האם ירדן החמירה את בעיית הפליטים הפלסטינים? | לאחר נפילת האימפריה העות'מאנית, מעצמות העולם חילקו את שטחה ויצרו תריסר מדינות. בשנים 1919, 1920 ו-1922, מעצמות העולם הקציבו אחת מאותן מדינות, "פלסטין", למטרה הבלעדית של הקמת הבית הלאומי היהודי מחדש. באותה תקופה, השטח הגיאוגרפי של "פלסטין" השתרע מהים התיכון במערב ועד לגבול עיראק במזרח.[1,2]
מנדט חבר הלאומים לפלסטין משנת 1922 קבע את פתרון שתי המדינות המקורי, וחילק את פלסטין הגיאוגרפית למדינה אחת ממזרח לנהר הירדן – הממלכה ההאשמית של ירדן, שתהיה המדינה הערבית – ומדינה אחרת ממערב לנהר הירדן שהוקצתה, במלואה, למדינה היהודית.
בשנת 1947, האו"ם ניסה לעקוף את המנדט ולחלק שוב את השטח שממערב לנהר הירדן לשתי מדינות.[3] בעוד ההנהגה היהודית קיבלה את ההצעה, ההנהגה הערבית דחתה אותה. זמן קצר לאחר מכן, חמש מדינות ערביות פלשו למדינה היהודית הצעירה – שנקראה כעת ישראל – וניסו להשמידה. ירדן הייתה אחת מחמש המדינות הערביות שתקפו.
מאמצע 1948 עד יוני 1967, יהודה ושומרון היו בשליטה ירדנית. בפעם הראשונה בהיסטוריה, הירדנים שינו את שם האזור ל"גדה המערבית". באותה תקופה, הירדנים לא הכירו בקיומו של "העם הפלסטיני" כזהות לאומית נפרדת, וגם לא הכירו בקיומו של צורך להקים מדינה ערבית נפרדת באותו אזור.
בהתאם לכך, הירדנים לא פעלו להקמת "מדינת פלסטין" ביהודה, שומרון ומזרח ירושלים, או בכל אזור אחר. ההיפך הוא הנכון. במקום לפעול להקמת מדינה חדשה, הירדנים סיפחו את יהודה, שומרון וחלקים מירושלים. בעוד רוב האומות דחו את הסיפוח, הירדנים התייחסו אליו ברצינות ואף העניקו אזרחות ירדנית לכל תושבי אותם אזורים.
הירדנים שמרו על תביעתם הבלתי מבוססת ליהודה ושומרון עד 31 ביולי 1988, כאשר המלך חוסיין הכריז כי "ירדן אינה פלסטין", וכי החליט להעניק את יהודה, שומרון ומזרח ירושלים – אזורים שעליהם לא היה לו זכות כלשהי – לארגון השחרור הפלסטיני (אש"ף).
עד אז, המלך חוסיין כנראה סלח לאש"ף על הניסיון, בשנת 1970, להתנקש בו. גם יו"ר אש"ף יאסר ערפאת כנראה סלח לחוסיין על הריגת 25,000 פלסטינים וגירוש אש"ף מירדן, בתגובה לניסיונות ההתנקשות.
בעוד התושבים הערבים של יהודה, שומרון ומזרח ירושלים החזיקו באזרחות ירדנית במשך 38 שנה, מ-1950 עד 1988, ב-20 באוגוסט 1988, הממשלה הירדנית הוציאה צו המכריז כי "כל אדם המתגורר בגדה המערבית לפני 31 ביולי 1988, הוא פלסטיני ולא ירדני".
בדרך זו, הירדנים שללו חד-צדדית מרוב תושבי יהודה, שומרון ומזרח ירושלים את אזרחותם הירדנית, והפכו אותם לחסרי מולדת. חלק מהתושבים המועדפים של יהודה ושומרון, כמו דמויות בכירות באש"ף, הורשו לשמור על אזרחותם הירדנית.
בשנת 2018, הירדנים החליטו לבטל את האזרחות הירדנית של מנהיג אש"ף מחמוד עבאס ו-30 מנהיגים פלסטינים בכירים אחרים.[4]
***
הערות שוליים
[1] בוועידת השלום של פריז
[2] בוועידת סן רמו
[3] הידועה בכינוי תוכנית החלוקה של האו"ם
[4] ירדן "תשלול את אזרחותם" של הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס ובכירי הרשות הפלסטינית, The New Arab, פורסם בתאריך 26 באפריל 2018.
