תנועת חמאס מגדירה ארבעה יעדים אסטרטגיים:
• "שחרור אדמת פלסטין מהים [התיכון] לנהר [הירדן] מהכיבוש הישראלי וסילוקו מכל האדמה.
• שיבת הפליטים לארצם ולבתי מגוריהם מהם הם גורשו בשנת 1948.
• השבת ירושלים.
• הקמת מדינה פלסטינית בעלת ריבונות מלאה על אדמת פלסטין ובירתה ירושלים".
לצד החתירה המוצהרת למחיקתה של מדינת ישראל מהמפה אימץ חמאס יעדי ביניים שתכליתם להכשיר בהדרגה את הקרקע למערכה המכריעה על גורלה של "פלסטין ההיסטורית" (כך על פי הטרמינולוגיה הפלסטינית).
"ישראל היא אתגר קטן מדי לאיראן והיא יכולה להשמיד אותה בקלות"
יעדי ביניים אלה נשענים על האדנים הבאים: מאבק מזוין בעצימות משתנה בהתאם לשיקולים המדיניים, מערכת התשה נגד ישראל כדי להחליש את כוחה וחוסנה הפנימי, בידוד מדיני של ישראל, שימוש בכלים משפטיים כדי לקצץ את מחלפות ראשה, הפעלת ערביי ישראל כגורם כוח נוסף, אסלאמיזציה של החברה הפלסטינית, אחדות לאומית והסתייעות במדינות ובגורמים אוהדים ערביים, אסלאמיים ומערביים (ארגוני שמאל).
להלן תרגום המסמך הרשמי של חמאס בנושא זה:
יעדי הביניים
לתנועת חמאס מערכת יעדי ביניים שהיא שואפת להשיג, ורואה בהם צעדים בדרך ל[השגת] היעדים האסטרטגיים, והתורמים באופן מהותי להשגתם [של היעדים האסטרטגיים], והם אינם עומדים בסתירה להם, אלא כל יעד ביניים שאינו משתלב ביעד האסטרטגי או עומד בסתירה אליו אינו יכול להיות מאומץ ע"י התנועה [חמאס] כדרך פעולה או שיהפוך ליעד בתוכנית ובמצע שלה.
ניתן לסכם את מטרות הביניים של חמאס כדלהלן:
1. שימור אופציית המאבק המזוין [ההתנגדות המזוינת] נגד הכיבוש כדרך פעולה בסיסית של עם אשר אדמותיו נכבשו והמקומות הקדושים שלו נשדדו.
2. התשת המדינה הכובשת, וגביית מחיר כבד ממנה על הכיבוש והתוקפנות שלה, בכל המישורים, ובעיקר הבטחוני והכלכלי.
3. שחרור הגדה המערבית ורצועת עזה.
4. מאבק בנורמליזציה עם מדינת הכיבוש והעמדתה לדין, ומאבק בחדירה הישראלית באזור הערבי והאסלאמי.
5. הפעלת העומק הערבי והאסלאמי עבור הסוגיה הפלסטינית, ומילוי חובתם של המדינות הערביות והאסלאמיות והאנשים החופשיים של העולם בתמיכה בעמידה האיתנה של העם הפלסטיני ובתמיכתו בארצו.
6. השבת הזהות האסלאמית של החברה הפלסטינית.
7. תמיכה בעמידה האיתנה של העם הפלסטיני בתוך השטחים הכבושים משנת 1948 כנגד הייהוד, שמירה על זהותו וחיזוק העליונות הדמוגרפית לטובת הפלסטינים.
8. השגת אחדות לאומית על בסיס דבקות בזכויות ובעקרונות היסוד הפלסטיניים, מאבק [התנגדות] לכיבוש על כל צורותיו, ופעילות לבניית המערכת הפוליטית הפלסטינית על בסיס שותפות ופלורליזם פוליטי.
