האפיפיור "מאכזב" עם ספר חדש שמרמז על כך שישראל עשויה לבצע "רצח עם" בעזה | בזמן שהעולם כולו מתמודד עם עלייה אלימה של באנטישמיות, לכדי רמות חסרות תקדים מאז מלחמת העולם השנייה, האפיפיור פרנציסקוס מוסיף שמן למדורה עם ספרו החדש, שיצא לאחרונה, תחת הכותרת "תקווה לעולם לא מאכזבת".
שורה אחת בספר הפכה מיד לכותרת בעיתונות העולמית בכל השפות, שכן היא רומזת כי יש לחקור רצח עם אפשרי לכאורה שביצעה ישראל בפלסטינים ברצועת עזה. לטענת הכותב, המשמעות היא שהמלחמה בעזה – מלחמה לא רצויה שנבעה כתוצאה מהטרור ההרסני של חמאס בדרום ישראל ב-7 באוקטובר 2023 – מתבצעת מתוך כוונה זדונית לבצע ג'נוסייד בעם הפלסטיני.
ייתכן שהאפיפיור הוטעה על ידי אלה המדמיינים שהעולם ספוג בכוונות מלחמה פופוליסטיות, כלומר ההמונים הצועדים בערי העולם באלימות בשם חזית שבה לדמוקרטיה ולחופש אין זכות. עם זאת, אני לא רואה כך את העולם הנוצרי הרגיל. ידידי היהודים בעולם הדמוקרטי מבינים שהמונח "רצח עם" מביא היום גל אנטישמיות בכל העולם, הוא מוביל לשלטי הפגנה בהם מגן דוד מוחלף בצלב קרס בזמן שהמון פזיז צועק "שחררו את פלסטין". המונח הזה מוביל לכך שדיוקנאות של אדולף היטלר מתנוססים על תמונותיו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, בעוד נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, צועק לתקשורת שהשניים האלה מתנהגים אותו דבר – קו שעושה כותרות באל-ג'זירה או ב"איל מניפסט" או ב"גרדיאן", מדי יום.
חזרה על האשמת "רצח עם" מגבירה את המשחק האופנתי של תקיפת ישראל והיהודים כדי לרצות את העולם השלישי של האו"ם, לרצות את איראן, רוסיה וסין, ולגרום לפלטפורמות המדיה החברתית ותוכניות האירוח הליברליות להשתגע משמחה. והאם לתוכחה זו של האפיפיור יש סיבה קונקרטית להתקיים? לא.
לא זו בלבד שמספר ההרוגים בעזה אינו מאושר באופן רשמי, שכן המקור לנתונים אלה נותר תמיד רק זה של משרד הבריאות העזתי הבלתי מאומת והבלתי אמין, האו"ם עצמו, שגם הוא גמגם על כך רבות, טען שרק חלק קטן מ-40,000 ההרוגים היו נשים וילדים. במקום זאת, הנתון הריאלי היחיד לגבי מספר ההרוגים הוא זה של הלוחמים החמושים, שישראל מעריכה בכ-20,000. זה אומר לנו ששיעור האזרחים שנהרגו בעזה הוא ביחס של אחד לאחד – אזרח אחד לכל לוחם – זהו היחס הנמוך ביותר בהיסטוריה של הלוחמה המודרנית.
בניגוד לכל מדינה אחרת בהיסטוריה של הלוחמה, ישראל סיפקה טונות של סיוע רפואי לנזקקים והשתדלה שלא לפגוע באוכלוסייה האזרחית באמצעים מכל סוג שהוא, ואף הזהירה תושבים באזורים שצה"ל התכוון לפגוע בהם. תוצאות המלחמה שיקפו את אמונתו של מנהיג חמאס המונח, יחיא סינוואר, כי דמם של פלסטינים חפים מפשע משמש מגן ללוחמים ומעורר סולידריות עם חמאס.
המונח "רצח עם" נטבע בשנת 1944 על ידי רפאל למקין כדי לתאר את זוועות השואה, והוא אומץ במשפט הבינלאומי בשנת 1948 כדי להגדיר כעבירה פלילית "מעשים שבוצעו בכוונה להשמיד קבוצה אתנית, גזעית או דתית". עם זאת, מעולם לא נעשה שימוש במונח זה כדי להטיל סטיגמה על פת"ח וחמאס, המבטיחים "בניית מדינה אסלאמית ופלסטינית במקום ישראל".
להיפך, קשה לדמיין שלישראל היו כוונות דומות לאחר שהסכימה לחלוקה טריטוריאלית מאז 1948, הסכם קמפ דיוויד ב-1978 והסכמי אוסלו ב-1995. דבר נוסף, לא יעלה על הדעת להטיל סנקציות על ישראל בזמן שהיא נלחמת על הישרדותה נגד הטרור. בכל מקרה, הנוכחות הערבית בישראל גדלה ב-1,182% מאז קום המדינה, בעוד שהנוכחות היהודית במדינות ערב ירדה ב-98.87%. כן, היה טיהור אתני, אבל לא על ידי ישראל.
פרופ' רוברט ויסטריך, גדול ההיסטוריונים של האנטישמיות, הסביר זאת כ"היפוך השואה", שהופך את היהודים לנאצים החדשים ואת הפלסטינים ליהודים החדשים. למעשה, זה היה רעיון שנולד עם ברית המועצות ונמשך עד עצם היום הזה. האמת, ניתן להודות שהיה ניסיון לרצח עם, אבל על ידי חמאס ב-7 באוקטובר 2023, כאשר פעיליו ואפילו אזרחים עזתיים תקפו את ישראל וביקשו להרוג את כל היהודים. זה נכשל. יהיה זה טרגי אם הכנסייה תכריז אחרת.
