עבור לתוכן העמוד
Menu

סיכולים ממוקדים ומוסר כפול

מדיניות הסיכול הממוקד נתונה תחת ביקורת רבה מצידם של מספר ארגוני זכויות אדם, באופן שיצר אווירה בה מדינות שונות המפעילות מדיניות זו נבחנות בסטנדרטים שונים של הערכה וביקורת. מחקר זה בוחן מקרוב את פעילותם של שני ארגוני זכויות אדם ומגלה כי קיימים הבדלים משמעותיים בין היחס כלפי סיכולים ממוקדים אותם עורך צה"ל לבין אילו של […]

מדיניות הסיכול הממוקד נתונה תחת ביקורת רבה מצידם של מספר ארגוני זכויות אדם, באופן שיצר אווירה בה מדינות שונות המפעילות מדיניות זו נבחנות בסטנדרטים שונים של הערכה וביקורת. מחקר זה בוחן מקרוב את פעילותם של שני ארגוני זכויות אדם ומגלה כי קיימים הבדלים משמעותיים בין היחס כלפי סיכולים ממוקדים אותם עורך צה"ל לבין אילו של מדינות מערביות אחרות.

למחקר המלא (באנגלית) לחץ כאן

4913217844

 

לעיון בנספחים (באנגלית) לחץ כאן

נילס מלצר, היועץ המשפטי של הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (ICRC), מגדיר סיכול ממוקד כ"שימוש בכוח קטלני בידי גוף הכפוף למשפט הבינלאומי בכוונה, בתכנון מראש ומתוך שיקול דעת, להרוג דמויות ספציפיות נבחרות אשר אינן נמצאות תחת מעצר פיזי בידי אלו הרואים בהן מטרה".

מדיניות הסיכול הממוקד נתונה תחת ביקורת רבה מצידם של מספר ארגוני זכויות אדם, באופן שיצר אווירה בה מדינות שונות המפעילות מדיניות זו נבחנות בסטנדרטים שונים של הערכה וביקורת. אין מקום לאבחנות מסוג זה, סוגיה זו חייבת להיבחן באופן אחיד ועקבי.

מחקר זה בוחן מקרוב את פעילותם של שני ארגונים: Human Rights Watch ו-Amnesty International, ביחס לצה"ל וביחס למספר צבאות מערביים אחרים (ארה"ב, בריטניה, הולנד, קנדה ואוסטרליה) המפעילים מדיניות של סיכולים ממוקדים מאז נובמבר 2000.

המחקר בודק את המבחן בן שלושת השלבים של HRW, שמטרתו לאמוד את חוקיותם של סיכולים ממוקדים מסוימים, ומגלה כי קיימים הבדלים משמעותיים בין היחס כלפי סיכולים ממוקדים אותם עורך צה"ל לבין אילו של מדינות מערביות אחרות. גם פעילותו של ארגון אמנסטי מגנה ללא הצדקה את מדיניות הסיכולים הממוקדים הישראלית, כאשר בה בעת היא מצדיקה את מדיניות הסיכולים הממוקדים המערבית, שגרמה למותם של אזרחים רבים לאין שיעור לעומת זו הישראלית.

  • מצד אחד קיימת מדיניות סיכול ממוקד התואמת באופן כמעט מלא לדרישות שהציב מבחנם של HRW , הפועלת בשקיפות יוצאת דופן והנתונה תחת ביקורת ציבורית קפדנית, מקומית ובינלאומית (כולל ביקורת משפטית). ראוי לציין כי מדיניות זו הגיעה לרמות חסרות תקדים של דיוק מודיעיני, ויושמה תוך מיקוד מדויק וכמעט ללא טעויות מבחינת איתור מקומם של המחבלים – שהובילו לממוצע של פחות מאזרח הרוג אחד לכל סיכול ממוקד.
  • מאידך, קיימת מדיניות של סיכול ממוקד אשר במקרים רבים לא עמדה במבחן האמור של HRW, והתבצעה מאחורי מעטה של עמימות מערכתית מכוונת וכמעט ללא פיקוח ציבורי. התוצאות שלמידע מודיעיני לקוי או פגום שהובילו ליותר מעשרה אזרחים הרוגים לכל סיכול ממוקד בממוצע, אמורים היו להדליק נורות אדומות בנוגע לעקרונות היסוד של הבחנה ומידתיות.

כפי שאמר לי קולונל ריצ'רד קמפ, המפקד לשעבר של הכוחות הבריטיים באפגניסטן, צה"ל בעזה "פעל למען השמירה על זכויותיהם של אזרחים בשדה הקרב יותר מכל צבא אחר בהיסטוריה".

הכותב, ג'סטוס ויינר, הינו עו"ד המתמחה במשפט בינלאומי וחוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה.

 תגובות

1. shameful double standards
David senegal (01/07/2012 12:17:46)