עבור לתוכן העמוד
Menu

למה התכוון נסראללה?

ההכאה על חטא של מנהיג חיזבאללה, חסן נסראללה, בראיון הטלביזיוני (NTV, 27 באוגוסט 2006) הפתיעה רבים בישראל ובלבנון.

ההכאה על חטא של מנהיג חיזבאללה, חסן נסראללה, בראיון הטלביזיוני (NTV, 27 באוגוסט 2006) הפתיעה רבים בישראל ובלבנון. “אם הייתי חושב ששביית החיילים תביא ולו בהסתברות של אחוז אחד למלחמה כזו, בהחלט לא הייתי מורה לבצע אותה, מסיבות מוסריות, אנושיות, צבאיות ומדיניות”, אמר נסראללה וסיפק “הוכחה ניצחת”, כפי שהתבטאו ראש הממשלה, אהוד אולמרט, שר הפנים, רוני בראון, ויו”ר ועדת חוץ וביטחון, צחי הנגבי, לניצחון של צה”ל במלחמה בלבנון.

מאזן המלחמה בלבנון מורכב. לצד ההישגים שבאו לידי ביטוי בפגיעה בתשתית חיזבאללה ובהצבת כוחות בינלאומיים בדרום לבנון, נחשף הצבא הישראלי בחולשתו ודימוי הצבא “הבלתי מנוצח” התנפץ בעולם הערבי. על רקע זה, ראוי לבחון את ההתבטאות גלוית הלב והאמיצה של נסראללה בהקשר הרחב שלה.

נסראללה מודה קבל עם ועולם שטעה בהערכת התגובה הישראלית, ובכך הוא מאשר את ההישגים הצבאיים והמדיניים הישראליים. יחד עם, באותה נשימה, אומר למעשה נסראללה, כי מדיניות ההתרעה הישראלית מאז נסיגת צה”ל מלבנון (מאי 2000) לא העבירה מסר תקיף דיו אשר היה מביא אותו מלכתחילה להימנע מלשלוח את חייליו לבצע את פיגועי חטיפת החיילים אשר החמור ביותר בהם קודם למלחמה היה בכפר רג’ר (נובמבר 2005).

במילים אחרות, נסראללה מעיד, כי מדיניות ההרתעה הישראלית בלבנון כשלה לחלוטין. ב”קרב על התודעה” לא הצליחה ממשלת ישראל להעביר בתגובותיה להתגרויות הקבועות של חיזבאללה מסר אמין ביחס ל”קוים האדומים” שלה בלבנון ולהמחיש את המחיר שעלול חיזבאללה לשלם על הרפתקאותיו הצבאיות.

כישלון מדיניות ההרתעה הישראלית מהדהד דווקא משום שהכתובת הייתה על הקיר. בישיבת ועדת החוץ והביטחון של הכנסת ב- 21 בדצמבר 2005 (כחודש לאחר ניסיון החטיפה ברג’ר) שרטט ראש אמ”ן דאז, האלוף אהרן זאבי פרקש, את תרחיש המלחמה בלבנון, כמצוטט להלן במסמך רשמי של הועדה:

“החיזבאללה יתקוף. האלוף זאבי צופה מתקפה ארטילרית מדרום לבנון בתוך מספר חודשים. הוא מדבר על מאגרים מצטברים של נשק תלול-מסלול מסוגים שונים שייכנסו לפעולה בשיאו של תהליך שקט שנפתח לאחרונה ככל שמתרופפת האחיזה הסורית בלבנון. ראש אמ”ן רואה סימנים לפתיחות לבנונית, לקשרים שעשויים להביא להתקרבות מחודשת עם ישראל ברוח הברית עם הנוצרים שהובילה למלחמת שלום הגליל ב-‎1982. החיזבאללה בהשראה איראנית לא ישלים עם הניסיון לאגוף אותו מאחורי גבו. הוא ינסה לטרפד את המהלך בחימום הגבול סביב מוקדי המתיחות הרגילים שיתפתח להפגזה יזומה אפילו בקטיושות ארוכות טווח שעלולות להגיע על מבואות חיפה. סוריה עלולה להיגרר עם מערך הטילים שלה, ולא מן הנמנע גם החמאס והגי’האד מעזה ומהגדה ברקטות קסאם ומרגמות, אשר יסגרו את “טבעת האש”. תגובה ישראלית בלתי נמנעת עלולה להתפתח להסלמה אזורית. זאבי רמז בהקשר על מלחמת יום הכיפורים שפרצה בניגוד להערכות”.

ניסיונות חוזרים ונשנים של החיזבאללה לחטוף חיילים גם במחצית הראשונה של שנת 2006 לימדו, כי הארגון לא התרשם מהתגובה הצבאית הישראלית לפיגוע ברג’ר וסבור היה, כי לישראל אין אופציה צבאית אמיתית בלבנון. זו הייתה הסיבה מדוע בחר נסראללה למחרת חטיפת שני החיילים הישראלים, אהוד גולדווסר ואלדד רגב, להתבטא בנימה שחצנית כלפי ההנהגה הישראלית (“לא מנוסה”, “טיפשה”) ולהכריז שהוא נכון להיכנס למו”מ בלתי ישיר עם ישראל לחילופי שבויים/אסירים. הנה כי כן, סוגיה נוספת שראוי שתונח על שולחנה של ועדת הבדיקה החוקרת את מלחמתלבנון השנייה.