עבור לתוכן העמוד
Menu

מצרים מתקשה לחזור ולהשתלט על סיני

ביטול הסכם אספקת הגז לישראל לא שיפר את מצב הביטחון בחצי האי סיני. ההתקפות על תחנות משטרה ומחסומי דרכים נמשכות. מקור ביטחוני מצרי אמר ליומון "אלמסרי אליום" כי מאז נפילתו של הנשיא מובארק בוצעו כ-50 התקפות על מתקני המשטרה. על כך יש להוסיף את 14 הפיגועים נגד הצינור בו הוזרם הגז לישראל והתקפה נוספת על […]

ביטול הסכם אספקת הגז לישראל לא שיפר את מצב הביטחון בחצי האי סיני. ההתקפות על תחנות משטרה ומחסומי דרכים נמשכות. מקור ביטחוני מצרי אמר ליומון "אלמסרי אליום" כי מאז נפילתו של הנשיא מובארק בוצעו כ-50 התקפות על מתקני המשטרה. על כך יש להוסיף את 14 הפיגועים נגד הצינור בו הוזרם הגז לישראל והתקפה נוספת על חדר הפיקוח של הצינור מדרום לאלעריש ימים ספורים לפני ביטול ההסכם.

הבדואים בסיני: מוסתים על ידי ארגונים פלסטיניים קיצוניים

מצרים מעצבת בימים אלה תוכנית אב לפיתוח כלכלי של סיני המיועדת לקדם את רווחת האוכלוסיה, שהיא בעיקרה בדואית. אבל עד שיימצאו התקציבים ועד שהתוכנית תצא מן הכוח אל הפועל יעבור עוד  זמן רב. בינתיים, ארגונים פלסטיניים, חלקם בהשראת אלקעידה, חודרים לחברה הבדואית, יוזמים התארגנויות מקומיות להברחת נשק לרצועת עזה ומבצעים פיגועים נגד כוחות הביטחון. זאת במטרה ליצור אפקט של הרתעה ולהפוך את סיני לממלכת טרור והברחות. תגובת השלטונות בינתיים רפה. המועצה הצבאית העליונה המנהלת את מצרים עדין לא התפנתה לטיפול רציני במצב והמשטרה וכוחות הביטחון בתוך סיני חסרי אונים מול ההתקפות המתגברות.

ההתקפות על כוחות המשטרה בסיני נמשכות

התקשורת המצרית דיווחה כי בשבוע האחרון פינו השלטונות שבע תחנות משטרה בצפון ובמרכז סיני מאחר שלא היה ביכולתן להתגונן מול ההתקפות החוזרות ונשנות. נותרו באזור זה ארבע תחנות משטרה בלבד אשר ממוקמות באלעריש. בימים האחרונים עצרו כוחות הביטחון קבוצה של לובים, ביניהם קצין צבא ושני מחבלים החברים בעז אלדין אלקאסם, המיליציה הצבאית של חמאס. קבוצה זו הייתה בדרכה לסיני מעזה ועברה דרך המנהרות, כלומר באופן בלתי חוקי. כעת הם נחקרים במשטרה, אך ברור כי הם לא עסקו בתיירות. עוד באמצע השבוע שחלף נהרגו שני שוטרים ושלושה נפצעו בהתקפה על מכונית משטרה מערבה לאלעריש. אירוע דומה התרחש השבוע גם ברפיח כאשר רעולי פנים תקפו שוטרים, הרגו אחד ופצעו שנים.

מושל צפון סיני, הגנרל עבד אל-ווהאב מברוק, אמנם טוען כי הוקם צוות מיוחד של כוחות הביטחון שתפקידו להתחקות אחרי הכנופיות ולעצור את פורעי החוק, אך זה לא מנע את גניבת מכונית השרד שלו וגם את חטיפתן של תריסר מכוניות מבעליהן בדרכים של צפון סיני. בידיעה בודדת נמסר כי הצבא ומשרד הפנים שיגרו תגבורות לצפון סיני, אך בינתיים אין לכך עדות בשטח.

