התראות

זה המחיר של עסקת החטופים הבאה

מהו המחיר עסקה עם השטן? עסקאות קודמות הראו חזרה משמעותית של המחבלים המשוחררים לטרור • שחרור מחבלים בתמורה למעט חטופים מסכן חיי חטופים נוספים
שיתוף
המחיר של עסקת החטופים הבאה (צילום: משה מילנר, לע"מ)
המחיר של עסקת החטופים הבאה (צילום: משה מילנר, לע"מ)

עניינים

פסגת קהיר ננעלה אמש (א') בלי הסכמות על עסקת חטופים או הפסקת אש. עסקה כזו, הכוללת שחרור חטופים בתמורה לשחרור אסירים פלסטינים (ובהם מחבלים בכירים), איננה דבר חדש במערכת היחסים בין ישראל לחמאס, וההיסטוריה מלאה בעסקאות דומות. במטרה להבין את ההשלכות של עסקאות מסוג זה ואת האתגרים הכרוכים בהן, חשוב להסתכל אחורה ולבחון את ההשפעות של שחרורים קודמים. מאמר זה יבחן את התמונה המלאה ויעניק לציבור את המידע הנדרש כדי להבין טוב יותר את היתרונות והסיכונים של עסקאות עתידיות.

חזרה לעבר: כמה שחרורים היו?

לטענת הפלסטינים, היו למעלה מארבעים הזדמנויות בהן ממשלות ישראל החליטו על שחרור אלפי מחבלים. התוצאה הייתה תמיד יותר טרור, יותר ניסיונות (והצלחות מבחינתם) לרצוח יהודים, יותר ניסיונות לחטוף אזרחים וחיילים. כך, למשל, ניתן לבחון את האירוע שבו שוחררו הכי הרבה מחבלים – עסקת ג'יבריל – משנת 1985 שבמסגרתה שוחררו 1,150 מחבלים. בתוך פחות משנה, שלושה מבין המחבלים המשוחררים חזרו לרצוח יהודים. אז נקפוץ קדימה לשנת 2011, לעסקת שליט, שבה שוחררו 1027 מחבלים, ובכלל זה, השטן בהתגלמותו, יחיא סינוואר, שהוביל את טבח השבעה באוקטובר.

רצח ששת החטופים הוא תרגיל של חמאס כדי ללחוץ על ישראל

אבל עוד לפני הטבח, כבר שבענו מפגעי העסקה. נפתלי פרנקל, גל-עד שער, אייל יפרח, ברוך מזרחי, דני גונן, מלאכי רוזנפלד, ומיקי מארק זכרונם לברכה – כולם נרצחו בידי מחבלים ששוחררו בעסקת שליט או בעזרת הסיוע שלהם.

לכשנחטפו ונרצחו נפתלי, גל-עד, ואייל בקיץ 2014, שירתי בפרקליטות הצבאית כפרקליט איו"ש – ראש התביעה הצבאית באיו"ש. תוך ימים בודדים, יחד עם צוות התובעים נפלא ביחידה, יזמנו והוצאנו אל הפועל תהליך שהביא למעצרם המחודש של רבים ממשוחררי העסקה. חיש מהר התברר שמתוך כ-120 המחבלים ששוחררו לאזור יהודה ושומרון וישראל בחלקה הראשון של העסקה, כשישים מחבלים – 50% – חזרו לעסוק בטרור.

מחבלים אלה, התווספו לעשרות רבות של מחבלים אחרים שגם שוחררו בעסקת שליט, חזרו לטרור, נעצרו מחדש, ושנגדם הוגשו כתבי אישום. על פי הספירה האחרונה שאליה נחשפתי, למעלה ממאתיים מחבלים – בין אם מדובר באלה ששוחררו בפעימה הראשונה (477 מחבלים) ובין אם שוחררו בפעימה השנייה (550 מחבלים) – חזרו לטרור.

ואם יטען הטוען שייתכן וניתן לקבל שיעור חזרה לטרור של כעשרים אחוזים, אזי חשוב להדגיש שמדובר בטיעון חסר בסיס ומטעה, וזאת ממספר טעמים. ראשית, סיימתי את תפקידי כפרקליט איו"ש בשלהי 2016. מאז אין לי גישה ישירה לנתונים ביחס לחזרה לטרור של יתר המחבלים, אך למיטב הבנתי, מדובר בהיקפים משמעותיים נוספים. שנית, וכאן טמון הקושי הגדול, במסגרת עסקת שליט מאות מחבלים שוחררו לעזה או לחו"ל. כך, על מנת למדוד את השיעור האמיתי של חזרת המחבלים בטרור, נדרש גם לבדוק מה קרה עם אותם המחבלים.

