התראות

אימפריה בהתהוות: הכוחות הטורקיים מאיימים על הסטטוס קוו הישראלי

טורקיה מרחיבה את טביעת רגלה הצבאית במזרח התיכון ובאפריקה במסגרת אסטרטגיה חדשה תחת הנשיא ארדואן • פריסה זו מציבה את הכוחות הטורקיים בעמדה המאיימת על אינטרסים ישראליים באזור
שיתוף
יחידות מיוחדות של צבא תורכיה (צילום: Wikimedia)
יחידות מיוחדות של צבא תורכיה (צילום: Wikimedia)

תוכן העניינים

הכוחות הטורקיים של ארדואן מאיימים על הסטטוס קוו הישראלי | בשנים האחרונות, טורקיה הפכה לאחד הכוחות הצבאיים הפעילים ביותר במזרח התיכון ובאפריקה, מקימה בסיסים, פורסת כוחות, ויוצרת בריתות צבאיות חדשות על פני מרחב גיאוגרפי נרחב – מקפריסין במזרח הים התיכון, צפון עיראק וסוריה ועד סומליה וקטאר, ומלוב ועד צ'אד. פריסה נרחבת זו משקפת את האסטרטגיה המתפתחת של אנקרה תחת הנשיא רג'פ טייפ ארדואן, המכוונת לעצב מחדש את תפקידה של טורקיה כמעצמה אזורית ואפילו טרנס-אזורית. עם זאת, מהלכים אלה אינם נטולי סיכון, במיוחד כאשר הם מביאים את הכוחות הטורקיים לקרבה – ופוטנציאלית לעימות – עם שחקנים אזוריים אחרים, כולל מצרים וישראל.

גיאוגרפיה אסטרטגית: היכן לטורקיה יש נוכחות צבאית על הקרקע?

עיראק וסוריה

טורקיה מקיימת נוכחות צבאית חזקה ומתרחבת בצפון עיראק, בעיקר בתירוץ של מאבקה במפלגת הפועלים הכורדית (PKK). עשרות מוצבים ובסיסים באזור כורדיסטן מאפשרים לכוחות הטורקיים לבצע מבצעים חוצי גבולות. בנוסף, טורקיה מחזיקה מוצבים צבאיים (כולל גדודי טנקים וכוחות מיוחדים) בצפון-מזרח עיראק, הפונים לכירכוך ולסולימאניה. בסוריה, טורקיה שולטת בחלקים מהצפון, כולל עפרין, ג'רבולוס וחלקים מאידליב, באמצעות הצבא שלה וכוחות המורדים הסורים המקורבים לה. היעדים העיקריים של אנקרה בסוריה הם לבלום את האוטונומיה הכורדית, לצמצם את זרימת הפליטים ולשמר השפעה בכל הסדר פוליטי עתידי. לאחר נפילתו של בשאר אסד, טורקיה הציבה את עצמה כמגינה של המשטר החדש בהנהגת אחמד חוסיין אל-שראע נגד חתרנות איראנית שנועדה להפיל את המשטר הסורי החדש.

קטאר

מאז משבר המפרץ ב-2017, כאשר ערב הסעודית, איחוד האמירויות, בחריין ומצרים הטילו סגר על קטאר, טורקיה מיהרה לשלוח כוחות לבסיס טאריק בן זיאד החדש ליד דוחה. פריסה זו, המגובה בהסכם הגנה, אפשרה לטורקיה להציב 4,000 חיילים בקטאר והייתה סמלית לא פחות מאשר אסטרטגית – הצהרה על תפקידה של טורקיה כמתווכת כוח במפרץ ומגינה של בעלת בריתה האידיאולוגית.

סודאן וסומליה

בסומליה, טורקיה מפעילה את הבסיס הצבאי הגדול ביותר שלה בחו"ל, מחנה TURKSOM, ליד מוגדישו. הוא משמש הן כמתקן אימונים לחיילים סומלים והן כפלטפורמה להקרנת עוצמה רכה וקשה של טורקיה במזרח אפריקה. בסודאן, הניסיון הקצר של טורקיה לפתח את האי סואקין (ששימש כמפקדת הצי העות'מאני בים האדום) למרכז לוגיסטי ותיירותי עם יישומים צבאיים אפשריים נקטע לאחר נפילתו של עומר אל-בשיר, אם כי אנקרה נותרה פעילה מבחינה דיפלומטית ומסחרית.

