המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון

מדיניות הרשות הפלסטינית הובילה לחקיקה שנועדה לעצור את המימון • למרות הדיווחים על ביטולה, מדובר במניפולציה שנועדה לערער את הסנקציות

האם הרשות הפלסטינית מנסה לעקוף הסנקציות של ארה"ב? | במשך שנים, אש"ף והרשות הפלסטינית ניסו להכחיש את קיומה של מדיניות התגמול לטרור "תשלום תמורת הרג". כחלק ממדיניות זו, אש"ף, ולאחר מכן אש"ף יחד עם הרשות הפלסטינית שילמו מיליארדי דולרים למחבלים כלואים, אסירים משוחררים, מחבלים פצועים ומשפחות מחבלים הרוגים. בין מקבלי התשלומים היו רוצחי המונים ומשפחות של מחבלים מתאבדים. התשלומים הועברו לכל המחבלים מכל ארגוני הטרור הפלסטינים, כולל, אך לא רק, פתח, חמאס, הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, החזית העממית לשחרור פלסטין ואחרים. בעוד שהתשלומים למחבלים הפצועים ולמשפחות המחבלים ההרוגים בוצעו על פי הנחיות פנימיות של אש"ף, התשלומים לאסירים ולאסירים המשוחררים עוגנו בחוק הפלסטיני.

למרות ניסיונות רבים של אש"ף להסתיר את התשלומים, החקיקה האמריקאית והישראלית שאומצה מאז 2014 מטילה בעקביות סנקציות כספיות הולכות וגדלות על הרשות הפלסטינית. מצד אחד, חוק טיילור פורס האמריקאי מ-2018 התנה סיוע אמריקאי ישיר נוסף לרשות הפלסטינית בביטול המדיניות. מצד שני, "חוק הקפאת התשלומים" הישראלי הטיל סנקציות כספיות ישירות על הרשות הפלסטינית.

למרות החקיקה הרחבה, אש"ף-הרשות הפלסטינית נותרו נחושים להמשיך במדיניות, כאשר מנהיג אש"ף-הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, הצהיר כי גם אם הרשות תישאר עם אגורה אחת בלבד בקופתה, האגורה הזו תשולם תחילה למחבלים. בהתאם לדחייה זו של ההגבלות, רק בתקופה שבין 2018 ל-2024 שילמה הרשות הפלסטינית למחבלים השונים לפחות ארבעה מיליארד ש"ח כתגמולי טרור. כתוצאה מכך, הרשות הפלסטינית ויתרה על סיוע אמריקאי בסך 1.5 מיליארד דולר ועוד ארבעה מיליארד ש"ח שקיזזה ישראל.

חקיקה עדכנית יותר, שאומצה הן בארה"ב והן בישראל, פתחה את הדלת לקורבנות טרור פלסטיני לתבוע את אש"ף על מעשי הטרור שגרמו לרצח בני משפחותיהם ולקבל פיצויים משמעותיים.

בניסיון לשוב ולהטעות את הקהילה הבינלאומית ולנסות לערער את החקיקה האמריקאית והישראלית, הודיע לאחרונה אש"ף כי הוא מבטל לכאורה את כל החקיקה, התקנות והצווים שעליהם נשענת המדיניות.

בעוד שפרשנים ועיתונאים תמימים "בלעו" בתחילה את ההונאה, מה שאש"ף עשה למעשה היה רק להשתמש בטקטיקה חדשה כדי להסתיר את התשלומים, ולהעביר אותם לגוף חדש שהוקם ונראה כגוף לגיטימי לכאורה.

עבאס עצמו מיהר לחשוף את ההונאה, עשרה ימים בלבד לאחר ההודעה הראשונית והטירוף התקשורתי, וחזר על מחויבותו להמשך תשלום תגמולי הטרור. כל האינדיקטורים האחרים בשטח, כולל היעדר כל זעקה ציבורית מצד המחבלים ובני משפחותיהם שהיו אמורים לאבד לפתע מקור הכנסה משמעותי שלהם, מצביעים גם הם על כך שהאופוריה הראשונית בתגובה להצהרת אש"ף-הרשות הפלסטינית הייתה מוטעית.

בעוד אש"ף מנסה להציג מציאות כוזבת של ביטול תשלומי "תשלום תמורת הרג", המהלך, גם אם לגיטימי, לא יאפשר לממשל טראמפ לחדש את הסיוע לרשות. סעיפים אחרים בחקיקה האמריקנית, שאומצו גם על ידי ממשל אובמה, מונעים מארה"ב לספק את הרוב המכריע של הסיוע האמריקאי לרשות הפלסטינית אם היא מעורבת ותומכת בחקירה משפטית של ישראל על ידי בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC). מאחר שאש"ף יזם ותומך בחקירת בית הדין הפלילי הבינלאומי נגד ישראל, ללא קשר לשאלה אם אש"ף זנח באופן לגיטימי את מדיניות "תשלום תמורת הרג" שלו, הוא עדיין לא יוכל לקבל סיוע מארה"ב.

מדיניות "תשלום תמורת הרג" הפלסטינית

בתקווה לזכות באהדה בעיני נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ולסלול את הדרך לחידוש המימון האמריקאי לרשות הפלסטינית, הודיע יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס כי הוא מבטל לכאורה את מדיניות "תשלום תמורת הרג" המתגמלת את הטרור הפלסטיני. הצהרתו של עבאס התקבלה בשילוב של אופטימיות וספקנות, אך מה שנותר ברור הוא שגם אם אבו מאזן יבטל את המדיניות, מה שלא עשה, הרשות הפלסטינית עדיין לא תהיה זכאית לקבל סיוע אמריקאי.

