כתם הנפט מדליפת האוניה הזרה ונזקי הסביבה הקשים שנוצרו בעקבותיה נותנים את אותותיהם לא רק בישראל אל גם בחופי לבנון. הנזק מוגדר בלבנון כנזק האקולוגי הקשה ביותר מאז דליפת הנפט ב-2006 בזמן מלחמת לבנון השנייה ובלבנון טוענים שמקורו ב"ספינה של האויב הישראלי".
בלשכת ראש ממשלת לבנון, חסן דיאב, נמסר כי הוא עקב אחר נושא דליפת הנפט.
דיאב הטיל על שרי הביטחון והסביבה בממשלה, יחד עם המועצה הלאומית למחקר מדעי, לבצע מעקב בנושא ולעבוד אל מול כוחות יוניפ"יל בהתמודדות מול הדליפה.
מנהל התוכניות בגרינפיס בלבנון, ג'וליאן ג'ריסאטי, התייחס לנושא דליפת הנפט, בהצהרה וקרא למשרד לאיכות הסביבה "לנקוט צעדים מיידיים כדי להעריך את גודל הסיכון שנשפך על ידי הקמת תוכנית סקר ומעקב דחופה. "
"על הרשויות לפתח תוכנית מהירה להפחתת ההשפעות על הסביבה ובריאות הציבור, ועל סמך תוצאות ההערכה, על הרשויות לספק הוראות בטיחות לעם הלבנוני, במיוחד בנוגע לפעילויות דיג ושחייה," הוסיף ג'ריסאטי.
ג'ריסאטי הוסיף כי אירוע זה מוסיף לרשימה ארוכה של דליפות נפט המאיימות על המגוון הביולוגי הימי העשיר ומשפיעות על תושבי אזור מזרח הים התיכון.
"זהו ביטוי להרס הטבע הנובע מהתמכרותן של המערכות הגלובליות לדלקים מאובנים," הוסיף.
דליפת נפט ב -2006
דליפת הנפט האחרונה באזור בהיקף כזה התרחשה במהלך המלחמה בין לבנון לישראל ב -2006 לאחר שתחנת הכוח ג'ייה בלבנון, הופצצה על ידי ישראל וזאת לאחר חטיפת שלושת החיילים על ידי ארגון החיזבאללה.
ההפצצה הביאה לשפיכת הנפט הגדולה ביותר בים התיכון, וגרמה לשחרור נפט כבד לאגן המזרחי של הים התיכון.
המכלים הפגועים של המפעל דלפו עד 30,000 טון נפט, וכתם נפט ברוחב של כ -10 ק"מ כיסה 170 קילומטר של קו החוף בלבנון והגיע גם לטורקיה וגם לקפריסין.
אירוע זה איים על בית הגידול של צבי ים ירוקים בסכנת הכחדה.
בשנת 2014, אישרה האסיפה הכללית של האו"ם החלטה המבקשת מישראל לשלם ללבנון פיצויים בסך מעל 850 מיליון דולר בגין הנפט.
האסיפה הצביעה 170-6 בעד ההחלטה, הלא מחייבת, עם שלושה נמנעים. ישראל, ארה"ב, קנדה, אוסטרליה, מיקרונזיה ואיי מרשל היו המדינות היחידות שהצביעו נגד.