צ'אד

אף כי בהיקף מוגבל יותר, כוחות טורקיים מוצבים בשתי הערים המרכזיות במזרח צ'אד, אבשה ופאיה לארגו, לאורך הגבול עם סודאן. המעורבות הטורקית בצ'אד משקפת את האסטרטגיה הרחבה יותר של אנקרה באזור הסאהל, שם טורקיה מספקת אימונים צבאיים וסיוע הומניטרי והגדילה את נוכחותה הדיפלומטית. מאמצים אלה משלימים את השפעתה המתרחבת באזור כחלק ממדיניות אפריקאית רחבה יותר.

קפריסין

טורקיה מחזיקה למעלה מ-30,000 חיילים בצפון קפריסין, סמל מתמשך לסכסוך הבלתי פתור מאז חלוקת האי ב-1974. בעוד שזו אינה חלק מההתרחבות הצבאית האחרונה, הפריסה בקפריסין מדגישה את ההשתרשות הצבאית ארוכת הטווח של טורקיה במזרח הים התיכון ואת נכונותה לאכוף תביעות – במיוחד על גבולות ימיים ומשאבי פחמימנים.

מוטיבציות אסטרטגיות מאחורי ההתרחבות

טביעת הרגל הצבאית של טורקיה מונעת על ידי תמהיל של אידיאולוגיה, חששות ביטחוניים, אינטרסים כלכליים ושאיפות גיאופוליטיות.

  1. יוקרה גיאופוליטית וניאו-עות'מאניות: מדיניות החוץ של ארדואן הזכירה לעתים קרובות קשרים היסטוריים, במיוחד עם טריטוריות עות'מאניות לשעבר (כגון התביעות בסוריה ובעיראק), כחלק מחזון להחזיר את השפעתה של טורקיה. רטוריקה זו מתואמת עם מהלכים אסטרטגיים המאותתים על רצונה של טורקיה לפעול באופן עצמאי מנאט"ו ומהמערב.

  2. בריתות אידיאולוגיות: טורקיה מתיישרת יותר ויותר עם משטרים או תנועות בעלי אוריינטציה אסלאמיסטית, כפי שניתן לראות בתמיכתה באחים המוסלמים במצרים ובקשריה עם קטאר. עמדה אידיאולוגית זו מציבה אותה בניגוד לאיחוד האמירויות, ערב הסעודית, מצרים, ובאופן גובר – ישראל.

  3. ביטחון ולוחמה בטרור: אנקרה מצדיקה רבות מהפריסות שלה כהכרחיות למאבק בטרור, במיוחד ה-PKK והשלוחה הסורית שלו, ה-YPG. מניעת היווצרותם של אזורים כורדים אוטונומיים לאורך גבולה הדרומי נותרת בעדיפות עליונה.

  4. גישה לאנרגיה וכלכלה: פריסות צבאיות משרתות גם מטרות כלכליות – הגנה על תביעות ימיות במזרח הים התיכון, הבטחת גישה לשווקים אפריקאיים, ומתן אפשרות לקבלנים ומשקיעים טורקיים לזכות בעמדות מועדפות באזורים מתפתחים.

סיכון לעימות: משוואת ישראל-טורקיה בסוריה

מבין כל הפריסות שלה, הנוכחות של טורקיה בצפון סוריה נושאת את הפוטנציאל הגבוה ביותר לחיכוך עם ישראל. בעוד שישראל וטורקיה נקטו צעדים לקראת נורמליזציה בשנים האחרונות, הן נותרו חשדניות זו כלפי זו מבחינה אסטרטגית. התמיכה של טורקיה בחמאס, הביקורת שלה על מדיניות ישראל בעזה ובירושלים, והשאיפות שלה בסוריה הן נקודות חיכוך משמעותיות.

