הרשות הפלסטינית ממשיכה לתמרץ טרור תוך התעלמות מהחוק הבינלאומי | במרץ 2018, בתמיכה דו-מפלגתית, חוקק הקונגרס האמריקאי את חוק טיילור פורס (TFA). טיילור פורס היה בוגר ווסט פוינט ווטרן ששירת בעיראק ובאפגניסטן. הוא נרצח ב-8 במרץ 2016 על ידי מחבל פלסטיני בעת שטייל לאורך הטיילת בתל אביב כחלק מקבוצת לימוד MBA מאוניברסיטת ונדרבילט שבחנה יזמות גלובלית.
כוחות ישראליים חיסלו את המחבל.
כאשר משפחתו וחבריו של טיילור גילו שהרשות הפלסטינית (רש"פ) תשלם תגמול כספי למשפחת המחבל, הם שידלו את הקונגרס לאמץ חקיקה שתטיל סנקציות על הרש"פ. לאחר דיון ובחינה מעמיקים, חוק טיילור פורס ביקש להתמודד באופן מקיף עם התופעה המוכרת בשם מדיניות "משכורות תמורת רצח" של הרש"פ.
מדיניות "משכורות תמורת רצח" של אש"ף-רש"פ
כחלק מהמדיניות, הרש"פ משלמת תגמולים כספיים למחבלים שנעצרו על ידי ישראל בגין השתתפות בטרור, למחבלים ששוחררו מהכלא, למחבלים פצועים ולמשפחות מחבלים שנהרגו.
תשלומי הרש"פ למחבלים הכלואים ולאסירים משוחררים מעוגנים בחוק האסירים והאסירים המשוחררים של הרש"פ משנת 2004. חוק הרש"פ מגדיר את האסירים והאסירים המשוחררים כ"מגזר לוחם וחלק בלתי נפרד מרקמת החברה הערבית הפלסטינית".
על פי החוק, בזמן מאסרם, המחבלים מובטחים במשכורת חודשית והטבות כספיות נוספות, כאילו הם עובדי הרש"פ. החוק קובע עוד כי משכורות משולמות לכל המחבלים, ללא קשר לשיוכם הארגוני.
כך, מחבלים מפתח, חמאס, הג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני, החזית העממית לשחרור פלסטין ואחרים מאומצים כולם על ידי הרש"פ ומקבלים משכורות. מחבלים משוחררים מובטחים במשכורת קבועה או במשרה בשכר ברש"פ.
תשלומי הרש"פ למחבלים פצועים ולמשפחות מחבלים שנהרגו מוסדרים בתקנות פנימיות של ארגון השחרור הפלסטיני (אש"ף). בדומה למשכורות המשולמות לאסירים ולאסירים משוחררים, גם תשלומים אלה מובטחים לכל המחבלים, ללא קשר לשיוכם הארגוני.
חוק טיילור פורס ותגובת הרשות הפלסטינית
בהכירו באופי המובנה של התשלומים, הקונגרס קבע בחוק טיילור פורס כי "נוהג הרשות הפלסטינית לשלם משכורות למחבלים המרצים עונש בבתי כלא ישראליים, וכן למשפחות מחבלים שנהרגו, מהווה תמריץ לביצוע מעשי טרור".
הסעיפים האופרטיביים של החוק, בין היתר, התנו את כל סיוע הקרן לתמיכה כלכלית של ארה"ב (ESF) – עיקר הסיוע האמריקאי – המועיל ישירות לרש"פ בביטול מוחלט של המדיניות, כולל ביטול "כל חוק, צו, תקנה או מסמך המאשר או מיישם" את המדיניות.
בדחייה אוטומטית של קריאת הקונגרס, המנהיג הפלסטיני מחמוד עבאס הגיב מיד, באומרו שגם אם יישאר לרש"פ רק פני אחד בקופתה, הוא ישולם תחילה למחבלים.
כימות תשלומי הטרור של הרשות הפלסטינית
בעוד שאנליסטים מעריכים שההיקף המלא של תשלומי הרש"פ-אש"ף למחבלים עולה על מיליארד שקלים בשנה, כימות הסכום המדויק ידרוש גישה למקורות נסתרים של הרש"פ ואש"ף.
זמן קצר לאחר חקיקת חוק טיילור פורס, הכנסת אימצה גם היא חקיקה להענשת הרש"פ על מדיניותה ותשלומיה. ביולי 2018, היא אימצה את חוק ההקפאה, שהבטיח "להקפיא כספים שהרשות הפלסטינית שילמה בקשר לטרור מהכספים המועברים אליה על ידי ממשלת ישראל."
על פי חוק ההקפאה, בסוף כל שנה, שר הביטחון הישראלי נדרש להגיש דוח המכמת את תשלומי הרש"פ-אש"ף למחבלים בשנה שחלפה. לאחר אישור הדוח, הסכום שנקבע על ידי השר מנוכה מהמסים שישראל גובה ומעבירה לרש"פ במסגרת הסכמי אוסלו.
ממצאי דוחות אלה מוצגים בטבלה הבאה:
|
שנה |
תשלומים לאסירים ואסירים משוחררים (שקלים) |
תשלומים למשפחות מחבלים שנהרגו (שקלים) |
סה"כ (שקלים) |
|
2018 |
502,697,000 |
148,905,507 |
651,602,507 |
|
2019 |
460,701,282 |
148,905,507 |
609,606,789 |
|
2020 |
448,804,361 |
148,905,507 |
597,709,868 |
|
2021 |
461,891,000 |
148,905,507 |
610,796,507 |
|
2022 |
476,190,000 |
144,369,290 |
620,559,290 |
|
2023 |
480,000,000 |
150,795,561 |
630,795,561 |
ההבדל בין הערכות האנליסטים לבין הסכומים שנקבעו על ידי שר הביטחון מוסבר חלקית בדוחות השר שציינו את חוסר היכולת לכמת את ההיקף המלא של ההטבות הנוספות המשולמות למחבלים פצועים ולמשפחות המחבלים שנהרגו. מגבלה נוספת היא תוצאה של העסקת חלק מהאסירים המשוחררים על ידי המשרדים השונים של הרש"פ ולא דרך נציבות האסירים של אש"ף.