אחד המאפיינים הבולטים של מורשתו של עבאס הוא מדיניות התגמול לטרור "תשלום תמורת הרג".¹ בעוד שאש"ף שילם תגמולים כספיים למחבלים במשך עשרות שנים, והרשות הפלסטינית שילמה את התגמולים מאז הקמתה ב-1994, המדיניות הייתה בעיקרה בלתי פורמלית והתבססה על תקנות פנימיות.

בתקופת הדמדומים שבין מותו של יאסר ערפאת (נובמבר 2004) לבין בחירתו של עבאס לראש אש"ף ויו"ר הרשות הפלסטינית (ינואר 2005), אימצה הרשות הפלסטינית את חוק האסירים והאסירים המשוחררים, חוק מס' 19 (2004). החוק הגדיר את כל המחבלים הפלסטינים שנעצרו על ידי ישראל כ"מגזר הלוחם וחלק בלתי נפרד ממרקם החברה הערבית הפלסטינית", והבטיח להם הטבות כספיות משמעותיות, כולל "משכורת" חודשית, כאילו היו עובדים לגיטימיים.

זמן קצר לאחר חקיקת החוק החדש, ב-2006, אישר עבאס את התקנות שהסדירו את תשלומי המשכורות החודשיות שמשלמת הרשות הפלסטינית למחבלים פלסטינים הכלואים בבתי הכלא הישראליים. תקנות אלה ביססו לראשונה את הרעיון שהמשכורת שמשלמת הרש"פ למחבלים האסירים תגדל עם השהות בכלא.

ב-2010 אישר עבאס תקנות חדשות עם סולם שכר מעודכן. התקנות החדשות היוו העלאה משמעותית בשכר האסירים המחבלים, כולל העלאה של 300%.² מ-4,000 ₪ לחודש ל-12,000 ₪ לחודש, לאסירים המרצים מעל 30 שנות מאסר, כלומר רוצחים. הוא גם הסדיר את הנוהג של הבטחת מקומות עבודה למחבלים משוחררים במוסדות הרשות הפלסטינית. ללא בושה, חלק מהמחבלים המשוחררים אף גויסו למנגנוני הביטחון של הרש"פ.³

לצד תשלומי הרש"פ למחבלים האסירים והאסירים המשוחררים, מפעיל אש"ף (גם הוא בראשות עבאס) תוכנית נוספת המשלמת קצבאות למחבלים פצועים ולמשפחות מחבלים הרוגים, כולל משפחות מחבלים מתאבדים ומחבלים אחרים שנהרגו, בין אם בזירת הפשע ובין אם בנסיבות אחרות.

בעוד שתוכנית זו פעלה גם היא במשך עשרות שנים, התשלומים נותרו צנועים למדי. תחת אבו מאזן, גם התשלומים הללו עלו ב-2007, שוב ב-2009 ושוב ב-2013.⁴ בניגוד לתשלומים למחבלים אסירים ולאסירים משוחררים המעוגנים בחוק, התשלומים למחבלים הפצועים ולמשפחות המחבלים ההרוגים מחויבים על ידי מדיניות ותקנות פנימיות של אש"ף. למרות שהתוכנית מופעלת באמצעות אש"ף, על פי עדויות בבית המשפט ותחת שבועת מנכ"ל התוכנית, היא ממומנת כולה על ידי הרשות הפלסטינית.

עד שנת 2018 הגיעו שתי קטגוריות התשלומים הללו – למחבלים האסירים והאסירים המשוחררים ולמחבלים הפצועים ולמשפחות מחבלים ההרוגים – המכונים במצטבר מדיניות "תשלום תמורת הרג" של הרשות הפלסטינית, לכ-7.47 אחוזים מכלל התקציב התפעולי של הרשות.⁵

חקיקה אמריקאית נגד "תשלום תמורת הרג"

החקיקה הראשונה בארה"ב שנלחמה במדיניות "תשלום תמורת הרג" עברה ב-2014, כחלק מחוק ההקצבות המאוחד והמתמשך, 2015.⁶ החקיקה קבעה כי "מזכיר המדינה יפחית את סכום הסיוע הניתן על ידי חוק זה תחת הכותרת 'קרן תמיכה כלכלית' לרשות הפלסטינית בסכום שהמזכיר יקבע כי שווה ערך לסכום שהוציאה הרשות הפלסטינית כתשלומים עבור פעולות טרור על ידי אנשים שנכלאו לאחר שנשפטו והורשעו באופן הוגן במעשי טרור ועל ידי אנשים שמתו בעת ביצוע פעולות טרור במהלך השנה הקלנדרית הקודמת: בתנאי שהמזכיר ידווח לוועדות ההקצבות על הסכום שהופחת לשנת הכספים 2015 לפני ההתחייבות לכספים עבור הרשות הפלסטינית".

בעוד שממשל אובמה היה מוכן לנקוט צעדים הצהרתיים כדי להעניש את הרשות הפלסטינית על מדיניותה, נראה כי אין תיעוד של יישום ההוראה.

כך, כאשר קפטן טיילור פורס נרצח בישראל ומשפחתו וחבריו הבינו שהרשות הפלסטינית עומדת לשלם תגמולים כספיים למשפחת רוצחו של טיילור – המחבל עצמו נהרג בזירת האירוע לפני שהספיק לרצוח חפים מפשע אחרים – הם יזמו את חוק טיילור פורס (TFA).⁷

בניגוד לחקיקה הקודמת, TFA התנתה את החלק הארי⁸ של סיוע אמריקאי ישיר – כל "קרן התמיכה הכלכלית" בהיקף של כ-250 מיליון דולר בשנה – לרש"פ על הרש"פ ואש"ף, תוך עמידה במספר תנאים מצטברים:

1. כי הרשות הפלסטינית ואש"ף "נוקטים צעדים אמינים כדי לשים קץ למעשי אלימות נגד אזרחים ישראלים ואזרחי ארה"ב המבוצעים או בסיוע חומרי על ידי יחידים הנתונים לשליטתם".

