האם ירדן יוצאת למלחמה נגד תנועת 'האחים המוסלמים'? | ירדן נמצאת בצומת דרכים קריטי, אולי המסוכן ביותר מאז ניסיון ההפיכה בספטמבר 1970. מדיניות ה"הכלה" שאפיינה את יחס הממלכה כלפי תנועת "האחים המוסלמים" במשך עשרות שנים הגיעה לקיצה, כאשר המלך עבדאללה הוציא את התנועה הדתית החזקה והפופולרית מחוץ לחוק ומתכוון להעמיד לדין 16 מחבריה.
"הסתיימה מדיניות ההכלה של ממשלות ירדן וגורמי הביטחון כלפי האחים המוסלמים", מסרו גורמים בכירים בממלכה לעיתון א-שרק אלאווסט. החלטה דרמטית זו, שנחשפה ב-25 באפריל 2025, מגיעה על רקע האשמות חמורות כי התנועה חברה לאיראן ולחמאס במטרה להפיל את המשטר ההאשמי ולפתוח חזית חדשה נגד ישראל.
המלך עבדאללה בודד בחזית
לפי גורמים ביטחוניים בכירים, המלך עבדאללה חש במצוקה גדולה לנוכח פעילותה החתרנית של התנועה. הדיווחים מצביעים על כך שבחודשים האחרונים הועברו אזהרות חמורות ל"אחים המוסלמים" ולחמאס, שכל ניסיון לערער את הביטחון הלאומי של ירדן יביא לתגובה קשה, עד כדי פעולה צבאית במחנות הפליטים הפלסטינים בסגנון אירועי "ספטמבר השחור" בשנת 1970.
למרות האזהרות, הפעילות החתרנית נגד בית המלוכה נמשכה, עד שלמלך "לא הייתה ברירה אלא להוציא את תנועת האחים המוסלמים מחוץ לחוק". החלטתו של המלך נתפסת כאקט של יאוש, שכן הקרע עם התנועה עלול לפגוע ביציבות הממלכה בתקופה רגישה במיוחד.
"הסתיימה מדיניות ההכלה" היא ביטוי מפתח שחוזר שוב ושוב בפי גורמים רשמיים בירדן, המבקשים להבהיר כי מדובר בשינוי יסודי ולא בצעד טקטי זמני.
רחוב ירדני מפולג
הצעד הדרמטי העמיק את הקרע ברחוב הירדני, שנמצא "במצב של רתיחה ותסיסה גדולה", על פי דיווחי המודיעין הישראלי. דווקא עכשיו, כשהמזרח התיכון כולו על סף התפוצצות, נפער שסע עמוק בחברה הירדנית.
מצד אחד, רבים תומכים במלך עבדאללה ומצדיקים את יד הברזל כלפי מי שנתפס כאיום על הביטחון הלאומי והיציבות השלטונית. מנגד, רבים אחרים מזדהים עם "האחים המוסלמים" ודוחים את האשמות הטרור נגדה. המתנגדים למהלך מסרבים להאמין לגרסה הרשמית של גורמי הביטחון הירדנים, ומשוכנעים כי הפעילים שנעצרו לא ביקשו לפגוע בירדן אלא לסייע למאבק הפלסטיני נגד ישראל.
המתח בין שני המחנות גובר, כאשר תמיכתה הרחבה של חמאס בקרב הדור הצעיר בירדן מלבה את האש. קריאתה של חמאס לשחרור מיידי של הנעצרים והצגתם כלוחמי חופש נגד ישראל, ולא כאיום על ירדן, עוררה זעם בארמון המלוכה והייתה הגורם המכריע בהחלטתו של המלך לנטוש את מדיניות האיפוק.
תוכנית פעולה מדורגת
ההחלטה להוציא את תנועת "האחים המוסלמים" מחוץ לחוק היא רק הצעד הראשון במערכה נרחבת של המלך עבדאללה. השלטונות בירדן בוחנים כעת את האפשרות לפרק גם את הזרוע הפוליטית החוקית של התנועה – מפלגת "חזית הפעולה האסלאמית" המחזיקה 17 מושבים בפרלמנט – ולהכריז עליה כארגון טרור.
יתרה מכך, לפי גורמים ביטחוניים, המלך עבדאללה שוקל ברצינות לפזר את הפרלמנט כולו ולערוך בחירות חדשות, במטרה לצמצם את כוחה הפוליטי של התנועה. מהלך כזה יהיה חסר תקדים בהיקפו, ועלול להעמיק עוד יותר את המשבר הפוליטי.