ובכן, לצד השטן עצמו, סינוואר, עוד קודם לטבח השבעה באוקטובר, הוציא השב"כ פרסומים רבים ביחס לפעילות חלק מהמחבלים ששוחררו לעזה. אותם מחבלים, כך על פי הפרסומים, פעלו באפן ישיר, או באמצעות "מטה הגדה" – גוף של חמאס בעזה שניהל וריכז את פעילות הטרור של הארגון באזור יהודה ושומרון – לקדם, לממן ולהוציא אל הפועל פעילות טרור ופיגועים. הפעילות החלה כבר בסמוך לאחר השחרור ונמשכה ברציפות. עשרות פרסומים ביחס לעשרות רבות של מחבלים, שכללו בין היתר, ניסיון של שניים ממשוחררי עסקת שליט להבריח לתוך עזה, חומר נפץ תיקני מסוג 4C, בתחילת ספטמבר 2023, כלומר רק חודש לפני הטבח.

למותר לציין, שהפרסומים גלויים של השב"כ חשפו רק טפח קטן ממלוא פעילות הטרור של משוחררי עסקת שליט לרצועת עזה, ועוד פרטים מעטים יותר, ביחס לפעילות הטרור של אלה ששוחררו לחו"ל. אך רק על בסיס אותם הפרסומים, ניתן להבין בקלות, שלפחות עשרות רבות של מחבלים ששוחרו לעזה חזרו לפעילות טרור באופן מלא.

תובנה זו מצאה עוד תמיכה בהודעה שפרסמה השב"כ, בסוף מאי 2024, בדבר חיסולם או מעצרם בעזה של 27 משוחררי העסקה, שחלקם מילאו תפקידי מפתח בהוצאה אל הפועל של הטבח. באותו פרסום צוין, ש"על בסיס ניתוח מודיעין נוסף ביחס לשיטות העבודה של מחלקת העבודות ב'מטה גדה', התגבשה התובנה כי המגורשים ברצועה היו מעורבים בהוצאתם לפועל של לכל הפחות 20 פיגועי ירי נוספים בשטחי איו"ש בשנת 2023." מאז מאי נעצרו וחוסלו עוד ועוד.

אז מהו מחירה של עסקת החטופים הבאה עם השטן?

האמת תיאמר, שלא ניתן לכמת, אך ורק על בסיס מידע גלוי, את מלוא המחיר של עסקת שליט. לפי שעה, מחיר הדמים עומד על למעלה מאלף שש מאות וחמישים בני אדם, רק בצד הישראלי. אם תוסיפו לכך את עשרות אלפי האנשים שהורחקו מבתיהם, העלות וההפסד הכלכלי למשק, פעולות הדה-לגיטימציה של מדינת ישראל ברחבי העולם והאנטישמיות הגואה, נראה שהמחיר היה עצום, עד כדי בלתי ניתן לשאת, והפנקס עדיין פתוח והיד עדיין רושמת.

ועם זאת, לא ניתן להתעלם גם מסבלם של מאה ותשעה החטופים שמוחזקים בעזה בידי המחבלים המרצחים וממשפחות החטופים.

ובכן, אומנם פרשתי מצה"ל לפני למעלה משבע שנים, אך לא חדלתי בלחימה בטרור. במסגרת התנדבותי זו, על יסוד ניסיון הרב שצברתי, בשנת 2020 נתבקשתי על ידי חברת הכנסת דאז מיכל קוטלר-וונש לנסות ולגבש רעיון לסייע למשפחת גולדין לקדם את שחרור גופתו של הדר, ז"ל. ההצעה שגיבשתי היתה, בעיני, פשוטה בעליל.

באותם הימים מחבלים רבים שנעצרו בעזה ונשפטו עד לפני ההתנתקות וחלקם אחרי, הגיעו לסיום ריצוי עונשם. עם תום המאסר, הנוהג היה לשחררם חזרה לבתיהם בעזה. מחבלים אלה, שחלקם היו מחבלים מנוסים ביותר וחלקם אף היו ממייסדי תוכנית הטילים של חמאס, חזרו לרצועה וחזרו ככוח לוחם וככוח גיבוי למעגל הטרור.

במקום לשחררם, הרעיון היה לעשות שימוש בחוק הלוחמים הבלתי חוקיים (חוק הלב"חים) – חוק שהומצא הן על מנת למנוע ממחבלים זרים לשוב למעגל הטרור והן על מנת להחזיק בהם כקלפי מיקוח – ולהורות על המשך מעצרם של המחבלים המיועדים לשחרור. כמתחייב, הרעיון הסתמך לא רק על לשון החוק, אלא אף גובה בפסיקה מתאימה של בית המשפט העליון. הואיל והיה מדובר במאות מחבלים, יישום הרעיון היה ממלא את מחסנית קלפי המיקוח ומפעיל עוד לחץ על חמאס.

