עבור לתוכן העמוד
Menu

דילמה איראנית: מה עושים ביום שאחרי אסד

האו”ם דיווח בשבוע שעבר שלפחות 2,900 בני אדם נהרגו בהתקוממות בסוריה מאז חודש מרץ האחרון. בעוד שחלק מהקהילה הבינלאומית התמקדה בפגיעה העצומה בחיי אדם, שאותה ספגה האוכלוסייה האזרחית הסורית, פרשנים פוליטיים בעולם הערבי בחנו גם את ההשלכות של המרד בסוריה על מאזן הכוחות במזרח התיכון, במיוחד ביחס לעתיד ההשפעה האיראנית בסוריה ובלבנון. לדוגמה, במאמר ארוך […]

האו”ם דיווח בשבוע שעבר שלפחות 2,900 בני אדם נהרגו בהתקוממות בסוריה מאז חודש מרץ האחרון. בעוד שחלק מהקהילה הבינלאומית התמקדה בפגיעה העצומה בחיי אדם, שאותה ספגה האוכלוסייה האזרחית הסורית, פרשנים פוליטיים בעולם הערבי בחנו גם את ההשלכות של המרד בסוריה על מאזן הכוחות במזרח התיכון, במיוחד ביחס לעתיד ההשפעה האיראנית בסוריה ובלבנון.

לדוגמה, במאמר ארוך ביומון הלבנוני “א-ספיר”, שהתפרסם באמצע חודש ספטמבר, הועלתה השאלה הזו ביחס לעתיד חיזבאללה.

כמה תרחישים נשקלו בהקשר זה. על פי התרחיש הראשון, המשטר הסורי ישמור על מעמדו וכוחו ולא ייאלץ לעשות ויתורים למערב בקשר ליחסיו עם “ההתנגדות” – קרי חיזבאללה ואיראן. התרחיש השני הוא שהמשטר הסורי ייאלץ לוותר על מדיניות החוץ הקודמת שלו, שכללה תמיכה בחיזבאללה ובאיראן, בתמורה לתמיכה של המערב.

על פי התרחיש השלישי, משטרו של בשאר אסד ייפול ויוחלף במשטר פרו-מערבי, שינתק את סוריה מחיזבאללה ומאיראן.

המחבר, לבנוני שאינו מסתיר את אהדתו לחיזבאללה, עדיין האמין בספטמבר שהתרחיש הראשון הוא המציאותי ביותר מבין כל האופציות העומדות על הפרק.

אך מה יקרה אם הניתוח של הפרשן בעיתון “א-ספיר” יתברר כשגוי, ואיראן עומדת לאבד את החלון האסטרטגי של אחיזתה בעולם הערבי? אם ארגון האחים המוסלמים בסוריה יהפוך להיות הכוח הדומיננטי במשטר פוסט-אסד, איראן עלולה לחוות נסיגה משמעותית בהשפעתה.

נכון הוא שהאחים המוסלמים תמכו בחיזבאללה נגד ישראל ב-2006 ולכן גם ראו בעין יפה את איראן השיעית, אך כעת יש להם אלטרנטיבה מוסלמית סונית בדמות טורקיה של ארדואן. למעשה, טורקיה הפכה להיות המארחת של מפגשי האחים המוסלמים הסורים תוך טיפוח השפעתה בתוך האופוזיציה הסורית באופן כללי. הטורקים עורכים תמרונים צבאיים בגבול הסורי, רומזים על האפשרות של פלישה, וכך הופכים להיות גורם דומיננטי במשבר הנוכחי. יתרה מכך, בזמן התקוממות האזרחים, העם הסורי ראה כיצד המשטר בדמשק הסתמך על כוח אדם איראני ועל חיזבאללה בדיכוי המפגינים. קיים תיעוב חוצה גבולות פוליטיים בסוריה נגד הרעיון של שימור הברית הסורית-איראנית בעתיד.

הדמוגרפיה משתנה

אם האיראנים יאבדו את ראש הגשר שלהם לעולם הערבי, נשאלת השאלה האם קיימת עבורם חלופה? ישנם משקיפים הגורסים כי האיראנים שוקלים להפוך את ירדן למרכז ההשפעה החדש שלהם בעולם הערבי. בעבר, האפשרות הזו אפילו לא היתה עולה על הפרק, כיוון שמבחינה היסטורית האוכלוסייה הירדנית היא מוסלמית-סונית למעט מיעוט נוצרי קטן. בניגוד אליהם, בסוריה האליטה העלאווית הוכרה כשיעית עוד בשנות ה-70.