מבצעי אוויר ישראליים בסוריה – המכוונים בעיקר נגד נכסים איראניים – מתרחשים לעתים קרובות במרחב אווירי קרוב לאזורים בשליטת טורקיה. ככל שטורקיה מעמיקה את השתרשותה באמצעות מוצבים צבאיים חדשים ופעילויות מודיעין, עולה הסיכון למפגשים מקריים או מכוונים. יתר על כן, שיתוף פעולה טורקי עם גורמים אנטי-ישראליים, במישרין או בעקיפין, עלול לגרור תגובות ישראליות.

בהתחשב בכך, התנגשות צבאית ישירה בין השתיים אינה סבירה בטווח הקצר. גם אנקרה וגם ירושלים מיומנות בניהול מתחים באמצעות ערוצים דיפלומטיים וחולקות אינטרסים חופפים ביציבות אזורית. אכן, מידע שדלף לעיתונות דיווח על משא ומתן שנוהל על ידי ישראל וטורקיה באזרבייג'ן שהביא לחלוקה מאושרת של אזורי השפעה, ובכך הרגיע את המתחים בין שתי המדינות. נראה כי טורקיה קיבלה את זכותה של ישראל להגנה עצמית במקרה שמופיע איום באזורים בהם כוחות טורקיים מיועדים להיות מוצבים. עם זאת, כל הידרדרות במצב בעזה או התחדשות האקטיביזם הטורקי סביב ירושלים עלולה לשנות את ההערכה.

כאשר שאיפה פוגשת אי-ודאות

הפריסות הצבאיות של טורקיה ברחבי המזרח התיכון ואפריקה מייצגות כיול מחדש נועז של תפקידה האזורי. בעוד שרבים ממהלכים אלה הינם הגיוניים מבחינה טקטית בטווח הקצר – הרחבת ההשפעה הטורקית, הגנה על אינטרסים ביטחוניים, וחיזוק היוקרה – הם גם נושאים סיכונים אסטרטגיים. הרחבת יתר, תגובת נגד פוטנציאלית מאוכלוסיות מקומיות, והסתבכויות עם כוחות אחרים – כולל ישראל – עלולים לסבך את שאיפותיה של טורקיה.

בסופו של דבר, אסטרטגיית הקרנת העוצמה של אנקרה משקפת הן ביטחון והן חרדה: ביטחון ביכולותיה המתעצמות, וחרדה מפני שינויים אזוריים שעלולים לדחוק לשוליים את האינטרסים הטורקיים. האופן שבו טורקיה תאזן בין שאיפה לבין ריסון יעצב את תפקידה בסדר האזורי המתהווה.

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
מומחה משפטי: ארה״ב רשאית למנוע מאבו מאזן לנאום באו״ם

מומחה משפטי: ארה״ב רשאית למנוע מאבו מאזן לנאום באו״ם | השגריר בדימוס עו"ד אלן בייקר, יועץ משפטי לשעבר במשרד החוץ וחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסביר כי לארצות הברית כמדינה ריבונית יש זכות למנוע כניסה לטרוריסטים או לגורמים בעייתיים – גם אם מדובר בהזמנה רשמית לעצרת האו״ם. עם זאת, הוא מזכיר כי "הסכם המטה עם האו״ם מחייב את וושינגטון לאפשר לנציגים להגיע, גם אם החוק האמריקני לא היה מאפשר זאת".

בייקר הזכיר תקדימים: "קדאפי הגיע לניו יורק, גם נשיאי איראן נאמו באו״ם. היוצא מן הכלל היה ערפאת – שאז העבירו את העצרת לשווייץ כדי שידבר שם". לדבריו, במקרה של אבו מאזן, אם ארה״ב תתעקש, "החוק האמריקני עשוי לגבור על ההסכמים, והכניסה תיאסר".