2. כי הרש"פ ואש"ף "הפסיקו את התשלומים בגין פעולות טרור נגד אזרחים ישראלים ואזרחי ארה"ב לכל אדם, לאחר שנשפט באופן הוגן, אשר נכלא בגין מעשי טרור כאלה ולכל אדם שמת בעת ביצוע מעשי טרור כאלה, לרבות לבן משפחה של אנשים כאלה".

3. הרשות הפלסטינית ואש"ף "ביטלו כל חוק, צו, תקנה או מסמך המתירים או מיישמים מערכת פיצויים לאנשים כלואים המשתמשת בעונש או בתקופת המאסר של אדם הכלוא בגין מעשה טרור כדי לקבוע את גובה הפיצוי ששולם, או נקטו פעולה דומה שיש בה כדי לפסול כל חוק כזה. צו, תקנה או מסמך".

4. כי הרשות הפלסטינית ואש"ף "מגנים בפומבי מעשי אלימות כאלה ונוקטים צעדים כדי לחקור או לשתף פעולה בחקירות של מעשים כאלה כדי להביא את מבצעיהם לדין".

מאחר שמזכיר המדינה לא הצליח לאשר שהרשות הפלסטינית ואש"ף עומדים בדרישות ה-TFA מאז אישורו במרץ 2018, נמנע מממשלים אמריקאים לספק את הסיוע של "קרן התמיכה הכלכלית" לרש"פ.

כתוצאה מכך, בהנחה שלא יהיו שינויים ברמת "קרן התמיכה הכלכלית" לאורך השנים, הרשות הפלסטינית ויתרה על סיוע אמריקאי בסך מוערך של 1.5 מיליארד דולר.

חקיקה ישראלית נגד "תשלום תמורת הרג"

זמן קצר לאחר חקיקת החוק ביולי 2018 העבירה גם ישראל חוק⁹ המטילה קנסות כספיים על הרשות הפלסטינית בגין המדיניות. בהתאם להסכמי אוסלו, ישראל גובה ומעבירה לרשות הפלסטינית מספר מיסים שונים.¹⁰ החוק, המכונה בדרך כלל "חוק ההקפאה", מחייב את שר הביטחון הישראלי להגיש דו"ח שנתי לוועדת השרים לביטחון לאומי לכימות תשלומי הרשות הפלסטינית למחבלים בשנה החולפת. לאחר אישור הדו"ח, שר האוצר נדרש לנכות¹¹ מהמיסים שישראל גובה ומעבירה לרש"פ, סכום השווה לזה שהרשות משלמת למחבלים. הכסף שנוכה מונח בצד, ממש "מוקפא", עד ששר הביטחון מאשר, בדו"ח השנתי שלו, כי בשנה הקודמת הרשות הפלסטינית לא שילמה תשלומים למחבלים בקשר לטרור.

בהתאם להוראות חוק ההקפאה, מאז שנת 2019 הקפיאה ישראל סכום מצטבר של למעלה מ-3.6 מיליארד שקל.¹² בהחלטתה מיום 17.2.2025 אישרה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי את דו"ח שר הביטחון בנוגע לתשלומי הרשות הפלסטינית למחבלים בשנת 2024, וקבעה את הסכום על 470 מיליון שקלים.¹³ לפיכך, לאחר יישומו המלא, הרשות הפלסטינית תפסיד 4 מיליארד ש"ח נוספים.

במילים אחרות, מאז 2018 הרשות הפלסטינית "הפסידה", כתוצאה מיישום TFA וחוק ההקפאה, למעלה מ-3 מיליארד דולר, רק משום שהתעקשה להמשיך בתשלומי התגמולים לטרור.

בשנת 2024 התקבל בכנסת חוק נוסף¹⁴ להעניק פיצויים עונשיים מוגדלים לנפגעי טרור. החוק התבסס על הממצא¹⁵ שמדיניות "תשלום תמורת הרג" של אש"ף-הרשות הפלסטינית, המתגמלת כל מחבל פלסטיני על מעשיו¹⁶ הוא ביטוי של אש"ף-הרשות הפלסטינית לאשרור בדיעבד של החוק, ולכן מקים אחריות אזרחית. החוק קבע כי אש"ף הוא "נותן חסות לטרור", וכי אם התובעים יתבעו את אש"ף ובתי המשפט יאשרו את אחריותם לפיגוע כאשרור בדיעבד של החוק, יזכו עיזבונם של הנרצחים ב-10 מיליון ש"ח, וכל אדם שסבל מנכות צמיתה יקבל חמישה מיליון ש"ח. לבסוף, החוק קבע כי ניתן לגבות פיצויי נזק שניתנו על ידי בתי המשפט על סמך החוק החדש מהכספים המוקפאים. מאז כניסת החוק לתוקף ביוני 2024, הוגשו עשרות תביעות נגד אש"ף, ובתי המשפט בישראל הוציאו שעבודים בהיקף של למעלה מ-2 מיליארד ש"ח על הכספים שהוקפאו.