עם זאת, הדמוגרפיה של ירדן החלה להשתנות כתוצאה מהמלחמה בעיראק ב-2003. קרוב למיליון פליטים עיראקים נכנסו לירדן בשמונה השנים האחרונות, מתוכם מאות אלפי פליטים שיעים. רוב העיראקים השיעים נאמנים למנהיגיהם הדתיים כמו האייתוללה סיסטאני ולא למנהיגים שבאיראן. ועדיין, ניתן לצפות שאיראן תנסה לנצל את האוכלוסייה הזו על מנת להפוך אותה למטרה לתעמולה דתית שלה כדי להכניס אותה תחת השפעתה.

האיראנים משקיעים לעיתים קרובות במקומות הקדושים לשיעים כאמצעי ליצירת עמדות השפעה, במיוחד באלו הקשורים למשפחה של עלי, שנחשב לאימאם הראשון. בדמשק הם הרחיבו את האתר על שם בתו של עלי, זינב, שכולל את קברה, והפכו אותו למקום עלייה המונית לרגל. בירדן יש קבר דומה שמומן על ידי האיראנים של אחיו של עלי, ג’אפר, ליד העיר קרק, כ-150 קילומטרים מדרום לעמאן.

אלפי עיראקים ואיראנים מבקרים באתרים השיעיים הרבים שנמצאים בירדן, ואלו כוללים לא רק את בני משפחתו של עלי אלא גם את בני חבורתו של מוחמד, הנערצים על ידי השיעים. יש דיווחים על שיעים עיראקים שקונים קרקעות ליד מקומות אלו. בשנת 2006 ביקר המנהיג העיראקי השיעי הרדיקלי מוקטעה סאדר במקומות הקדושים בירדן.

לאופציה הירדנית של איראן אין עדיין זרוע צבאית. לחיזבאללה אין נוכחות בירדן, אף שהיתה פעילה בעיראק שכנתה. אם עיראק תהפוך למדינת לוויין איראנית לאחר נסיגת ארה”ב, אין לשלול את האפשרות שאיראן תוכל להשתמש בחיזבאללה בעיראק.

הציר האנטי-איראני

בינתיים, האיראנים מקיימים ברית אסטרטגית עם חמאס. גם אם טורקיה תהפוך להיות בעלת-הברית החיצונית הדומיננטית של האחים המוסלמים בסוריה, איראן לא תרפה מאחיזתה בשלוחה אחרת של האחים המוסלמים, חמאס. חמאס בירדן עלול להפוך כלי חשוב עבור איראן במאמציה לייצר נוכחות צבאית עתידית בירדן. כוחות הביטחון בירדן ודאי יתנגדו לניסיון כזה, אך הם עלולים להיתקל בקשיים רבים בסיכול המהלך לחלוטין.

בינתיים, הצטרפה ירדן רשמית לציר האנטי-איראני במזרח התיכון. השנה התקבלה ירדן כחברה חדשה במועצה לשיתוף פעולה במפרץ בהנהגתה של ערב הסעודית, גוף הכולל שש ממדינות המפרץ. לירדן אין נפט, אך יש לה להציע למדינות המפרץ מומחיות צבאית, שלה הן זקוקות.

ואכן, ירדן כבר שלחה השנה לבחריין כ-1,000 חיילים ושוטרים כדי לסייע בדיכוי המרד השיעי נגד המלך הסוני. בדצמבר 2004 המלך עבדאללה הירדני הפך להיות המנהיג הסוני הראשון שהזהיר את המערב באופן פומבי מפני “סהר שיעי” ההולך ונבנה לאחר מלחמת עיראק – סהר שאותו תנצל איראן על מנת להגביר את השפעתה ברחבי העולם הערבי.

בימים אלו שבהם המזרח התיכון נמצא במצב של חוסר יציבות, ישראל צריכה לעקוב בזהירות אחר התפתחויות אלו, במיוחד אם איראן תנסה להעביר את מרכז הכובד של השפעתה הצבאית מגבול הצפון לחזית המזרחית.

המאמר פורסם לראשונה ב”ישראל היום

הוספת תגובה קישור ישיר לרשומה

לרשימת הפרסומים בבלוג