למרבה הצער, הרעיון הוצג לשר הביטחון דאז, גנץ, אך נדחה, עקב "קשיים משפטיים," כביכול.

והנה, אחרי טבח השבעה באוקטובר, דווח שהקשיים המשפטיים התפוגגו, ופתאום התאפשר להחזיק במעצר, מכוח חוק הלב"חים, במחבלים עזתיים שסיימו את ריצוי עונשם והיו מיועדים לשחרור לרצועת עזה.

העסקה שעליה מדובר כיום, על פי הפרטים שנחשפו לציבור, היא עסקה גרועה ביותר. עסקה שמביאה לשחרור של כמות קטנה של חטופים בתמורה למאות מרצחים, היא עסקה בעלת שני מאפיינים עיקריים הרסניים.

ראשית, שחרור המחבלים המרצחים הינו פרס לטרור ועל בסיס הניסיון המר של העבר רק יעודד עוד ועוד טרור. הפטנט של גירוש המחבלים לחו"ל, מעבר להישג ידם של גורמי הביטחון, התברר כאסון אסטרטגי וסייע לחמאס לא רק להתבסס ולהתחזק ברצועת עזה אלא גם בחו"ל. מאידך, שחרור רבי המחבלים לאיו"ש, כאלה שהובילו את הפיגועים הגדולים של שנות מלחמת הטרור בין ספטמבר 2000 לשנת 2005, אינו מתקבל על הדעת ויביא איתו מרחץ דמים.

שנית, שחרור רק מעט חטופים בתמורה לשחרור מחבלים מרצחים ובכמויות גדולות, דן את יתר החטופים למוות. סינוואר הוא בן מוות. הוא יודע את זה ואנחנו יודעים את זה. החטופים הם פוליסת הביטוח שלו. אם ישוחררו רק מעט מן החטופים, המחיר ליתר החטופים רק יעלה ויעלה, עד שייווכח סינוואר שהוא סחט עד תום את מדינת ישראל. או אז, הוא יוציא להרוג את יתר החטופים או יחזיק בהם, קרוב אליו, כדי שימותו יחד איתו.

העסקה הפעם אינה דומה לעסקה הראשונה. בתחילה, כמות החטופים הפתיעה את חמאס והמחבלים לא היו ערוכים להתמודד איתם. יתרה מכך, הבאז התקשורתי שנוצר סביב העולם, גרם להפעלת לחץ בלתי צפוי. כך, בעסקה הראשונה, חמאס היה מעוניין להיפטר מחלק מהחטופים, ובתנאי שיירשם הישג כלשהו, בדמות שחרור מחבלים, ובכך לקבוע את הנראטיב, שעל מנת לשחרר חטופים נוספים נדרש לשחרר עוד ועוד מחבלים כבדים יותר ויותר. וכך, לתוך המלכודת של המחבלים הרצחניים רצנו בנפש חפצה. 

הקושי העיקרי שמולו מתמודדים חברי צוות המשא ומתן עם חמאס, הוא אותו קושי שהביא עלינו את טבח השבעה באוקטובר. המערכת שבויה באותה קונספציה ודחף שנדרש לנהל את המו"מ, ללא יצירתיות, וללא ניסיון להכתיב מהלכים שונים שיהפכו את הקערה על פיה.

אם שוב נסכים להישאב לתוך המלכודות הזאת, אנחנו דנים את מדינת ישראל, וגם את החטופים שיישארו בידי המרצחים, לאסון בלתי נמנע. עם כל הכאב, אסור לנו כמדינת ישראל להמשיך ולשחק את משחק האיוולת הזה.

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm
המרכז הירושלמי
חיזבאללה על הקצה, וצה"ל נערך: "אם טהראן תבקש, הם ייכנסו ללחימה"

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון ולשעבר בכיר באמ"ן, מזהיר כי חיזבאללה ממשיך בהכנות צבאיות – כולל הכנת "בנק מטרות" – למקרה שאיראן תפעיל אותו. "זה לא קרה עדיין, אבל זה עלול לקרות", אמר. במקביל, נריה מציין כי פירוק הנשק מהמחנות הפלסטיניים בלבנון, שתוכנן ל-15 ביוני, ככל הנראה יתעכב – וצה"ל כבר נערך בשטח עם תגבור של שתי חטיבות בצפון.

12:09pm

Close