הרשות הפלסטינית מגיבה ל-TFA ולחוק ההקפאה

הרשות הפלסטינית הגיבה הן ל-TFA והן לחוק ההקפאה בהכפלת ההתחייבות להמשיך לשלם את תגמולי הטרור. אבו מאזן, העומד גם בראש אש"ף, הצהיר כי גם אם הרשות תישאר עם אגורה אחת בקופתה, האגורה תשולם תחילה למחבלים.¹⁷ הרש"פ אכן העדיפה את תשלומי התגמולים לטרור על פני קצבאות הרווחה לפלסטינים נזקקים.¹⁸ משכורות לרופאים פלסטינים,¹⁹ משכורות למורים פלסטינים,²⁰ ואף תשלום מופרז עבור טיפול בסרטן בילדים פלסטינים.²¹

החלטתו של אבו מאזן באה בעקבות התחושה בחברה הפלסטינית. מסקר דעת קהל שפרסם המרכז הפלסטיני למחקרי מדיניות וסקרים ביולי 2017 עולה כי²² ש-91% מהפלסטינים מתנגדים להשעיית תשלומי "תשלום תמורת הרג" של הרשות הפלסטינית.

אופטימיות זהירה לגבי שינוי בגישת הרשות הפלסטינית התעוררה עם דיווח הניו יורק טיימס²³ בנובמבר 2020 הוחלט כי כחלק מהמאמצים לחזר אחר ממשל ביידן הנכנס ולחדש את התמיכה האמריקאית הישירה, החליט הרשות הפלסטינית-אש"ף לשנות לחלוטין את מדיניות "תשלום תמורת הרג".

למרות התחייבויותיו הגרנדיוזיות, בפועל, אש"ף-הרשות הפלסטינית לא תיקן או שינה את המדיניות, ובוודאי שלא עמד באף אחת מהדרישות האחרות שנקבעו ב-TFA.

הניסיון האחרון של הרשות הפלסטינית לרמות את העולם

במהלך השנים, אש"ף-הרשות הפלסטינית ניסה מספר טריקים כדי להסתיר את תשלומי ה"תשלום תמורת הרג". הטריקים הללו כללו, בין היתר, סגירת משרד האסירים של הרש"פ, העברת התשלומים מהרש"פ לאש"ף, הסתרת הדו"חות הכספיים של הרש"פ, החלטות הרש"פ המאפשרות לאלפי אסירים משוחררים לצאת לפנסיה מוקדמת²⁴ ובכך להסתיר את תשלומיהם כתשלומי פנסיה, לגייס באופן מלאכותי אלפים אחרים לשורות הרשות הפלסטינית כדי להסתיר את תשלומיהם כהוצאות לגיטימיות של המשרדים הרלוונטיים, ועוד.

הטריק האחרון הוא אולי המתוחכם מכולם.

ב-10 בפברואר 2025 דיווחו מספר סוכנויות ידיעות כי הרשות הפלסטינית החליטה לבטל את חקיקת "תשלום תמורת הרג". אחד הראשונים שבלעו את הפיתיון היה העיתונאי הישראלי ברק רביד, שכתב²⁵ בחשבון ה-X שלו:

הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס (אבו מאזן) הוציא היום (שני) צו המבטל את מערכת התשלומים למשפחות אסירים פלסטינים הכלואים בישראל או למשפחות מחבלים פלסטינים (המכונה "תשלום תמורת הרג")

הטענה השקרית התפשטה אז כמו אש בשדה קוצים ברחבי התקשורת.

הודעת הרש"פ בנושא,²⁶ הפרסום ב"ופא", השופר הרשמי של הרשות הפלסטינית, היה מאופק יותר. בהודעה טענה הרשות הפלסטינית כי עבאס הוציא "צו חוק לארגון מחדש של מערכת הרווחה".²⁷

הודעת ופאא, שנכתבה בצורה מניפולטיבית בערמומיות וממוסגרת בכוונה כדי להטעות את העיוורים מרצון עם טווחי קשב קצרים, אמרה:

הנשיא מחמוד עבאס, נשיא מדינת פלסטין ויו"ר הוועד הפועל של אש"ף, הוציא צו חוק המבטל את הסעיפים הכלולים בחוקים ובתקנות הנוגעים למערכת תשלום הקצבאות הכספיות למשפחות אסירים, שהידים ופצועים, בחוק האסירים ובתקנות שפרסמו מועצת השרים והארגונים לשחרור פלסטין.

הצהרה זו נראית חיובית, אך השטן, כפי שקורה לעתים קרובות עם הרשות הפלסטינית, נמצא בפרטים. הודעת ופאא המשיכה לתאר, באופן כללי, את מה שעבאס מתכוון לעשות בפועל. על פי הפרטים, המנגנון כולו²⁸ היה אמור להיות מועבר רק מ"המשרד לפיתוח חברתי לקרן הלאומית הפלסטינית להעצמה כלכלית".

על פי הודעת אש"ף והרשות הפלסטינית, "הקרן הלאומית הפלסטינית להעצמה כלכלית" הינה "אישיות משפטית עצמאית המנוהלת על ידי חבר נאמנים" שמונה על ידי לא אחר מאשר עבאס עצמו.

עוד נמסר בהודעה כי:

כל המשפחות שנהנו מחוקים, חקיקה ותקנות קודמים כפופות לאותם סטנדרטים המיושמים ללא אפליה על כל המשפחות הנהנות מתכניות הגנה ורווחה, בהתאם לסטנדרטים של מקיפות וצדק, שתנאיהם חלים על כל המשפחות הזקוקות לסיוע בחברה הפלסטינית.

מהו "חוק על פי צו"/"צו חוק"?

הסכמי אוסלו שהולידו את הרשות הפלסטינית חזו דמוקרטיה ליברלית מתפקדת שבה הרשות הפלסטינית תישלט על ידי פרלמנט שנבחר באופן דמוקרטי, הנקרא המועצה המחוקקת הפלסטינית (PLC).