על בסיס דוחות אלה, תשלומי תגמול הטרור של הרש"פ הסתכמו ב-3,721,070,522 שקלים, או למעלה ממיליארד דולר, בין השנים 2018 ל-2023.
כימות תשלומי הרשות הפלסטינית למחבלים על טרור בשנת 2024
בעקבות טבח ה-7 באוקטובר 2023, ישראל עצרה אלפי מחבלים פלסטינים, ואלפים נוספים נהרגו. באופן אינטואיטיבי, ניתן היה להניח שתשלומי הרש"פ למחבלים בשנת 2024 יגדלו משמעותית.
בעוד שחוקי הרש"פ והנוהג עד כה עשויים לתמוך במסקנה זו, דוח שר הביטחון לשנת 2024, שטרם פורסם, עשוי למעשה לשקף ירידה בתשלומים.
מסקנה מנוגדת-אינטואיציה זו מבוססת על מספר גורמים שעשויים להיות מצטברים.
חלק מתהליך הרש"פ לתשלום למחבלים הכלואים מסתמך על השתתפות ושיתוף פעולה פעילים של הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (ICRC), שחבריו נפגשים עם האסירים ומחתימים אותם על ייפויי כוח וממנים את מקבלי התשלומים שלהם. עם זאת, מאז הטבח ותחילת מלחמת חרבות ברזל, ישראל מנעה מנציגי הצלב האדום להיפגש עם המחבלים שנעצרו. החלטה זו עשויה הייתה לשבש את התהליך ולגרום לחוסר יכולת של הרש"פ לבצע את התשלומים.
סיבה שנייה שעשויה להצביע על ירידה בתשלומים היא המשבר הכספי של הרש"פ. בנוסף לירידה הכללית בהכנסות הרש"פ שנגרמה מהמלחמה, בעקבות הטבח, ישראל החליטה גם לנכות מהכנסות המס שהיא גובה ומעבירה לרש"פ את הסכום המשוער שהרש"פ העבירה לעזה. כתוצאה מכך, מאז נובמבר 2023, ישראל מנכה סכום הנע בין 235 ל-275 מיליון שקלים בחודש. בעוד שלפני הטבח, הרש"פ העבירה סכום גדול יותר לעזה, הרש"פ טוענת שכתוצאה מההחלטה, היא סובלת ממשבר כספי הולך וגדל. כתוצאה מכך, הרש"פ קיצצה במשכורות שהיא משלמת לכל עובדיה, משלמת להם רק 60 עד 70 אחוז מהמגיע להם. במהלך משברים כספיים קודמים, הרש"פ גם קיצצה במשכורות שהיא משלמת לעובדיה אך הדגישה שהתשלומים למחבלים יבוצעו במלואם. הפעם, הרש"פ החליטה להחיל את קיצוץ השכר על כל המשכורות, כולל אלה של האסירים המחבלים. החלטה זו של הרש"פ לבדה עשויה להביא לירידה מקבילה בתשלומי הרש"פ לאסירים המחבלים ולאסירים המשוחררים של בין 30 ל-40 אחוזים.
גורם שלישי שיש להביא בחשבון הוא המלחמה בעזה, שגרמה לשיבוש משמעותי בשירותים רבים בעזה, כולל שירותי אינטרנט ושירותים פיננסיים. בעוד שהרשות הפלסטינית שמחה לקדם את מספרי ההרוגים שפורסמו על ידי חמאס, אשר אינם מאומתים ושקריים, כאמצעי להכפשת ישראל, בפועל משפחות העצורים וההרוגים אינן מסוגלות לספק את התיעוד הנדרש, כמו תעודות פטירה שהרשות דורשת כתנאי לתשלום. תשלומים שוטפים למקבלי תשלום ברצועת עזה הושפעו גם הם מהשיבושים בשירותים הפיננסיים.
בהתחשב בנסיבות אלו, חשוב להדגיש שדיווח שר הביטחון משקף את התשלומים שביצעה הרשות הפלסטינית, ולא מחויבות לשלם או זכות לקבל את התשלומים על פי חוקי הרשות ותקנות אש"ף. בהתאם לכך, אם התשלומים הופרעו באופן משמעותי עקב המלחמה והשלכותיה, לא יהיה זה בלתי סביר להסיק שהסכום שצוין בדיווח שר הביטחון לשנת 2024 ישקף ירידה בתשלומי הרשות למחבלים.
אם יתברר שזה המצב, חשוב באותה מידה להדגיש שהירידה לא תהיה תוצאה של החלטה חיובית מצד הרשות להפחית או לשנות את מדיניות "תשלום תמורת רצח", אלא שיקוף של שיבושים זמניים שנגרמו על ידי החלטות וגורמים חיצוניים, שהשפיעו גם באופן בלתי צפוי על תגמולי הטרור של הרשות.
לא משנה כמה הרשות הפלסטינית ואש"ף ישלמו למחבלים ב-2024, דבר אחד חייב להיות ברור: גוף שמשלם סכומים אדירים למחבלים כתגמול על השתתפותם בטרור לא יכול להיחשב כשותף לשלום. יש לראות בגוף כזה את מה שהוא – נותן חסות לטרור.
