לאחר נפילתו של בשאר אסד, הקמת מדינה פלסטינית הפכה לפתרון מסוכן ולאיום קיומי על ישראל. ובכל זאת, עמנואל מקרון מנהל קמפיין נמרץ כדי להציע לאבו מאזן מדינה עצמאית.
בשולי טקסי הפתיחה המחודשת של נוטרדאם, הנשיא מקרון בירך בחום את דונלד טראמפ בארמון האליזה, שבועות ספורים לפני הצבתו בבית הלבן. הוא עדכן אותו על נסיעתו האחרונה לסעודיה ועל כוונותיה של צרפת למלא תפקיד משמעותי בפתרון משברים בינלאומיים, במיוחד באוקראינה.
מקרון מרוצה מאוד מביקורו האחרון בריאד. הוא חתם על שותפות אסטרטגית עם יורש העצר מוחמד בן סלמאן (MBS) שתאפשר לשתי המדינות להגביר את שיתוף הפעולה בכל התחומים, במיוחד בתחום הביטחון, ולארגן אירועים בינלאומיים גדולים. נשיא צרפת אוהב טקסים גרנדיוזיים וחולם שיום אחד יוכל להפגיש את כל גדולי העולם בארמון ורסאי כדי לחזות בחתימת הסכם שלום ישראלי-פלסטיני חדש. כדי להגשים את החלום הזה, מקרון מנהל קמפיין חריף למען הקמת מדינה פלסטינית. כשמקשיבים לו, מתקבל הרושם שצרפת עדיין שולטת באזורנו.
לאחר שהצליח לכפות את התיווך שלו כדי להשיג הפסקת אש בלבנון, הוא רוצה לכנס ועידה בינלאומית בפריז בראשות MBS כדי "לחפש פתרון פוליטי המבוסס על פתרון שתי המדינות". הוא כבר השיג את תמיכת העצרת הכללית של האו"ם. 157 מדינות הצביעו בעד פתרון למרות התנגדותה הנחרצת של ארה"ב.
האם מקרון מחק את האירוע הנורא של 7 באוקטובר 2023? האם הוא באמת חושב שהמדינה היהודית תיכנע לאיומי פוגרום חדש? להקמת מדינת טרור חדשה בשכר האיסלאמיסטים? הישראלים דוחים תכתיבים, סיכונים מיותרים, התאבדות.
נראה שהמגלומניה של נשיא צרפת מעוורת אותו מהמציאות בשטח ומהמצב הנפיץ במזרח התיכון. זוהי הסיבה למדיניות מסחרית ופרו-ערבית שלא השתנתה מאז 1967. קו התנהלות זה לטובת העולם הערבי-מוסלמי נכשל ובכל זאת מקרון מתעקש וחותם.
ברק אובמה אחראי במיוחד למצב הנוכחי. על ידי תמיכה באחים המוסלמים במצרים, מתן אפשרות לחמאס להתיישב בעזה וסירובו להדיח את הקצב מדמשק מהשלטון, שינה אובמה את המצב הגיאופוליטי ומאז דרדר את המזרח התיכון לתוהו ובוהו. בהתעקשותו לכפות דמוקרטיה, עורר הנשיא האמריקאי לשעבר את האביב הערבי, אך בפועל הוא הפיל את בעלות בריתה המערביות ואפשר לרוסיה לחזור לאזורנו ולאיראן לחזק את גרורותיה ואת ההגמוניה שלה. מאז הופעתו של אל-קאעידה, האיסלאמיסטים המשיכו במאבק כדי ליצור יום אחד מדינה אסלאמיסטית, ח'ליפות מאנדלוסיה ועד אפגניסטן.
המערב, בהובלת מקרון, טועה כשהוא ממקד את דאגתו רק בסכסוך הטריטוריאלי עם הפלסטינים. הבעיה האמיתית נותרה נוכחותם של אסלאמיסטים שיעים וסונים באזורנו, משוגעי דת שרוצים להשתלט על המשטרים הערביים-מוסלמים ואז להשמיד את המדינה היהודית. הם לא יעצרו שם, הצעד הבא שלהם יתרחש באירופה.
בהקשר נפיץ זה, כיצד מעז עמנואל מקרון לדמיין הקמת מדינה פלסטינית על ידי נסיגת צה"ל מעזה, הגדה המערבית ומזרח ירושלים? מי ינהיג את המדינה החדשה? חמאס, שכבר יש לו נוכחות בג'נין ובחברון? אבו מאזן, בן ה-89? מדוע לא לגנות תחילה מנהיג פלסטיני שממשיך לתמוך בהסתה לשנאה ולפעולות טרור באמצעות תשלום משכורות למפגעים ולמשפחותיהם? איך אפשר שלא לחשוף את הפרות זכויות האדם, העינויים בבתי הכלא הפלסטיניים, השחיתות וחוסר השקיפות בממשל של אבו מאזן? מקרון מדבר על רפורמות בתוך הרשות הפלסטינית, האם הוא הצליח ליישם את הרפורמות שלו בצרפת, בארצו?
הסכמי אוסלו אינם כישלון מר? האם מקרון עדיין לא הבין את משמעות הסיסמאות הפרו-פלסטיניות בהפגנות רחוב, בקמפוסים, בפריז ובמחוזות הקוראות: "מהנהר ועד הים, פלסטין תהיה חופשית"? אחרי הטבח ב-7 באוקטובר, אף ממשלה ישראלית לא תקבל את נוסחת שתי המדינות.
על ידי גינוי מראש של מדיניות ישראל, האם מקרון באמת חושב שהוא יכול למלא את תפקיד הבורר? לטרוריסטים לא היה אכפת פחות מהרוח הקרטזיאנית או מהדיפלומטיה של הסמלים. הם בזים לחלשים ופוחדים משפת הכוח. בג'ונגל של המזרח התיכון, רק החזקים ביותר מנצחים בכל הרמות. במציאות, לנשיא מקרון אין את האמצעים ליישם את מדיניותו. הוא מוכיח את ניתוקה של צרפת מהמציאות במזרח התיכון ואת בורותה בהתפתחויות בלבנט.
האקטיביזם היומרני של עמנואל מקרון הוא להבטיח מקום טוב בזירה הבינלאומית, להכתיב סדר יום, לספק שאיפות ולהשיג בכל מחיר הצלחה מהירה, אפילו בת חלוף. אין לו דגים אחרים לטגן? ובראש ובראשונה, לפתור את כל הבעיות הגדולות בצרפת? האם הוא כה אדיש לנפילת ממשלתו עד שהוא מקדיש את עצמו לעניינים בינלאומיים?
כדי לפתור את הסכסוך עם הערבים, ישראל מעדיפה בעל ברית מוצק שהוכיח את עצמו בעתות משבר. אנו מקווים מאוד שדונלד טראמפ לא יתייחס ברצינות לכוונותיו הלא מועילות של עמנואל מקרון במזרח התיכון.
בעקבות הפסקת האש בלבנון, נפילת משטר אסד והאדישות הרוסית, איראן מאבדת נכסים אסטרטגיים. עם הממשל האמריקאי החדש, נוכל יחד לעצב מחדש את המצב הגיאופוליטי. משאלתנו היחידה היא לחיות בשלום ובביטחון מוחלט בתוך גבולות בטוחים וברי הגנה. זוהי סיבת קיומנו, סיבת קיומנו.
פורסם לראשונה בישראל היום באנגלית.
