מאז הצהרת ונציה המפורסמת שהתקבלה ב-13 ביוני 1980, תשע מדינות אירופה של אז, וה-27 של היום, לא שינו את עמדתן כלפי ישראל ותמיד גינו אותנו בחריפות בהקשר הפלסטיני. כבר אז נכתב:" כל יוזמה חד-צדדית שתכליתה לשנות את מעמדה של ירושלים וכל ההתנחלויות מהוות מכשול רציני לתהליך השלום, ובתוך כך כל שינוי בשטחים הערביים הכבושים הוא בלתי חוקי בעליל לפי החוק הבינלאומי".
זה כבר יותר משלושה עשורים שאנחנו שומעים את אותו הסיפור הישן, את אותה מנגינה ואותן הטפות המוסר. ובכל זאת ולמרות הכול, מדינות אחדות באירופה, כמו בריטניה וצרפת, מנהלות טריטוריות מעבר לים, אלפי קלומטרים מבירותיהן.
כאשר הפלסטינים מקבלים החלטה חד צדדית, כפי שהיה בעצרת הכללית של האו"ם, היוזמה שלהם נחשבת ללגיטימית וברוכה, אבל כאשר המדינה היהודית בונה דירות חדשות בירושלים בירתה ובשטח "שנוי במחלוקת", הגינוי האירופי אינו מאחר לבוא. באירופה כועסים וזועפים ואף מאיימים עלינו, רחמנא ליצלן, גם בסנקציות ובהחזרת שגרירים. האם אין כאן היגיון מעוות? משחק כפול וצביעות? חוסר הבנה בסיסי של הנעשה יום יום בשטח?
מדוע ולמה האירופאים אינם אומרים בפירוש את האמת לאמיתה: "אנחנו פשוט מפחדים. מבוהלים מאימת המשבר הכלכלי. מגלי ההגירה המוסלמיים הפולשים למדינות שלנו. אנו חוששים מהתקפות הטרור. אין לנו ברירה אחרת אלא לציית לתכתיבים ולהיכנע לסחיטה של האסלאמים. אנחנו נאלצים להמשיך לסחור עם המדינות העשירות בנפט וגז כמו סעודיה וקטאר על חשבון הידידות עם ישראל…".
במהלך ההצבעה האוטומטית האחרונה באו"ם, צרפת שחקה תפקיד מפתח בשכנוע מדינות אירופה להצביע בעד היוזמה הפלסטינית. מאז האמברגו המפורסם של הגנרל דה גול בשנת 1967, צרפת תמיד שאפה "להעניש" את "המדינה היהודית, הגאה והשתלטנית".
מ- 1948 ועד היום, נותר האו"ם חסר אונים מול פתרון הסכסוך הערבי הישראלי. ההצבעה האחרונה לטובת הפלסטינים היא חלק מהאבסורד של העולם הדיפלומטי המגוחך. מחמוד עבאס, כמו יאסר ערפאת קודמו, העדיף קצורי דרך בתהליך השלום והתעלם מחשיבותו של הדיאלוג הישיר ובכך רתם את העגלה לפני הסוסים. אך כאשר ישראל מגיבה, הוא והאירופים זועמים ותוהים מדוע אנו נוקטים בצעדים "חד צדדים". עליהם להבין כי מדינת ישראל הינה מדינה רבונית והיא תגן באש ובמים על האינטרסים שלה, גם אם המחיר יהיה כבד. מדינות אירופה חייבות לדעת כי כל יוזמה חד צדדית תוביל תמיד לתגובה חריפה מצידנו כי לנו אין מדינה אחרת מעבר לים.