המולת הבחירות בישראל קצת השכיחה מאתנו את הבחירות ברש"פ. נדמה כי חמאס קיבלה את תנאי אש"ף לבחירות מדורגות ולא באבכה אחת. כל זאת למרות שאבו מאזן פרסם צו נשיאותי על עריכת הבחירות ובפועל כלום לא קורה.
על פי מקורותינו ברמאללה, למרות ההתגמשות של חמאס, הג'יהאד האיסלאמי לא התגמש, ומחזיק בעמדות המקוריות של חמאס לבחירות ב"מכה אחת", שיתחילו עם הבחירות לנשיאות. ברמאללה אומרים שחמאס רימה את אש"ף ועשה מצג של הסכמה לתנאים, אולם בפועל הוא תאם עמדות עם הג'יהאד.
עד כה הג'יהאד לא השתתף בבחירות, אבל ברמאללה אומרים שהפעם הזאת מצרים – וחמאס עזה – לוחצות שישתתף. מדוע? מצרים רוצה הישג מרשים, וחמאס לא רוצה לפרק את הברית שלה עם הג'יהאד בגלל בחירות שאולי יהיו ואולי לא.
על פי המקורות, חמאס דורשת כתנאי להסכמתה שישראל תשחרר את כל עצורי חמאס בבתי הכלא שלה.
פה, למרבה האירוניה, עלול להיווצר ניגוד עניינים בין חמאס גדה לבין חמאס עזה, כי הטרוריסטים של חמאס נשמעים לעזה ולא להנהגה של חמאס בגדה.
כעת, כאשר מועד של בחירות השורא של חמאס מתקרב, יש לזכור כי בעבר חמאס עזה לא הרשתה לחמאס גדה להשתתף בבחירות בשורא, כי לא רצתה שיקום בגדה מרכז פוליטי מנהיגותי שיתחרה בעזה או יאפיל עליו.
מי זוכר את עזיז דווייכ, יו"ר המועצה המחוקקת שהיה אמור לרשת את אבו מאזן? התפוגג – ובלחץ חמאס עזה. מי זוכר את הדמויות של אז – נאסר א-שאער, אבו טיר, חסן יוסף? היו ואינם עוד. חמאס חסם בפניהם את שערי השורא והם נעלמו.
הדיבור על הבחירות יצר רחש בחש בדרגים הפוליטיים של חמאס בגדה בעידוד המנהיגים הגולים, חאלד משעל וסאלח עארורי, שניהם אנשי הגדה, המבקשים להמרות את פי עזה ולצאת בגלוי לפעילות פוליטית לצד אש"ף. שיחרור סיטוני של מחבלי חמאס יגרום להם להפסד.