בשנה שעברה הודיעה ממשלת מצרים כי היא עומדת לגייס בדואים מקומיים להקמת מסגרות ביטחוניות. היות והבדואים מכירים היטב את האיזור, הם יפטרלו בשטח וישליטו ביטחון. בתמורה הם יתוגמלו וכך יחושו כי יש להם אחריות להגן על כפריהם ועל משפחותיהם. גם תוכנית זו לא יצאה אל הפועל, כנראה, מכיוון שקהיר חוששת לתת נשק לכוחות בדואים מאורגנים כל עוד הם אינם נמצאים תחת פיקוח הדוק של הצבא. בינתים תושבי אלעריש והסביבה טוענים שהמשטרה מסתפקת בהגנה על מתקניה והדרכים המובילות אליהם ושאר הדרכים הופקרו לשליטת המחבלים.

התבססות ארגוני טרור אסלאמיים בסיני בעקבות קריסת מערכת הביטחון

מקור ביטחוני מצרי בסיני אמר ליומון "אלמסרי אליום" כי סיני היא מחוץ לשליטתם הביטחונית וכי נעשים מאמצים לאכוף את הסדר והביטחון, "במיוחד לאחר שישראל אמרה שמצרים יותר מסוכנת לישראל מאיראן" (התכוון להדלפה, כביכול, מדברי שר הביטחון, אביגדור ליברמן, בישיבה סגורה של משרד החוץ). הוא הדגיש כי הם מלאי דאגה מהתבססות ארגוני טרור אסלאמיים בעקבות קריסת הביטחון בחצי האי. מקור אחר אמר ששלטונות הביטחון עדיין לא קיבלו אור ירוק מקהיר כדי לפתוח במערכה כללית נגד הג'יהאדיסטים. בינתיים, אמר, נעשתה פנייה לחמאס כדי שיגביר את הפיקוח על המעברים בין עזה לסיני – מה שמזכיר את הסיפור על החתול שהופקד לשמור על השמנת.

סיני: מוקד התעניינות במישור הפוליטי

בעוד שלטונות הביטחון מגלים חוסר אונים ואוזלת יד, סיני בשבועות האחרונים הייתה למוקד התעניינות במישור הפוליטי. משלחת מטעם וועדת הפרלמנט להגנה לאומית ולביטחון סיירה בצפון סיני כדי לעמוד על בעיות הביטחון והמחדלים הכלכלים. הוועדה הייתה אמורה לבדוק את סוגיית ההברחות לעזה דרך המנהרות ואת ההתקפות החוזרות ונשנות על צינור הגז. ראשי השבטים הבדואים שעימם שוחחו ביקשו לשנות את הסכם השלום עם ישראל, אשר לדבריהם מקשה על שמירת הביטחון ואינו מאפשר לבדואים להשתתף במערכת הביטחונית. נראה כי כוונתם היא לצמצם את הפרוז במזרח סיני, להכניס כוחות צבא גדולים ולהקים מסגרות צבא של בדואים (כמוזכר לעיל) – מה שנוגד לחלוטין את הסכם השלום.

הדו"ח על ביקור הוועדה לא פורסם, אך חבריה בוודאי הפנימו את בעיות הביטחון והכלכלה החמורות המסכנות את ביטחונה של מצרים עצמה. מרבית חברי הוועדה הם ממפלגתם של האחים המוסלמים וממפלגת הסלפים ויהיה עליהם למצוא פתרונות לא קלים כדי למצוא פשרה בין שינאתם לישראל לבין הצורך בשיקום חצי האי, למנוע הברחות ולהחזיר את היציבות.

המועמדים לנשיאות: מפזרים הבטחות לעתיד טוב יותר באיזור

בשבועיים האחרונים ביקרו בסיני גם כמה מן המועמדים לנשיאות, כגון עמרו מוסא ומוחמד מורסי, מועמד האחים המוסלמים. שניהם הבטיחו כי יעמלו לשיפור המצב הכלכלי. מורסי אמר בשרם אלשייח' כי מצרים בהנהגת האחים תפעל לכיבוש ירושלים (שמשמעותו השמדת ישראל). חמדיין סבאחי, מועמד לנשיאות מטעם מפלגת כראמה הניאו-נאצריסטית אשר קורא לביטול הסכם השלום, ביקר גם הוא בסיני. עוד לפני נסיעתו קיבל מכתב המאיים על חייו אם יבוא לסיני. הוא לא התחשב במכתב ויצא לביקור, אך מכוניתו נעצרה על ידי מפגינים בצפון סיני והוא נאלץ להפסיק את ביקורו. סבאחי ידוע כמתנגד לשליטה אסלאמית  במצרים ויתכן שהאיום עליו מגיע מהאיסלאמיסטים בסיני.

