עבור לתוכן העמוד
Menu

סוריה: בין מו”מ עם ישראל לציר האיראני

אין ספק שכריתת הברית הממושכת בין סוריה לאיראן תהווה התפתחות חיובית מבחינתן של ארה”ב וישראל. עבור ישראל, ניתוק בין השתיים יסמן את קץ התמיכה הסורית בחזבאללה ובחמאס ויספק הזדמנות לשלום עם סוריה ולבנון. עבור ארה”ב, שינוי בגישה הסורית יגרום לפגיעה משמעותית בשאיפותיה של איראן ביחס לאזור, ולכל הפחות, יסבך את תכניותיה בנוגע ללבנון ועיראק. השאלה היא האם מהפך שכזה אכן אפשרי, […]

אין ספק שכריתת הברית הממושכת בין סוריה לאיראן תהווה התפתחות חיובית מבחינתן של ארה”ב וישראל. עבור ישראל, ניתוק בין השתיים יסמן את קץ התמיכה הסורית בחזבאללה ובחמאס ויספק הזדמנות לשלום עם סוריה ולבנון. עבור ארה”ב, שינוי בגישה הסורית יגרום לפגיעה משמעותית בשאיפותיה של איראן ביחס לאזור, ולכל הפחות, יסבך את תכניותיה בנוגע ללבנון ועיראק. השאלה היא האם מהפך שכזה אכן אפשרי, ואם כן, באיזה מחיר.

חשוב להבין את ההשלכות של הסכם שלום עם ישראל על יחסיה האסטרטגיים של דמשק עם טהרן. הברית הסורית-איראנית היא כנראה מערכת היחסים האסטרטגית הארוכה ביותר באזור. עוד לפני המהפכה האיראנית ב- 1979, הנשיא הסורי דאז, חאפז אסד, הציע לאייתוללה חומייני מקלט בסוריה. כתוצאה מכך, סוריה הייתה למדינה הערבית הראשונה שהכירה במשטר השיעי המהפכני בטהרן.

כיום, כמעט שמונה שנים לאחר שבנו של אסד, בשאר, עלה לשלטון, יחסיה של סוריה עם איראן וחזבאללה חזקים מתמיד. סיועה של טהרן לדמשק מתרחב אף מעבר להיבטים הכלכליים והטכנולוגיים הידועים, וכולל אספקת נשק קונבנציונלי ובלתי קונבנציונלי.

בשל אופייה הסודי של סוריה, קשה למצוא נתונים סטטיסטיים מהימנים בנוגע לסכומים שאיראן משקיעה בה. על פי מקורות סורים, סך ההשקעות האיראניות מגיע עד ל- 1.5 מיליארד דולרים. ההשקעה האיראנית בסוריה היא יציבה ועקבית ומהווה כ- 10 אחוזים מכלל ההשקעות הזרות במדינה. בטקס חניכת מפעל איראני-סורי משותף בדצמבר האחרון, אמר הנשיא אסד כי “שיתוף הפעולה עם אחינו האיראנים הוא התשובה ההולמת לכל הניסיונות לחבל בידידות בין שתי המדינות”.

גם בחזית הפוליטית משטרו של אסד עומד בפני סיטואציה סבוכה. בחודשים הקרובים תחל פעילות בית הדין הבינלאומי לחקירת רצח ראש הממשלה הלבנוני לשעבר, רפיק חרירי. סוריה היא החשודה העיקרית בפרשה. במקרה שדמשק תסרב לשתף פעולה עם החוקרים, מועצת הביטחון של האו”ם עשויה להטיל עליה סנקציות חמורות.

בנוסף, ההתנקשות בקצין המבצעים של החזבאללה, עימאד מורנייה, והפצצה הישראלית על המתקן הגרעיני לכאורה, היוו מכות קשות למשטר הסורי. אליהם מצטרפת תחושת הלחץ ההולכת וגוברת מפני בידוד ממדינות ערב, שזועמות על ההתערבות הסורית בלבנון.

בראש סדר היום השלטוני בסוריה עומדות כיום שלוש עדיפויות: הישרדות המשטר, אישור מחדש של ההשפעה הסורית בלבנון, והשבת רמת הגולן. מנקודת מבט טקטית, מו”מ עם ישראל יבטיח את השגתן של שתיים מהמטרות, אם לא את כולן.

ראשית, על אף עצמאותו לכאורה של בית הדין לחקירת רצח חרירי, ספק רב אם הקהילה הבינלאומית תמשיך לרדוף בהתלהבות אחר האמת אם משמעות הדבר תהיה הפללתם של בכירים סורים המעורבים בשיחות עם ישראל. שנית, בכירים ישראלים כבר הודו שהסכם שלום עם סוריה ידרוש ויתור על הגולן. לבסוף, בדלתיים סגורות נטען שאם סוריה תבצע את הוויתורים הנדרשים, לישראל לא יהיו כל השגות בנוגע לחזרה סורית ללבנון.

למרות זאת, סוריה העבירה אינדיקציות ברורות לכך שלא תמלא אחר דרישותיה המינימליות של ישראל. מכאן, שאין שום היגיון כרגע מבחינתה של ישראל בקידום השיחות. ללא קשר למה שיקרה במו”מ, סוריה תצא כששכרה בידה. המצב הזה לא ישרת את האינטרסים לא של ישראל ולא של ארה”ב.

לקריאת המאמר המלא (באנגלית): לחצו כאן

*דיוויד שנקר הוא עמית בכיר במכון וושינגטון למדיניות המזרח הקרוב וכיהן כמנהל לענייני סוריה, לבנון, ירדן והרש”פ במשרד ההגנה האמריקאי.