התראות

בדרך לשיחות רשמיות איראן-ערב הסעודית?

באיראן מדווחים כי יורש העצר הסכים לקיים סבב שיחות פומבי עם משלחת בטהרן שיתקיים ככל הנראה בבגדאד
שיתוף
איראן וסעודיה בדרך לחידוש היחסים מאז 2006
איראן וסעודיה בדרך לחידוש היחסים מאז 2006

עניינים

דובר משרד החוץ של איראן, נאסר כנעאני, הצהיר ב-25 ליולי  כי יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן (MbS) הביע את נכונותה של ריאד להעלות את דרג השיחות מול טהרן ולהפוך אותן לרשמיות.

הצטרפו לטלגרם שלנו – לחץ כאן

"5  סבבים של משא ומתן נערכו בין איראן לסעודיה, שהתקיימו בעזרת ממשלת עיראק בבגדד שהביאו לתוצאות טובות מאוד ומעודדות", אמר דובר משרד החוץ האיראני, נאסר כנעני, בתדרוך עיתונאים בטהראן.

חמאס מתכנן אסטרטגיה אזורית חדשה

"לאחר פסגת ג'דה, שר החוץ העיראקי, פואד חוסיין, תידרך בשיחת טלפון את שר החוץ חוסיין אמיר עבדולהיאן על הפסגה", הוסיף.

"במהלך שיחת הטלפון אמר מר חוסיין שמוחמד בן סלמאן, יורש העצר של ערב הסעודית, בשולי הפגישות בג'דה, הביע נכונות לכך ששיחות רשמיות וציבוריות בין איראן וסעודיה יתקיימו בסיבוב הבא, " .

"זהו סימן חיובי. אנו מאמינים כי בשל הרצון החיובי של הצדדים, ניתן לקיים את הישיבה הבאה בדרג רשמי ופוליטי בבגדד, ולעשות צעד בכיוון של שיפור וחידוש היחסים בין שתי המדינות", הוסיף כנעני.

בראיון לטלוויזיה הממלכתית ב-21 ליולי ציין שר החוץ האיראני כי גם טהראן וגם ריאד הביעו נכונות להעביר את המשא ומתן שלהם מהרמה ה"ביטחונית" ל"שלב ציבורי ופוליטי". הוא גם אישר כי היו כמה התקדמות בחמשת סבבי השיחות בין שני הצדדים.

נצראללה מציב אוליטמטום לישראל ומרגיש חופשי לקחת סיכונים

באוקטובר 2021 פרסם סא"ל במיל. מיקי סגל על השיחות בין טהראן לריאד:

היחסים בין איראן לבין סעודיה ידעו עליות ומורדות. שתי המדינות טוענות להגמוניה אסלאמית אזורית ונמצאות משני צידי קו השבר השיעי- סוני ההיסטורי. לאחרונה גבר חששה של סעודיה מצילה המתארך של איראן בין היתר נוכח התקדמותה בתוכנית הגרעין והתערערות משענת הכוח האמריקנית (הוצאת טילי הפטריוט ומערכות הת'אאד לאחרונה מסעודיה). איראן הרואה עצמה מגינה של השיעים בפרט והמוסלמים בכלל מגלה רגישות רבה למצבם של השיעים במזרח הממלכה העשיר בנפט ומסייעת להם בדרכים שונות צבאיות ופוליטיות. סעודיה מצידה תומכת מאחורי הקלעים בארגונים סונים בתוך איראן (בעיקר במחוז ח'וזסטאן) ועל גבולה המזרחי.

הוצאתו להורג בסעודיה של Sheikh Nimr Baqir al-Nimr  מהבכירים במנהיגי הדת השיעים בממלכה ומי שהוביל את מחאת השיעים בעקבות ה"אביב הערבי", הביאה לשיא חדש את המתיחות  ההיסטורית בין איראן לבין סעודיה. השיח' מתח, בעידוד והדהוד איראניים,  בדרשותיו ביקורת על בית המלוכה הסעודי  (שחררו את פלסטין ולא את בחריין) והביע תמיכה באיראן. דרשות אלה שמשו את העילה המרכזית לגזר דין המוות שהוצא נגדו ב-2014.  ולהוצאתו להורג בסופו של דבר. יחד עם עוד כארבעים ושישה בני אדם, שהואשמו במעורבות בטרור.

