עבור לתוכן העמוד
Menu

אסד חוזר אל חיסול מתנגדיו

נשיא סוריה חוזר אל התבנית המוכרת לו - חיסול המתנגדים

ראש ממשלת לבנון, סעד אל חרירי, הודיע אתמול (שבת) על התפטרותו מראשות הממשלה וזאת על רקע חשיפת ניסיון ההתנקשות בחיים • אסד חוזר לתבנית הקודמת שלו – חיסול מתנגדיו • מה אבו מאזן יכול ללמוד מן הניסוי הזה

ראש ממשלת לבנון, סעד אל-חרירי, הודיע בהופעה דרמטית בסעודיה, על התפטרותו מתפקידו תוך הטחת האשמות כבדות באיראן ובחיזבאללה, שהן מסכנות את לבנון, והבטיח כי "עוד יגדעו את ידיה של איראן".

חרירי ציין כי בעיית חיזבאללה איננה מיוחדת ללבנון, אלא היא בעיה כלל-אזורית, וכי האירגון השיעי לא מאיים רק על לבנון, אלא על מדינות רבות אחרות במזרח התיכון.

ישראל לא יכלה לנסח את הדברים טוב יותר…

מדוע התפטר חרירי, מדוע עכשיו, ומה עלולות להיות תוצאות התפטרותו?

על רקע ההתפטרות פורסמו ידיעות כי חיזבאללה תכנן לרצוח אותו, אחרי שכבר רצח את אביו, רפיק אל-חרירי, ב-2005. וברקע, עומדים הישיגיו של חזבאללה בסוריה המגבירים את התעוזה של הארגון בלבנון, והתגברות המתח בחן איראן, פטרוניתו של חזבאללה, לבין סעודיה, פטרוניתו של חרירי.

מבחינת לבנון יש להתפתחות זאת משמעות רבה. לבנון תמיד נתפסה בסוריה כעקב אכילס של בטחון המשטר העלווי, שכן לא הייתה לסוריה יכולת לשלוט שליטה של ממש בהשפעות שהקרינה הסונה על יציבות המשטר העלווי השכן. ערב הסער הערבי שגרף עמו גם את סוריה, עסקה סוריה, באמצעות חיזבאללה, בשורה של רציחות פוליטיות שהחלישו מאוד את האגף האנטי שיעי במרקם הפוליטי של לבנון: חיסולים של מנהיגים סונים, כמו ראש הממשלה, רפיק אל-חרירי, ואישים נוצרים שהתנגדו לסוריה.

במקביל, טריפולי הסונית, המשיכה לתמוך באופוזיציה הסונית שעדיין נלחמת בסוריה נגד העלווים.

נראה היה שהלקח שנלמד בסוריה הוא לחזור ולסתום את הפרצה הזאת בחידוש החיסולים, ועל פי הידיעות שפורסמו, סדרת החיסולים הזאת הייתה אמורה להתחיל בסעד חרירי עצמו.

תוצאה אחרת של דימוי סופה של המלחמה בסוריה היה התעוררות השאלה מה לעשות ב-2 מיליון הפליטים הסורים בלבנון, שרובם סונים. נשיא לבנון, מישל עאוון, פתח במדיניות של הסדרת שובם לסוריה, אבל נתקל בסירובו של אסד לקבל אותם. המלחמה בסוריה הייתה מלחמה של טיהור אתני. מבחינת אסד ואיראן נועדה המלחמה להפוך את סוריה ממדינה סונית למדינה שיעית, ולפיכך, הם לא יכולים לקבל בחזרה לתחומה של סוריה את הפליטים הסונים.

הדבר גרם לחיכוך בין הנשיא עאוון, שנחשב פרו סורי, לבין סוריה, כאשר חיזבאללה השיעית שהייתה אמורה לתמוך בהוצאת הסונים מלבנון, מילאה את פיה מים, למעשה – העדיפה את האינטרס האיראני בסוריה על פני האינטרס השיעי בלבנון.

מה המשמעות לעתיד? ראשית כל, ערעור מחודש של היציבות הפנימית, אחרי תקופה של אשליה כאילו היציבות חזרה ללבנון. פעם לא היה נשיא – עכשיו אין ראש ממשלה.

בהקשר האזורי- החרפת הסכסוך בין מדינות המפרץ וסעודיה לבין איראן וקטר. הדימוי של ניצחון השיעים בחזית הסורית –עיראקית , מחייב את הסונים למהלכי נגד, ולבנון עשויה שוב להיות בסיס אחורי של הסונים בסוריה.

ויש גם לקח עבור הפיוס הפלסטיני: בעקבות דבריו הנחרצים של חרירי נגד חיזבאללה כמדינה חמושה בתוך מדינה, תתקשה מצרים להתמיד בתמיכתה בעמדות החמאס בעניין גדודי אל-קסאם, כי כעת סעודיה מנסה לחזק את המחנה הסוני ממש בנקודה זאת בהקשר הלבנוני שלה.