בלוגים

ביטול ביקורו של ארדואן לעזה הוא איתות של רצון טוב כלפי איראן

13/09/2011

בסופו של דבר ראש ממשלת טורקיה, רג’פ טאיפ ארדואן, לא יבקר ברצועת עזה אצל חבריו מהחמאס וסביר להבין זאת כאילו הוא נרתע מאיומיה של ארה”ב שלא להחריף את המשבר עם ישראל. קרוב לוודאי שארה”ב אכן הזהירה אותו ממהלך כזה, אבל לא זאת הסיבה שבגללה הוא נמנע מלבוא לעזה. אם כך, הוא לא ירתע מהמשך ההסלמה עם ישראל.

מדוע הוא ביטל את ביקורו? בראש ובראשונה מכיוון שהוא חושש מהחרפת היחסים עם איראן. מדיניותו בסוריה הביאה אותו לעימות בלתי מוכרז עם איראן. הוא אינו מעוניין בעימות הזה ואחד מיעדיו בביקור במצרים יהיה ניסיון להעביר מסרים לאיראן, דרך מצרים והאחים המוסלמים שבמצרים, כי יש להשיב את היחסים הטובים עם איראן לקדמותם, כפי שהיו לפני המשבר סביב סוריה.

זאת הסיבה שאיננו בא לעזה. הוא חושש שאיראן תפרש את הביקור הזה כהתרסה נגדה, מכיוון שכרגע היא הפטרון של חמאס. ביקורו המתוקשר של ארדואן בעזה עלול לגרור פרשנויות בעולם לפיהן טורקיה דוחקת את רגליה של איראן ממחוזות השפעתה במזרח התיכון, אחרי סוריה – עזה. לפיכך, ביטול הביקור לעזה הוא איתות של רצון טוב כלפי איראן.

בנוסף לכך, גם מצרים, בייחוד המועצה הצבאית, לא הייתה רואה בעין יפה את ביקורו של ארדואן בעזה, וזאת משתי סיבות. ראשית, גם מצרים רואה עצמה כבעלת השפעה על עזה, והצטרפותה של טורקיה ל”מועדון הבוחשים בביצה העזתית” תבוא על חשבונה. הסיבה השנייה, ואולי החשובה יותר, בין מצרים וחמאס יש משבר מתמשך סביב מעבר רפיח. חמאס דורשת את פתיחת המעבר הזה באופן רצוף ורשמי. מצרים הבטיחה לעשות זאת, אבל איננה עומדת במילתה. המועצה הצבאית רואה בקשר בין עזה לסיני סכנה למצרים. היא אמנם איננה סוגרת את המעבר, כפי שעשה הנשיא המודח מובארק, אבל גם מותירה רק פתח צר למעבר, וגם הוא איננו שוטף. ארדואן המדבר גבוהה גבוהה על הסרת המצור מעל עזה, אך בביקורו בעזה היה חושף את הבעיה כי גם מצרים, המארחת שלו, מטילה מצור על עזה.

אם כך, עם כל הכבוד למאמצי ארה”ב על ארדואן, אין לארה”ב מנופי לחץ והשפעה על טורקיה, והיא תמשיך בהסלמה מול ישראל. ביטול הביקור בעזה נובע משיקולים איזוריים: איתות של רצון טוב לאיראן, ומאמץ שלא להביך את המועצה הצבאית במצרים, שגם היא מטילה מצור על עזה.

הוספת תגובה קישור ישיר לרשומה

לרשימת הפרסומים בבלוג

אודות המחבר פינחס ענברי

פנחס ענברי, יועץ וחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, עיתונאי ותיק ופרשן לענייני ערבים והמזרח התיכון. מחברם של מספר ספרים העוסקים בפלסטינים, וביניהם:The Palestinians: Between Terrorism and Statehood (Sussex Academic, 1996).
This entry was posted in איראן, סוריה. Bookmark the permalink.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

19 − 5 =