייחס להערכה של מחסום הביטחון של ישראל. היא לא הצליחה אפילו לזהות את הסיבות שמאחורי בניית המחסום, כלומר גלי פיגועי ההתאבדות והפיגועים שישראל סובלת מהם, וזה היה כבר בשנת 2004". המומחית הוסיפה בהתייחסות לחוות העת הנוכחית, ואמרה: "ושוב, גם עכשיו אין אזכור לטרור הפלסטיני. הם שללו במיוחד אירועים לאחר ה-7 באוקטובר, או אפילו כולל ה-7 באוקטובר, בצורה נוחה מאוד. הם המשיכו באימוץ הטענות הכוזבות הללו על הפרות של החוק הבינלאומי נגד ישראל, כדי לחוות דעה על מה שלדעתם צריך להופיע, כולל פינוי ההתנחלויות".
לדבריה, חוות הדעת המייעצת הזו הצליחה למחוק את ישראל ברמה המשפטית: "כל מי שמכיר את הקרטולוגיה של המזרח התיכון יודע שהשטחים הפלסטינים נשלטים על ידי הרשות כתוצאה מהסכמי אוסלו בגדה המערבית. חוות הדעת, למעשה, לא לקחה בחשבון כלל את העובדה שהשטחים נשלטים על ידי הרשות או שישראל נסוגה מעזה ב-2005. נראה שהיה קל מאוד לשכתב את ההיסטוריה, כאשר השופטים העלו כי פלסטין הייתה קיימת לפני המנדט הבריטי, ועשויה להיחשב בדרך כלשהי כשטח פלסטיני".
בעניין המשכיות הכיבוש הישראלי של רצועת עזה, סא"ל (במיל') עו"ד הירש ציין: "מה שבית הדין ניסה לטעון הוא שלישראל הייתה שליטה אפקטיבית על רצועת עזה. לו הייתה שליטה יעילה, אז ודאי יכולנו למנוע מחמאס לבנות צבא, לחפור 600 ק"מ של מנהרות מתחת לרצועה, ואף למנוע מחמאס לייבא עשרות אלפי פצצות מאיראן דרך מצרים במנהרות". האוסדורף המשיכה ואמרה: "לטענתם, נראה כי הכיבוש חל בדרך כלשהי על עזה, גם לאחר הנסיגה ב-2005, אם כי הניתוח שלו היה לוקה בחסר בהקשר של החלטת הרוב. לו היה כיבוש ישראלי באזור, הייתה גם בקרה יעילה".
Israel Under Fire – Israel’s Legal Rights Regarding Settlements
בעניין חוקיות הכיבוש הישראלי, הסבירה האוסדורף: "עקרון יסוד אחד של המשפט הבינלאומי הוא היישום השווה שלו. אתה לא יכול לקבל כלל ולאחר מכן להחריג אותו עבור מדינות שאינך אוהב במיוחד. אם אוקראינה תכבוש כעת את חצי האי קרים מרוסיה, לאחר שזו כבשה אותו ב-2014, אף אחד לא יאשים את אוקראינה בכיבוש. זאת מפני שברור שהיא משחזרת את השטח הריבוני הבסיסי שלה באותו אופן שבו ישראל שיחזרה את השטחים השנויים במחלוקת כיום מירדן וממצרים". היא הדגישה: "העובדה שבית הדין סירב כלל לעסוק בכך היא בלתי מוסברת בעליל ומבישה במיוחד. אבל יש כאן היבט נוסף, שהוא ש-14 השופטים שחתמו על דעת הרוב הציגו מידע שקרי שהיה להם כדי לקבוע תביעות מישראל להחזרת השטחים".
כאשר סא"ל (במיל') עו"ד הירש הפנה את תשומת ליבה של עו"ד האוסדורף להשלכות האפשריות של חוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי, היא השיבה: "יש כאן הרבה מאוד היבטים חסרי בהירות שעלולים לגרום לבעיות קשות עבור ישראל. בפעם הקודמת ראינו שצווים זמניים פורשו באופן שגוי לחלוטין, במיוחד על ידי התקשורת הבינלאומית, אך גם על ידי הרבה מאוד עורכי דין מכובדים". לדבריה, בית המשפט משחק כאן משחק מסוכן שמקדם מקדם אג'נדה פוליטית נגד מדינת היהודים: "בראש ובראשונה, זה פוגע באמינות המשפט הבינלאומי ובפרט, באמינותו של המוסד המשפטי הבינלאומי הזה, בית הדין הבינלאומי לצדק. עם זאת, יש לזה השלכות פוטנציאליות קשות, לא רק ביחס לישראל, אלא ביחס למדינות מסביב. העולם עלול למצוא את עצמו מנווט על ידי אלה שתומכים בטרור בינלאומי".