תוכניות לפיתוח חצי האי: הפגנה של כוונות טובות ולא ממשיות

ראש ממשלת מצרים, כמאל גנזורי, המודע למתרחש בסיני, כינס ב-15 באפריל ישיבה בדרג עליון כדי לדון בתוכניות לפיתוח חצי האי. בישיבה השתתפו שרי התכנון, הבינוי והתחבורה ומושלי צפון ודרום סיני. במסיבת עיתונאים לאחר הישיבה הודיעה שרת התיכנון על סדרת תוכניות ארוכה ומקפת לרווחתם של תושבי סיני. התוכניות כוללות בין השאר ביטול 50% מהחובות של חוואי סיני, הקמת רשות לפיתוח סיני, חלוקת אדמות חדשות לחקלאים, טיובם וחיבורם למקורות מים, בניית אזור תעשיה באבו זניימה, פיתוח נמלי הים והתעופה של אלעריש, הרחבת המרינה של טאבא, הפעלת מסילת הברזל בין ביר אלעבד והפרדאן, הקמת אוניברסיטה בצפון סיני, הגדלת הספקת החשמל ועוד. על תוכניות אלה התווספה בימים האחרונים הודעתו של שר התחבורה כי ממשלתו, הרואה בסיני יעד אסטרטגי, מכינה תוכנית לבניית שני מעברי יבשה נוספים בין חצי האי לעמק הנילוס, מנהרה למכוניות מדרום לפורט סעיד ומנהרה לרכבת מתחת לתעלת סואץ. לדברי השר מדובר בהשקעה של חמשה מיליארד דולר שהוא מקווה כי גורמים בינלאומים וערבים יממנו.

מצרים אינה מסוגלת כיום להוציא מקופותיה סכומים כה גדולים למימוש התוכניות ונראה שיש לראות בהצהרות אלה הפגנה של כוונות טובות מול הבדואים יותר מאשר ביצוע קרוב. צבא מצרים, הידוע כבעל אימפריה כלכלית אדירה, הודיע ב-25  באפריל, יום חזרת סיני למצרים בהתאם להסכם השלום, שהוא יום חג, כי יעמיד 400 מיליון לי"מ (56 מיליון דולר) לביצוע כמה מן התוכניות ובכך הפגין את החשיבות שהוא מיחס לטיפול בבעיותיה של סיני.

בנוסף, הובטח לבדואים כי במסגרת שינוי חוק הבעלות על אדמות סיני הם יוכלו לרשום חלק מאדמותיהם בטאבו, בתנאי שלא ימכרו אותן לזרים, כאשר הכוונה כאן היא לישראלים היות ובמצרים סבורים כי הם רוצים להשתלט על סיני. כמו כן, הובטח לבדואים שחרור אסירים שהיו מעורבים בפיגועי טאבא ושארם אלשייח', אחרי שריצו מחצית מעונשם, ועריכת משפטים חדשים למי שנידון למאסר עולם או למוות.

התוכניות עונות תיאורטית לכל או מרבית משאלות הבדואים, אולם איש בסיני אינו משלה את עצמו כי הן תבוצענה הלכה למעשה בקרוב. בשלב ראשון יש צורך להחזיר את היציבות והביטחון, אך הצבא שעסוק בזירה הפנימית הגועשת בקהיר עוד לא נתפנה לכך. נצטרך להמתין לסיום תקופת המעבר, לאחר ניסוח החוקה, בחירת הנשיא חדש וחזרת הצבא לקסרקטיניו – רק אז יוכלו השלטונות להתמקד במיכלול הבעיות בסיני. לישראל יש אינטרס ברור בכך שסיני תזכה לפיתוח כלכלי מואץ, מה שיחזק את הבדואים מול חדירתם של גורמים אסלאמיים קיצונים.