 מתיחות היסטורית

בעקבות ההוצאה להורג והביקורת החריפה נגד סעודיה אותה הוביל מנהיג איראן, פרץ המון איראני למתחם שגרירות סעודיה בטהראן והצית אותו לא לפני שהוריד ובזה את דגל הממלכה.

סעודיה מצידה מהרה להודיע כי היא מנתקת את קשריה הדיפלומטיים עם איראן. איראן מהרה לשנות את שם הרחוב בו שכנה השגרירות הסעודית (Boustan St.) לרחוב שיח' נמר  Nimr Baqir al-Nimr[6]. בעבר שנתה איראן גם את שם הרחוב בו שכנה שגרירות מצרים לרחוב ח'אלד אלאסלאמבולי שרצח את הנשיא סאדאת ואף הנפיקה בול לזכרו.

 

סעודיה נתקה את יחסיה עם איראן גם ב-1988 (היחסים חודשו לאחר מלחמת המפרץ 1991) והאשימה אותה בחתרנות בתחומה ובקרב מדינות המפרץ הפרסי. ביולי 1987 התנגשו כוחות ביטחון סעודיים עם עולי רגל איראנים במהלך טקס "גינוי הכופרים" אותו מבצעים עולי רגל איראנים במהלך החאג' –  המהווה מאז מקור למתיחות ביחסי שתי המדינות. במהלך המהומות נהרגו מאות עולי רגל איראניים ומספר מאנשי כוחות הביטחון הסעודיים (איראן נקמה את מותם בסדרת פיגועים נגד דיפלומטים סעודיים בחו"ל ). בבהלה שפרצה בקרב עולי הרגל נהרגו עוד עשרות עולי רגל. בספטמבר 2015 נהרגו שוב מאות עולי רגל בסעודיה ואיראן האשימה את הממלכה ב"ניהול לקוי" שהוביל לאסון" ולמותם של למעלה מארבעים עולי רגל איראניים.

איראן  השיעית,  במגמת התחזקות אזורית לאחר ששרדה את משטר הסנקציות של טראמפ, קדמה את תוכניתה הגרעינית ואף נמצאת על סף הצטרפותה מחדש של ארה"ב להסכם הגרעין על פי תנאיה, עגנה את אחיזתה במדינות הגובלות בסעודיה בעיקר תימן ועיראק ובאלו שיש לסעודיה בהן השפעה – לבנון  ;  ואילו סעודיה  הסונית  מבקשת עדין לייצב את המרחב הערבי המפורר שלאחר ה"אביב הערבי" להבטיח את יציבותה הפנימית ואת מעמדה בעולם המוסלמי תוך שהיא עוקבת בדאגה רבה בתחיית השיעה The Shia Revival – ממזרח (איראן, עיראק)  ובדרומה (תימן) ובדעיכת השפעתה של ארה"ב.

המתיחות בין סונים לבין שיעים בעולם המוסלמי איננה ניתנת לגישור לפחות לא בשנים הקרובות והיא אף מחריפה נוכח ההתפתחויות הדרמטיות המאפיינות את המזרח התיכון הרחב הנמצא בתהליך שינוי עמוקים. אלה מתבטאים הן בגבולות המדיניים שעוצבו בעל ידי המעצמות הקולוניאליות ועתה מתעצבים מחדש,והן בשינויים דמוגראפיים (פליטים, חזרה למרכיבים שבטיים) וגיאו-אסטרטגיים, דוגמת הפחתת המעורבות  האמריקנית במזה"ת והנסיגה מאפגניסטאן והגברת המעורבות הרוסית.

מעת לעת מנסות איראן וסעודיה להציג להציג מראית עין של "עסקים כרגיל" וניסיונות לשפר את היחסים בינהן, אבל מתחת לפני השטח ממשיכים לפעום ביתר שאת הגורמים ההיסטוריים המועצמים על ידי ההתפתחויות הנוכחיות במזה"ת, המשקפים אל נכון את עומק התהום הדתית הפעורה בין סעודיה לבין איראן ומציבות אותם על מסלול התנגשות תמידי  , בינתיים בזירות המשנה (תימן, סוריה, בחריין לבנון, עיראק, פקיסטאן ועוד), אך בעתיד עלולה מגמה זו להביא גם להתנגשות חזיתית.