חוק הרשות הפלסטינית²⁹ שיישם חלקית את ההסכמים, ואז הסמיך את המועצה המחוקקת והעניק לה סמכות חקיקה. במקרים חריגים, סעיף 43 לחוק הסמיך את ראש הרשות הפלסטינית "להוציא צווים שיש להם תוקף של חוק":

לנשיא הרשות הלאומית תהיה הזכות, במקרים של צורך שלא ניתן לדחותו, וכאשר המועצה המחוקקת אינה מתכנסת, להוציא צווים שיש להם תוקף של חוק. צווים אלה יובאו בפני המועצה המחוקקת במושב הראשון שהתכנס לאחר הוצאתם; אחרת, הם יפסיקו להיות בעלי כוח החוק. אם צווים אלה יובאו בפני המועצה המחוקקת, כאמור לעיל, אך לא יאושרו על ידי האחרונה, אזי הם יחדלו להיות בעלי תוקף של חוק.

כפי שמציינת ההוראה במפורש, אמנם לצווים אלה יש תוקף של חוק, אך הם אינם נהנים ממעמד חקיקתי מלא, אלא דורשים אישור של המועצה המחוקקת.

למרות קביעת נסיבות חריגות שבהן הצורך מחייב הוצאת צו מיידי בתקופת ביניים עד למושב הראשון של כינוס המועצה המחוקקת, בפועל, המועצה המחוקקת לא תפקדה מאז 2006 ואף פוזרה על ידי עבאס ב-2018.³⁰ כדי למלא את הוואקום הזה, מאז 2007, עבאס שולט למעשה ברשות הפלסטינית כדיקטטורה, והוציא מאות חוקים בצו שיום אחד יצטרכו להיות מובאים בפני המועצה המחוקקת אם אי פעם תחזור לתפקד.

הופעה ראויה לאוסקר

החוק החדש של עבאס בצו³¹ מציג תמונה כמעט אוטופית התפורה כמו כפפה ליד כך שתתאים לא רק להוראות החוק אלא גם לחוקים הישראליים. הצו עצמו הוא למעשה תיקון לחוק קודם בצו משנת 2019, שהקים את הקרן הלאומית הפלסטינית להעצמה כלכלית, המכונה על ידי ופאא (או כפי שהיא מכונה במסמכים אחרים של הרש"פ, "המוסד הלאומי הפלסטיני להעצמה כלכלית").

PNEEI הוא גוף תמים לכאורה שתפקידו להעצים חלקים שונים באוכלוסייה הפלסטינית באמצעים שונים הכוללים, בין היתר, מתן "מענקים".³² "הלוואות,"³³ ו"שיתוף פעולה עם המגזר הפרטי והחברה האזרחית".³⁴

קבוצות היעד של "העצמה" זו הוגדרו בסעיף 4 לחוק: "(1) משפחות עניות; (2) צעירים מובטלים ובוגרי אוניברסיטאות; (3) נשים עניות ומוחלשות; (4) משפחות שבראשן עומדות נשים; (5) פלסטינים העובדים במפעלים בהתנחלויות; (6) חקלאים ודייגים עניים; (7) אנשים עם מוגבלות; (8) יזמים, ממציאים ואנשי מקצוע מצטיינים".

הצו החדש של עבאס תיקן חלקית את רשימת קבוצות היעד, כך שבמקום "הצעירים המובטלים ובוגרי האוניברסיטאות" ו"הנשים העניות והמוחלשות", "נשיא המדינה יכול להוסיף כל קטגוריה אחרת שהוא רואה לנכון להעצמה על פי המלצת חבר הנאמנים [של המכון]".³⁵

הצו הוסיף אז באופן ביקורתי³⁶ כי ייקבעו "קריטריונים ומנגנונים" לגבי "המשפחות העניות" אשר "יביאו בחשבון את זכויות המשפחות או האנשים המשוקמים שנתמכו בעבר בתכניות שונות שהסתיימו או בוטלו מכוח סעיף 8 להחלטה".

סעיף 5 בצו של עבאס הוסיף כי הסיוע הכספי הניתן על ידי PNEEI ייקבע ב"מדריך תשלומים" שנקבע על ידי חבר הנאמנים של המוסד, וכי התהליך למתן "הסיוע הכספי יהיה צודק והוגן".

סעיף 8 בצו של עבאס "ביטל… כל הוראות החוקים, הצווים, התקנות והתוכניות הקשורות לסיוע כספי למוסדות הרשמיים, כולל ורק משרד האוצר, המוסד לאסירים ומשוחררים, המוסד לטיפול במשפחות השהידים והפצועים, הקרן הלאומית הפלסטינית, האיחוד הלאומי הפלסטיני למשפחות השהידים… לרבות ביטול כל ההוראות הקשורות לתמיכה כספית או תעסוקה המפורטות בחוק תמיכה באסירים בבתי הסוהר בישראל, לא. (14) משנת 2004, וחוק אסירים ואסירים משוחררים, מס' 14. (19) משנת 2004 ותיקוניו, וביטול כל החוקים, התקנות, צווי המדיניות והתוכניות הקשורים לתשלומים לשהידים ולפצועים, לרבות הוראות הקובעות תשלומים על סמך תקופות מאסר או מותם".

