בצל האיומים האיראניים למלחמה כוללת נגד ישראל, מאיפה מגיע הכסף שאיתו מממנת איראן את פעולות הטרור נגדנו? בעוד שגם כשהיא עצמה, חמאס, המורדים החות'ים וחיזבאללה סופגים מכות קשות לצד חיסולים של בכירים – משטר האייתוללות ממשיך ליהנות ממנוע ההכנסות שלו: יצוא נפט בהיקפים גדולים, שמאפשר לו להמשיך ולממן את הפעילות נגד ישראל.
אל טהרן זורמות ההכנסות מהזהב השחור על אף הסנקציות הרבות שהוטלו נגדה ב־2019, במטרה לאפס את יצוא הנפט. איראן מצליחה להתמודד עם אותם עיצומים באמצעות יותר מ־300 מכליות שרשומות במדינות זרות ומהוות "צי רפאים". התנועה של אותו צי מתבצעת תוך כדי כיבוי או שיבוש מערכות הניווט והזיהוי (AIS), ורישום כוזב של מסמכים.
במטרה לטשטש את העקבות מתבצעים מהלכים שגרתיים נוספים בהם, למשל, העברת נפט ממכלית למכלית, רישום מקור כוזב של הנפט כמדינה שלישית ורשתות העברות כספים סבוכות דרך גורמים וחברות שונות בדרך. איראן מפתה את לקוחותיה לרכוש נפט ממנה על אף הסנקציות באמצעות הנחה של 15% ביחס למחיר החבית. ההנחה הזו, לפי מומחים בשוק, לא מביאה את משטר האייתוללות לכדי הפסדים משום שהעלות השולית של ההפקה באיראן נמוכה ביחס למדינות אחרות.
הסנקציות של וושינגטון וההתקדמות של איראן לטרור
"בהצעת החוק לתקציב, קבעו האיראנים הכנסות על בסיס 1.35 מיליון חביות ביום", מספר לגלובס אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה ואיש מערכת הביטחון לשעבר, שאחראי על הקשר עם מדינות ערב, כולל כאלו שאין לישראל איתן הסכמים. "זה נמוך מהמכירות הנוכחיות, ולכן הם תכננו להעלות מסים. ברור כי סוגיית מכירת הנפט עומדת בעדיפות הראשונה של איראן. כבר זמן רב שהאיראנים פועלים בנתיבי שיט בשיטה מסתורית. כשרואים את מכליות הנפט שלהם עוקפות סנקציות, ניתן להבין עד כמה זה חשוב עבורם".
אתגר מרכזי בסנקציות של וושינגטון הוא שנראה כי האיראנים מתקדמים בקצב מהיר יותר מאשר האמריקאים. ב־18 ביולי, למשל, השיתה ארה"ב עיצומים על 48 ספינות, כולל 41 מכליות, אבל ב"לוידס ליסט" מציינים כי מאז תחילת השנה – משטר האייתוללות הרחיב את צי הרפאים שלו במכליות במשקל כולל של 3.85 מיליון dwt (מעמס – יחידת מידה למשקל המרבי שיכולה לשאת אונייה). מכלית קטנה במיוחד נושאת 50 אלף dwt ואילו גדולה במיוחד 550 אלף dwt.
בלאיש מציין שרק ביוני אמר שר החוץ האיראני לשעבר, מוחמד ג'וואד זריף, כי הסיבה שבגינה ממשלתו של אברהים ראיסי הצליחה למכור נפט בהיקף נרחב בשנים האחרונות, היא היעדר יישום העיצומים. "האיראנים נעזרים בחוסר הרצון של ממשל ביידן לאכוף את הסנקציות, כדי שמחיר הנפט לא יעלה – וזה ישפיע על האינפלציה בארה"ב".
איראן מוכרת ליבואנית הגדולה בעולם – ומשיגה טרור נגד ישראל
כשעוסקים בביקושים לנפט האיראני מדברים בעיקר על היבואנית הגדולה ביותר בעולם, סין, רוכשת 85%-90% מתוך כ־1.5 מיליון חביות ביום שמייצא איראן, כך לפי חברת ניטור התנועה הימית "ארגוס". לפי ארגון UANI, בחודש יוני חלה עלייה של 17% בהיקף הנפט ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. מתחילת כהונת נשיא ארה"ב ג'ו ביידן בינואר 2021 ועד דצמבר 2023, היקף ההכנסות של משטר האיתוללות מיצוא נפט לבייג'ינג חצה את רף ה־100 מיליארד דולר.