11:23am
המרכז הירושלמי
הגיע הזמן להכריע את חמאס, ולהכריע גם את שקרי האו"ם

 

בעקבות הודעת דובר צה"ל בערבית על פינוי שכונת זייתון הבוקר, סא"ל (מיל') עו"ד מוריס הירש, חוקר ב-JCFA, מברך על המהלך ואומר: "חיכינו לזה הרבה זמן – זה מה שצריך כדי להכריע את חמאס. מי שחשב שהחטופים ישתחררו במו"מ טעה. צריך לפעול בכוח, ולהציל כמה שיותר חיים". לדבריו, מדובר במבחן משילות למדינה כולה: "האם זו מדינה שיש לה צבא או צבא שיש לו מדינה?" הוא מצפה שהקבינט יקבל החלטה אמיצה, ושהצבא יעמיד תוכניות ריאליות למימוש הכרעה צבאית בעזה.

לגבי ההכרה במדינה פלסטינית, הירש טוען כי אין לכך משמעות מעשית – זו מניפולציה שמשרתת את הטרור בלבד. הוא תוקף את ההתנהלות מול צרפת: "יש להם קונסוליה בירושלים. אם הם יכירו במדינה פלסטינית, שילכו לרמאללה או לעזה". הירש מציע לממשלה לעבור מהסברה לתקיפה תודעתית יזומה, במיוחד מול שקרי האו"ם. "חיכינו לחשיפת קמפיין ההרעבה במקום להוביל נרטיב אמיתי בעצמנו. כל יום צריך לפרסם את האמת, זה נשק קריטי לא פחות מהלחימה בשטח".

 הראיון המלא

11:32am
המרכז הירושלמי
סיוע לעזה? נשק בידיים של חמאס

"חמאס לא מנסה להאכיל את עמו – הוא מקריב אותו עבור ניצחונות תודעתיים", כותבת ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריה, הקהילה הבינלאומית משחקת לידיים של ארגון טרור שמנצל כל משאית סיוע: "87% מהסיוע שנשלח לעזה נבזז בידי חמאס", היא מציינת, "התוצאה: רעב מבוים, אזרחים מותקפים על ידי חמושים, וכל זאת כשהתקשורת מאשימה דווקא את ישראל".

נירנשטיין מצביעה על האבסורד: "כשהאו״ם יצביע על מדינה פלסטינית, החטופים יישארו בעזה, והסיוע ימשיך להיגנב". מבחינתה, העולם לא רק עיוור למציאות, אלא גם משתף פעולה עם האויב: "המנהיגים שואלים למה חמאס לא רוצה לנהל מו״מ? כי הם לא חייבים. כל ויתור וכל משאית הם צעד נוסף להרס ישראל". זו, לדבריה, לא מדיניות סיוע, זו התאבדות מוסרית של המערב.

3:46pm
המרכז הירושלמי
המלחמה בעזה נמרחת – ובסוף חמאס יכריז על ניצחון

"כל יום שחולף ולא כבשנו את הרצועה – פועל לרעתנו", מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, ישראל מתנהלת מול חמאס בצורה שגויה הן צבאית והן מדינית כבר שנתיים: "אנחנו מספרים לעצמנו סיפורים, כמו עם חיזבאללה. אלה ארגונים ג’יהאדיסטים – הם לעולם לא יתפרקו מנשק". לדעתו, אסון נוסף הוא זה שיטלטל את ההנהגה לפעולה, בדיוק כפי שהיה בפיגוע במלון פארק לפני מבצע חומת מגן.

בן מנחם מצביע גם על תסכול אמריקאי גובר: "הממשל ידידותי מאוד לישראל, אבל קטאר מוליכה אותו שולל, מבטיחה עסקאות תוך שבועיים שאין להן בסיס". מול חזון ההכרעה, הוא שולל לחלוטין צעדי ביניים כמו כתר או מצור: "זה יהיה בומרנג וייגמר בכך שהם יכריזו על ניצחון, כשאנחנו ניגרר למלחמת חורף קשה יותר". המסקנה שלו חדה: "חייבים לצאת למבצע, למחוק את חמאס ולשים סוף לאשליות. זה או אנחנו או הם".

 
3:46pm
המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am

Close