מה שהצו החדש או הטירוף התקשורתי שבא בעקבותיו לא כללו

כאמור, הצו החדש של עבאס לא ביטל את חוק האסירים והאסירים המשוחררים, לא. (19) משנת 2004 במלואה, אלא רק תשלומים כספיים הקשורים לחוק. כך, למשל, סעיף 2 לחוק, המגדיר את האסירים המחבלים כ"מגזר הלוחם וחלק בלתי נפרד ממרקם החברה הערבית הפלסטינית" נותר בתוקף. כך גם סעיף 4, האוסר על אש"ף-הרשות הפלסטינית "לחתום או להשתתף בחתימה על הסכם שלום לפתרון הבעיה הפלסטינית מבלי לשחרר את כל האסירים", נותר בתוקף. סעיף 5, המבטיח יחס מועדף לאסירים משוחררים, וסעיף 8, המכיר בשנים שהמחבלים בילו בכלא כחלק מ"כהונתם", נותרים גם הם בתוקף.

במילים אחרות, הגישה העקרונית של אש"ף-הרשות הפלסטינית כלפי המחבלים נותרה בעינה, וכל מה שנדרש הוא להמציא מערכת תשלומים חדשה, שקופה פחות, רצוי כזו שמסתירה את התשלומים על ידי שילובם עם הוצאות ומטרות אחרות שעשויות להיות לגיטימיות, ומסתירה אותם מעיני הציבור.

לצד הוראות חוק האסירים והאסירים המשוחררים שנותרו על כנן, הצו גם לא סיפק את הדרישות הנוספות של TFA, כגון שאש"ף והרשות הפלסטינית "נוקטים צעדים אמינים כדי לשים קץ למעשי אלימות נגד אזרחים ישראלים ואזרחי ארה"ב המבוצעים או בסיוע חומרי על ידי יחידים הנתונים לשליטתם. " וכי אש"ף-הרשות הפלסטינית "מגנים בפומבי מעשי אלימות כאלה ונוקטים צעדים כדי לחקור או לשתף פעולה בחקירות של מעשים כאלה כדי להביא את המבצעים לדין".

למרות ההבטחות, אבו מאזן מיהר לחשוף את ההונאה

בהתחשב באופי המעורפל של ההונאה, אין זה מפתיע שהיא התפרקה במהירות. בעוד שחוק הצו שזכה לשבחים רבים פורסם ב-10 בפברואר 2025, עשרה ימים בלבד לאחר מכן, בעקבות תגובת הנגד הציבורית הפלסטינית, עבאס נאם בפני המועצה המהפכנית של פת"ח וחזר על מחויבותו הבלתי מעורערת שלו, של הרש"פ ושל אש"ף להמשיך בתשלומי "תשלום תמורת הרג":³⁷ "אם יישאר לנו אגורה אחת, היא תלך לשהידים ולאסירים. הם יקבלו את מלוא התשלומים שלהם כמו בעבר. אנחנו גאים בהקרבה שלהם".

מתוך הכרה בנזק הפוטנציאלי של נאומו של עבאס, הרשות הפלסטינית ניסתה מאוחר יותר למחוק את ההצהרה מהפרוטוקול בהנחה שהעיוור במכוון ימשיך לשחק עם ההונאה.

פגיעה נוספת בתום הלב של החוק באמצעות צווים, חשף מכון "מבט לתקשורת פלסטינית"³⁸ כי בתחילת מרס 2025 המשיכה הרשות הפלסטינית לשלם משכורות באמצעות שירות הדואר של הרשות הפלסטינית, נוהג שאומץ על ידי הרשות הפלסטינית כדי לשרת באופן ספציפי את תשלומי "תשלום תמורת הרג".

עדות נוספת להיעדר יישום ממשי של החוק באמצעות צו ניכרת בהיעדר כל זעקה ציבורית מצד המחבלים האסירים, המחבלים המשוחררים, המחבלים הפצועים או משפחות המחבלים ההרוגים, שכולם היו אמורים לסבול לכאורה מירידה פתאומית ומשמעותית בהכנסותיהם מהרשות הפלסטינית/אש"ף.

למעשה, העדות היחידה ליישום החוק באמצעות צו הייתה החלטתו של עבאס, לפני נאומו בפני המועצה המהפכנית של פת"ח, לפטר את קדורה פארס, ראש נציבות האסירים של אש"ף, תפקיד שר ברשות הפלסטינית, משום שמתח ביקורת על אבו מאזן ועל הצו.

בהתייחסו לצו אמר פארס:³⁹ הניסיון להשתיק את הקולות הלאומיים ולהעניש את מי שעומד לצד העצורים, השהידים וזכויותיהם משקף את הגישה הדכאנית והמדירה של הרשות. היא מסמלת סטייה מסוכנת מהעקרונות הלאומיים וכניעה לתכתיבים הציוניים והאמריקאים."

בעוד שפיטוריו של פארס עשויים להעיד על כוונתה האמיתית של הרשות הפלסטינית ליישם שינוי, סביר לא פחות שעבאס ניצל את ההזדמנות כדי להיפטר מפארס – נאמנו הוותיק של יריבו הפוליטי של אבו מאזן, המחבל המורשע מרואן ברגותי.

מה הניע לפתע את עבאס ואת אש"ף לפעולה – מורשתו הנחושה של ארי פולד?

למרות שיכולות להיות מספר הצדקות לעיתוי הצו החדש של עבאס, ייתכן יותר שהעיתוי הספציפי היה תוצאה של פעולות שננקטו על ידי עזבונו של ארי פולד. פולד, שהחזיק באזרחות אמריקאית וישראלית כפולה, היה מגן בלתי מעורער של העם היהודי וזכותו להתיישב במולדת אבותיו. ב-16 בספטמבר 2018 נרצח פולד ע"י מחבל פלסטיני בן 16, שדקר אותו למוות בגבו. למרות שהורשע ונידון למאסר עולם בגין הרצח, רוצחו של פולד שוחרר לאחרונה כחלק מהעסקה לשחרור חלק מבני הערובה שנתפסו על ידי חמאס בטבח ב-7 באוקטובר 2023.