מנתוני רשויות המכס הסיניות עולה כי סין ייבאה בשנת 2023 כ־11.3 מיליון חביות נפט ביום, 10% יותר מ־2022. בצל הביקושים שזינקו בעידן פוסט מגפת הקורונה, מינהל האנרגיה האמריקאי (EIA) מציין כי בתי הזיקוק הסיניים ייבאו בשנת 2023 יותר נפט מאי פעם, במטרה לעמוד בצרכי ענף התחבורה המקומי. לאורך השנה שעברה, מקורות הנפט העיקריים של סין היו רוסיה, איראן, ברזיל וארה"ב. לאחר מכן, ברבעון הראשון של 2024, 11% הגיעו מאיראן.
"בתור מעצמה, סין מעמיקה את נוכחותה במזרח התיכון, בין אם בערב הסעודית ובין אם במעורבות במגעים בין הפלגים הפלסטיניים, משום שהם שהיא מזהה וואקום וחולשה אמריקאית", מסביר בלאיש, שחוקר את תחום ההשפעה והתודעה. "בתקשורת האיראנית כבר נכתב כי בזכות סין יש להם הגנה מפני הסנקציות. סין משתמשת באמצעים מגוונים להטלת השפעתה במזרח התיכון, כולל טיקטוק שאנחנו רואים היטב את יחס הבעות ההתנגדות לישראל, וניתן להבין מה קורה מאחורי הקלעים".
בכל הנוגע לבייג'ינג, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה מדגיש כי העיסוק בסין הוא מאבק בין־מעצמתי, ויש להתייחס אליו ככזה. "העברת מסר במקרה הזה צריכה להגיע מארה"ב, לצד ישראל, כשכולם מודעים היטב לכך שהסינים רוכשים נפט איראני. אני מקווה שלאחר הבחירות בארה"ב, תהיה לישראל את היכולת לייצר מעורבות בינלאומית בנושא. ישראל נדרשת להדק את הברית עם מדינות האזור ולחבר זאת עם ארה"ב במסגרת התשובה החשובה מאוד במאבק המעצמתי".
הכלכלה האיראנית נשמרת "מעל קו המים"
בעזרת רכישות הנפט הסיניות, הכלכלה האיראנית נשמרת "מעל קו המים". בינתיים, החברה האיראנית עצמה נמצאת במצב קשה. הלשכה האיראנית לסטטיסטיקה דיווחה לפני כארבעה חודשים כי בתוך שנה עזבו את מערכת החינוך האיראנית 930 אלף תלמידים. לצד זאת, מרכז המחקר של הפרלמנט האיראני מצא כי 15% מילדי המדינה נדרשים לעבוד, כאשר 10% מתוכם לא מסוגלים ללכת לבית הספר בגלל עבודתם. בשנה שעברה, העריכו במשרד הפנים האיראני כי 60% מהאוכלוסייה נמצאת מתחת לקו העוני.
מנגד, קרן המטבע הבינלאומית מצאה כי הכלכלה האיראנית צמחה ב־2023 ב־4.7%, בהובלת צמיחה של 19% ברכיב הנפט. לאורך השנה שעברה, קצב ההפקה האיראני צמח בחצי מיליון חביות ביום ל־3.1 מיליון ביום. עם זאת, הפקת הנפט האיראנית צפויה לצמוח בשנה הנוכחית ובשנה הבאה ב־100 אלף חביות בלבד, ולכן צופים בקרן המטבע האטה שבה התמ"ג יצמח ב־3.3% ב־2024 וב־3.1% ב־2025.
"מיטב המוחות האיראניים מהגרים החוצה, ואילו מהגרים אפגנים נכנסים פנימה", מציין בלאיש. "האיראנים מפגינים נגד מדיניות החוץ האיראנית שמשקיעה בפרוקסי, בעזה, סוריה ולבנון. אנחנו ראינו שמיד לאחר שהמנהיג העליון עלי חמינאי קרא לפגוע בעורקים הכלכליים של ישראל, תקפו אונייה עם קשר ישראלי. בהמשך, לאחר שפנה למדינות המוסלמיות 'לנתק יחסים עם ישראל', עבר זמן קצר וטורקיה החליטה לנתק את קשרי הסחר עם ישראל. איראן משקיעה רבות בחסימת עורקי התחבורה של ישראל".
המומחה מסכם כי כפי שחמינאי קרא לפגוע בעורקים הכלכליים של ישראל, בירושלים צריכים ליישם מדיניות של "עורק מול עורק". "הכלכלה האיראנית מבוססת על מוצרי הנפט וזקוקה למטבע הזר. ראינו בתקופת ממשל טראמפ כמה אכיפת הסנקציות השפיעה על כלכלת איראן. אם באב אל־מנדב חשוב לישראל, אז יש עורק שחשוב לאיראן. אם פוגעים במכליות הנפט האיראניות, אז פוגעים בכלכלה האיראנית ובפרוקסי של איראן. זה יכול לנוע החל מפעילות משפטית שמתבססת על אכיפת סנקציות ועד לפעילויות אחרות שדורשות גיבוי בינלאומי. המדרגה הכלכלית היא קרדינלית במאבק מול איראן".