הדהוד אזורי רחב
ההחלטה הירדנית נגד האחים המוסלמים החזירה לתודעה בעולם הערבי את המהלכים הדומים שננקטו במצרים בשנת 2013. הקביעה הרשמית כוללת איסור מוחלט על פעילות התנועה, החרמת נכסיה וכספיה, צעדים נגד כל מי שיוכח כי יש לו קשר אליה, ואיסור פרסום או שידור של תכנים הקשורים לתנועה.
שלא במפתיע, ההחלטה זכתה לתמיכה נלהבת במצרים, שם נאבק המשטר בתנועת האחים המוסלמים מזה שנים. העיתונאי המצרי אחמד מוסא, המזוהה עם המשטר, הגדיל לעשות כשקרא להוציא להורג "את כל מי שמשתייך לתנועה הבוגדנית הזאת", בהתייחסו לאחים המוסלמים.
מסרים בין השורות
הפרשן המצרי כארם יחיא הציע זווית נוספת כשאמר לעיתון "ראי אליום" כי עיתוי ההחלטה הירדנית עשוי להתפרש כקשור להתפתחויות ברצועת עזה. לדבריו, ההחלטה מהווה בראש ובראשונה מסר לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ ולראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, ומטרתה ליצור ריחוק רשמי בין ירדן לבין חמאס והמאבק הפלסטיני.
בכך, ייתכן שירדן מבקשת למנוע לחץ אמריקאי וישראלי עליה להתערב יותר בסוגיית עזה, או לחלופין, להתמודד עם האשמות בתמיכה בטרור. זהו מהלך דיפלומטי עדין, בתקופה שבה ירדן מנסה לנווט בין התמיכה העממית בפלסטינים לבין יחסיה האסטרטגיים עם ישראל וארה"ב.
תרחישים עתידיים
"הסתיימה מדיניות ההכלה" היא יותר מסיסמה – היא הצהרת כוונות ברורה. אבל האם תצליח לרסן את הכוחות האסלאמיסטיים, או דווקא תדחוף אותם למחתרת ולפעילות אלימה יותר?
גורמי ביטחון ירדניים מזהירים כי האיסור החוקי על פעילות התנועה עלול לדחוף אותה לרדת למחתרת ולהגביר את פעילותה החתרנית. תסריט כזה עלול להוביל לגלישת העימות לרחובות, בדומה לאירועי "ספטמבר השחור" ב-1970.
מנגד, יש הטוענים כי יד חזקה היא הדרך היחידה למנוע הסלמה גדולה יותר בעתיד, וכי המלך מראה מנהיגות כשהוא מוכן לשלם מחיר פוליטי קצר-טווח למען היציבות ארוכת-הטווח.
השלכות אזוריות
הקרע בין ירדן של המלך עבדאללה לבין "האחים המוסלמים" וחמאס עלול להשפיע על מערך הכוחות האזורי כולו. ירדן, המשמשת כחיץ בין ישראל לבין שכנותיה הערביות ממזרח, היא נדבך מרכזי ביציבות האזורית.
החשש הגדול בישראל הוא שאי-יציבות בממלכה ההאשמית תפתח פתח לגורמים עוינים, דוגמת איראן, לחזק את אחיזתם באזור ולהפוך את הגבול הארוך עם ירדן לחזית נוספת של עימות. מאידך, הרחקת חמאס והאחים המוסלמים מירדן עשויה לשפר את שיתוף הפעולה הביטחוני בין ירושלים לעמאן.
עין הסערה
הימים והשבועות הקרובים יהיו קריטיים עבור ירדן. משפטם של 16 חברי תשתית הטרור צפוי להתחיל בקרוב, ולהיות מוקד להתגייסות של תומכי "האחים המוסלמים". במקביל, צעדי המשך כמו פירוק הזרוע הפוליטית ופיזור הפרלמנט עלולים להצית מחאות נרחבות.
אם יישפך דם ברחובות עמאן, הדבר עלול להאיץ תהליכי קיטוב ולהעמיק את המשבר. מנגד, אם המלך עבדאללה יצליח לבודד את המנהיגות של התנועה מבלי לאבד את תמיכת הציבור הרחב, הוא עשוי לצאת מחוזק מהמשבר.
ברור לכל כי "הסתיימה מדיניות ההכלה" היא נקודת מפנה היסטורית ביחסי השלטון והאופוזיציה בירדן. השאלה היא האם היא תוביל לירדן יציבה יותר, או למדינה מפולגת שתהווה כר פורה לחתרנות ולטרור. התשובה לשאלה זו תשפיע לא רק על עתידה של הממלכה ההאשמית, אלא על יציבות האזור כולו.