בעוד שקורבנות טרור בארה"ב ניסו לעתים קרובות לתבוע את אש"ף בבתי משפט בארה"ב, מאמצים אלה סוכלו בעיקר על ידי החלטת בית המשפט השני לערעורים במנהטן והחלטת בית המשפט העליון של ארה"ב לדחות ערעור בתיק סוקולוב.⁴⁰

ב-1992 תיקן הקונגרס את החוק נגד טרור (ATA),⁴¹ כתגובה, גם אם באיחור, לרצח ב-1985 של ליאון קלינגהופר, יהודי המרותק לכיסא גלגלים, שנרצח והושלך מספינה על ידי מחבלים פלסטינים. החוק נועד במפורש לאפשר לאזרחים אמריקאים נפגעי פיגועי טרור בחו"ל לתבוע את מבצעי הפיגוע בבתי משפט בארה"ב.

בפרשת סוקולוב – תביעה אזרחית שהגישו אזרחים אמריקאים-ישראלים נגד אש"ף, בשמם של קורבנות טרור שנרצחו על ידי מחבלים פלסטינים במהלך מלחמת הטרור שיזמה הרשות הפלסטינית שהחלה בספטמבר 2000 – חבר מושבעים במנהטן מצא את אש"ף אחראי לטרור ופסק לתובעים פיצויים בסך 655 מיליון דולר.⁴² אש"ף ערער על ההחלטה, לא הכחיש את אחריותו לטרור ולמעשי הרצח, אלא הטיל ספק בסמכות השיפוט של בתי המשפט בארה"ב לדון בתביעות המבוססות על מעשי טרור שבוצעו מחוץ לארה"ב.

למרות לשונו המפורשת של החוק נגד טרור, בית המשפט השני לערעורים במנהטן קיבל את ערעורו של אש"ף וקבע כי לבית המשפט המחוזי אין סמכות שיפוט אישית כללית על אש"ף.

מכיוון שההחלטה הייתה מנוגדת בבירור הן ללשון החוק והן לרוחו, הקונגרס הגיב בתחילה בהעברת חוק ההבהרה נגד טרור (ATCA).⁴³ החקיקה החדשה הייתה פשוטה מאוד: כל מי שמקבל סיוע אמריקאי מסכים מטבעו לסמכות השיפוט של מערכת המשפט האמריקאית. לאחר שאש"ף והרשות הפלסטינית הבינו את ההשלכות האפשריות של ATCA, כתב ראש ממשלת הרשות הפלסטינית ראמי חמדאללה⁴⁴ למזכיר המדינה האמריקני דאז, מייקל פומפאו, באומרו כי "לאור התפתחויות אלה, ממשלת פלסטין מודיעה בכבוד לממשלת ארצות הברית כי החל מה-31 בינואר 2019, היא מתנערת לחלוטין ואינה מעוניינת עוד לקבל כל צורה של סיוע המוזכר ב-ATCA".

זמן קצר לאחר מכן, מסיבות שונות, ATCA בוטל והוחלף, ב-2019, בחוק קידום ביטחון וצדק לקורבנות טרור (PSJVTA).⁴⁵ החוק נועד, בין היתר, להתייחס באופן ספציפי למדיניות "תשלום תמורת הרג" של אש"ף ולהעניק סמכות שיפוט לבתי המשפט בארה"ב לקורבנות טרור לתבוע את אש"ף, וקובע, בין היתר, כי הנתבע נראה כמי שהסכים לסמכות שיפוט אישית אם הוא "משלם תשלום כלשהו, במישרין או בעקיפין – "(1) לכל מקבל תשלום שמונה על ידי כל אדם אשר, לאחר שנשפט באופן הוגן או הודה באשמה, נכלא בגין ביצוע מעשה טרור כלשהו שפצע או הרג אזרח של ארצות הברית, אם תשלום זה נעשה עקב מאסר כזה;" או "(2) לכל בן משפחה של אדם כלשהו, לאחר מותו של אותו אדם בעת ביצוע מעשה טרור שפצע או הרג אזרח ארצות הברית, אם תשלום כזה נעשה עקב מותו של אותו אדם".

לאחר העברת PSJVTA, עזבונו של פולד, יחד עם אחרים, הגישו תביעות אזרחיות בבתי משפט בארה"ב נגד אש"ף. בעוד שבית משפט של המעגל השני מצא בתחילה⁴⁶ שהחקיקה החדשה מפרה את סעיף ההליך ההוגן של התיקון החמישי, בדצמבר 2024, בית המשפט העליון של ארה"ב הסכים לדון בערעור.⁴⁷ ימים ספורים לפני שאבו מאזן הוציא את הצו החדש, קיבל בית המשפט את כל המסמכים הרלוונטיים. באופן קריטי, התדריך המקיף שהוגש על ידי משרד המשפטים האמריקני (DoJ),⁴⁸ השליך את מלוא כובד משקלו מאחורי החוק וביקש מבית המשפט העליון להפוך את החלטת בית המשפט הנמוך.

בעוד שהחוק הישראלי החדש מעניק לנפגעי הטרור הישראלים פיצויים מוגדלים, סכומים אלה מחווירים בהשוואה לפיצויים הניתנים על ידי בתי המשפט בארה"ב. אם בית המשפט העליון אכן יאשר את החוקתיות של PSJVTA, ההשלכות הכספיות על אש"ף-הרשות הפלסטינית יהיו קשות ביותר. אך כפי שכתב משרד המשפטים בסיכום שלו, אש"ף-הרשות הפלסטינית קיבל אזהרה לגבי החקיקה והשלכותיה, וכי "תשלום תשלומים לטרוריסטים שפצעו או הרגו אמריקאים יספק בסיס לבתי המשפט בארה"ב להפעיל סמכות שיפוט על משיבים במקרים הטוענים למעורבותם הישירה יותר במעשי טרור שפצעו או הרגו אמריקאים. והמשיבים בחרו לתעדף את מדיניותם להמשיך לשלם לטרוריסטים ולמשפחותיהם או לנציגיהם על פני הימנעות מסמכות שיפוט של בית משפט פדרלי במקרים של ATA".

