יום מתוח נוסף עובר על תושבי דרום הארץ וגם חלקים ממרכזה, בעקבות ההתחממות הביטחונית בגזרת עזה שהחלה עם חיסול בכיר הג’יהאד האסלאמי בהא אבו אל-עטא בידי צה”ל, ותגובה של ירי נרחב לעבר שטחי ישראל. בהצהרה משותפת של ראש הממשלה והרמטכ”ל בשעות הצהריים, אמר נתניהו כי אבו אל-עטא היה “פצצה מתקתקת” ושחיסולו עמד על הפרק במשך תקופה עד לקבלת האישור הסופי הלילה.
https://jcpa.org.il/article/%d7%9e%d7%a1%d7%a8-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c%d7%99-%d7%9c%d7%90%d7%99%d7%a8%d7%90%d7%9f/
בשיחה עם ‘מידה’, מספר תא”ל במיל’ יוסי קופרווסר, ראש חטיבת המחקר באמ”ן לשעבר וכיום חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מסביר את המונח ואומר כי “הכוונה בפצצה מתקתקת היא למישהו שנמצא בתהליך של הכנת פיגוע ברמה המיידית ונמצא תחת מעקב ממוקד של מערכת הביטחון במשך תקופה”, הוא אומר ומוסיף: “אבו אל-עטא עשה הרבה צרות ברצועת עזה בחודשים האחרונים כשהוביל את הפעולות של ארגון הג’יהאד האסלאמי שנעשו בניגוד לניסיונות ההסדרה, ולמעשה קרא תיגר לא רק על ישראל אלא גם על חמאס. הוא היה אחראי ביצוע של כמה ניסיונות פיגועים ומקרים של ירי רקטות לאחרונה, וכנראה שהיה בעיצומה של הכנה לפיגוע נוסף כאשר חוסל הלילה”.
האם יש משמעות לעיתוי שנבחר לביצוע הסיכול?
“כאשר מדובר באדם שנמצא תחת מעקב ארוך ומגיעים למסקנה שצריך לפגוע בו, צריכים למצוא את הזמן והמקום המתאימים לכך תוך שמוודאים שזה לא כרוך בפגיעה בבלתי-מעורבים, והכל כמובן בכפוף לרמת האיום והמיידיות שלו”.
בנוגע להקשר הרחב יותר של המצב ברצועת עזה, קופרווסר מסביר כי מה שעמד מאחורי ניסיונות ההסלמה של אבו אל-עטא הייתה מטרה כפולה: “גם לפגוע בישראלים וגם לערער את הסדר ברצועה תוך קריאת תיגר על חמאס. בכל פעם שבחמאס ניסו לשדר מסרים שהם שולטים בשטח, הוא דאג לירות לעבר ישראל כדי לשים אותם ללעג ולקדם את שתי המטרות האלה”.
האם אבו אל-עטא פעל על דעת עצמו או קיבל הוראות מטהרן?
“אני מניח שלא היו פקודות ישירות לג’יהאד האסלאמי איך ומתי לפעול, אבל בהחלט קיימת הבנה של רוח הדברים שמגיעים מהפטרון האיראני, ואיזה התפתחויות הוא מעוניין לראות באזור. כנראה שגם אבו אל-עטא הבין שזה הדבר הרצוי לעשות כעת, כפי שאנחנו רואים שמתרחש בזירות אחרות כמו תימן או סוריה, והוא עצמו היה הציר המרכזי שסביבו תוכננה ההסלמה. כל אירוע כזה שמאיים להתדרדר למערכה רחבה משרת את האינטרסים של איראן, שרוצה לשדר לארה”ב שהיא מסוגלת עדיין לפגוע בה ובבנות-בריתה למרות עול הסנקציות. כל הגורמים שעובדים תחת קאסם סולימאני וכוח ‘אל-קודס’ פועלים באופן הזה, ולכן ראינו שגם הג’יהאד בעזה הגביר פעילות בחודשים האחרונים. יש פה בהחלט חלק ממערכה רחבה יותר שאין ברירה אלא להשתתף בה”.
מהן היכולות המבצעיות של הארגון?
“אמנם מדובר בארגון קטן ביחס לחמאס, אבל יש לו יחידות שפרוסות בכל רחבי עזה והוא בעל נוכחות משמעותית ברצועה. לרוב הג’יהאד האסלאמי מתואם עם חמאס, שבדומה לו הוא ארגון בעל גוון אסלאמי מובהק ובעל קשרים לאיראן, אבל המתח ביניהם מוביל לכך שלפעמים הוא נוקט במדיניות עצמאית”.
ראינו הבוקר גם ירי לכיוון גוש דן ומרכז הארץ
“זה משקף את הצורך של הג’יהאד האסלאמי לייצר הרתעה מול ישראל. אחרי שישראל פגעה באחד מהבכירים שלו, אז גם הוא רוצה לפגוע בדברים שבראייתו הם רגישים ויקרים יותר מבחינתה. כגודל המכה שהוא ספג כך גודל התגובה שלו, ולכן אנשי הארגון פתחו כבר בהתחלה בירי למרכז הארץ ולא חיכו להתדרדרות במצב. אני מאמין שכל מקבלי ההחלטות וראשי הצבא צפו את זה והיו מוכנים לתרחיש כזה באופן מלא”.
“המצב שבו ישראל פוגעת בתשתיות של הג’יהאד האסלאמי נוח לחמאס במידה מסוימת, למרות שהם כמובן לא יגידו את זה. המשך מאבק בישראל הוא עדיין מטרה חשובה של חמאס אך יחד עם זאת הוא גם משקיע מאמץ רב בביצור המעמד שלו כשליט אפקטיבי ברצועה. אם יסתבר שחמאס לא מסוגל להשתלט על עזה אז שוב תתעורר השאלה האם מישהו שולט בכלל ברצועה ומה המשמעות של זה. עם כל שעה שעוברת והירי נמשך השאלות האלה נהיות יותר בעייתיות”.
יכול להיות תרחיש בו חמאס מצטרף לירי?
“זה יכול לקרות אם בחמאס ירגישו שהם לא מצליחים להתמודד אז יהיה להם נוח להצטרף. אבל באופן כללי חמאס לא מעוניין כרגע בעימות רחב ומבחינתו הכיוון הוא עדיין ההסדרה. בין אלו שהפריעו לזה עד עכשיו היה גם אבו אל-עטא”.
איזה תרחישים אחרים יכולים להתפתח מהסיטואציה הנוכחית?
“צריך לקחת בחשבון כל מיני כיוונים ותמיד יכולים להתפתח דברים בלתי-צפויים כמו רקטה שנופלת פתאום ופוגעת באנשים. צריך גם לזכור שפעולת החיסול עצמה נעשתה כדי למנוע הסלמה גרועה הרבה יותר במקרה של פיגוע מיידי, וכמובן מתוך הבנה שתהיה מתיחות נקודתית סביב האירוע. לא היינו יכולים פשוט לשבת ולחכות שהפיגוע יקרה. כרגע ישראל עושה כמירב יכולתה למנוע הסלמה ולמנוע פגיעה באזרחיה, ולא מגיבה באופן מסיבי. אם יהיו נפגעים משמעותיים הסיכויים להסלמה יגדלו”.
הראיון הופיע באתר מידה.
פורסם לראשונה 13 בנובמבר 2019