יחסי סעודיה איראן בפרט ויחסי העולם הערבי עם איראן השיעית בכלל ימשיכו להיות מאופיינים מהחלוקה הדתית בין סונים לבין שיעים שהיא המעצב הדומיננטי המגדיר יחסים אלה לאורך מאות בשנים. מעצב זה, בו משתלבת הוצאתו להורג של הבכיר השיעי בסעודיה, הסכסוך הישראלי ערבי (הסכמי השלום בין ישראל למדינות המפרץ)  ישפיע גם על זירות המערכה השונות לאורך ולרוחב המזרח התיכון בו תנסה איראן להחיל את השפעתה בסוריה ובלבנון באמצעות "חזבאללה", בעיראק,  באיחוד האמירויות בתימן, בבחריין ובכל מקום בעולם הערבי ומעבר לו בו קימת אוכלוסיה מוסלמית שיעית או אוכלוסיה מוסלמית הפתוחה לסיוע ולתעמולה האיראנית.

סעודיה מצידה, הנמצאת עם גבה אל הקיר, נוכח  הפניית העורף האמריקנית הבוטה, תמשיך לנסות ולהציב משקולת הנגד בסוריה ובלבנון באמצעות כסף, ובמפרץ הפרסי לעיתים על ידי מעורבות צבאית (דוגמת שליחת כוחות מגן המפרץ להגן על בחרין), ולהתמודד עם האיום האיראני-שיעי הגובר. זאת לצד המשך המאבק באיראן בחצרותיה האחוריות עיראק ותימן.

איראן, תמשיך לחתור לממש את יתרונה על פני סעודיה והעולם הערבי הסוני באמצעות תוכנית הגרעין שלה ועוצמתה הגיאו-אסטרטגית, ששבה וזוכה לאחרונה להכרה מערבית,  או במילים פשוטות יותר פצצה שיעית. בכך תצליח איראן, לפחות מבחינתה, לתקן עוול היסטורי – מאז ראשית האסלאם –  של יחס מזלזל ומתנשא מצד הסונים לשיעים ולהגדיר ואף להציב חלופה אסלאמית שיעית ראויה להתמודדות עם המערב ועם ישראל "יציר כפיו" באזור המזה"ת, במקום בו נכשלה פעם אחר פעם הלאומיות הערבית. סעודיה ועמה יתר מדינות ערב, יאלצו להסתפק, אם תשלים איראן את תוכנית הגרעין שלה ותגיע לפצצה, במטריה גרעינית אמריקנית (למרות הספקות והדאגה שמעלה לאחרונה סעודיה ומדינות המפרץ באשר לעומק המחוייבות האמריקנית לממלכה)  או פקיסטאנית ("הפצצה האסלאמית הראשונה") ויתכן שאף יבחרו לנהל תוכנית גרעין משל עצמן ולפתוח בכך מרוץ חימוש גרעיני במזה"ת.

במרץ 2009 ביקר נשיא איראן אחמדינז'אד  בסעודיה.  הביקור, בן פחות מיממה, יותר מאשר תרם להרגעת המתיחות חשף את המחלוקות העמוקות המלוות את היחסים ביניהן.  לפי שעה למרות שביעות הרצון האיראנית המופגנת מהתקדמות היחסים שמקורה בתחושת הביטחון המקננת בטהראן נוכח ההתפתחויות האחרונות בתוכניתה הגרעינית ובמעמדה האזורי והבינלאומי, והזהירות הסעודית , נוכח אי הודאות ביחסיה עם ארה"ב, נראה כי לפיוס סעודי איראני אמיתי אינו עומד גם עתה על הפרק.

 

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm
המרכז הירושלמי
חיזבאללה על הקצה, וצה"ל נערך: "אם טהראן תבקש, הם ייכנסו ללחימה"

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון ולשעבר בכיר באמ"ן, מזהיר כי חיזבאללה ממשיך בהכנות צבאיות – כולל הכנת "בנק מטרות" – למקרה שאיראן תפעיל אותו. "זה לא קרה עדיין, אבל זה עלול לקרות", אמר. במקביל, נריה מציין כי פירוק הנשק מהמחנות הפלסטיניים בלבנון, שתוכנן ל-15 ביוני, ככל הנראה יתעכב – וצה"ל כבר נערך בשטח עם תגבור של שתי חטיבות בצפון.

12:09pm

Close