באותו האופן שבו TFA מכבד את זכרו של קפטן טיילור פורס, PSJVTA והמקרה של פולד, שמעניש בחומרה את אש"ף על מדיניות "תשלום תמורת הרג" שלו, או אפילו עלול לגרום לאש"ף-הרשות הפלסטינית לנטוש את מדיניותו הלוחמנית, יהיה מורשת הולמת עבור ארי פולד.

המכשול לקבלת סיוע אמריקאי שהרשות הפלסטינית כנראה שכחה ממנו

בעוד עבאס החליט לפתוח במסע ההונאה האחרון שלו בתקווה להחזיר את המימון האמריקאי לרשות הפלסטינית, מאמציו יתבררו במהרה כחסרי תועלת.

בינואר 2014, תחת ממשל הנשיא לשעבר ברק אובמה, הקונגרס שילב תיקון חשוב לחוק ההקצבות המאוחדות, 2014. על פי התיקון, כל סיוע של "קרן התמיכה הכלכלית" לרשות הפלסטינית ייחסם אם הפלסטינים "יפתחו בחקירה של בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC), או יתמכו באופן פעיל בחקירה כזו, שתעמיד אזרחים ישראלים לחקירה בגין פשעים לכאורה נגד פלסטינים". התיקון שולב בכל חוק ההקצבות שעבר מאז 2014.

להוראה היו שני מוקדים להרתעה. הגורם הראשון התמקד בפלסטינים ונועד לשמש הרתעה כלכלית כדי למנוע מהפלסטינים לפתוח בחקירה ובהליכים נגד ישראל בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. המוקד השני, שדרש שהחקירה תהיה "באישור שיפוטי", היה בית הדין הפלילי הבינלאומי.

ההנחה של התיקון הייתה שהפלסטינים ככל הנראה יזלזלו באזהרה ויתקשרו עם בית הדין הפלילי הבינלאומי, אך בית הדין ישמש כזקן האחראי.

ואכן, הרש"פ ואש"ף וההנהגה הפלסטינית אכן קיימו מגעים נרחבים עם בית הדין הפלילי הבינלאומי, ואף התגאו בכך שקיימו יותר מ-80 פגישות עם התביעה.⁴⁹

התלונות של הרשות הפלסטינית ואש"ף, בין היתר, הניעו את התובעת של בית הדין לפנות לבית הדין ב-2019 ולבקש הנחיה לגבי "ההיקף הטריטוריאלי" של סמכות השיפוט של בית הדין – כלומר, התובעת ביקשה מבית הדין לקבוע את גבולותיה של "מדינת פלסטין" שאינה קיימת. במקום לדחות את הבקשה, החליט בית המשפט בתחילת 2021 לנהוג בחריגה ולהגדיר את כל עזה, יהודה, שומרון ומזרח ירושלים כחלק מ"מדינת פלסטין".

זמן קצר לאחר מכן, הודיעה התובעת של בית הדין הפלילי הבינלאומי⁵⁰ פתיחת חקירה מקיפה נגד ישראל.

שלוש שנים לאחר מכן, בתגובה מעוותת מוסרית לטבח שביצעו חמאס ומחבלים אחרים ברצועת עזה ב-7 באוקטובר 2023, התובעת של בית הדין אף ביקשה⁵¹ בית המשפט להוציא צווי מעצר נגד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ושר הביטחון דאז יואב גלנט. שוב דחה בית המשפט טענות מהותיות כנגד סמכותו והוציא את צווי המעצר⁵² כמבוקש.

מאחר שאין ספק שהרש"פ אכן יזם חקירה מוסמכת משפטית בבית הדין הפלילי הבינלאומי נגד ישראל ותומך באופן פעיל בחקירה זו, גם אם הרש"פ יבטל באופן לגיטימי וכנה את מדיניות "תשלום תמורת הרג" שלו, עדיין תהיה ארה"ב מנועה מלחדש את הסיוע של "קרן התמיכה הכלכלית" לרש"פ.

מסקנה: מה כל זה אומר?

בניגוד לספין התקשורתי, הצו החדש של עבאס אינו שם קץ למדיניות "תשלום תמורת הרג" של אש"ף-הרשות הפלסטינית. במקום זאת, הצו החדש של עבאס פשוט הניח את היסודות להמשך התשלומים של אש"ף, על ידי המצאה יצירתית של תת-קטגוריה של "משפחות עניות" שתכסה את כל מקבלי ה"תשלום תמורת הרג" – האסירים המחבלים, האסירים המחבלים המשוחררים, המחבלים הפצועים ומשפחות המחבלים ההרוגים.

במקום לקבל את התמיכה ישירות ממוסדות אש"ף-הרשות הפלסטינית המוקדשים לתמיכה במחבלים ומשפחותיהם, התמיכה החדשה תינתן על ידי PNEEI, מוסד פחות מוכר. במקום טבלאות השכר הרגילות של הטרוריסטים שנכללו בעבר במסמכים פתוחים, "מדריכי התשלומים" החדשים ייקבעו על ידי PNEEI, ללא ביקורת ציבורית.

לפיכך, מבלי לראות את הקריטריונים החדשים לתשלום, מוקדם עדיין להסיק כי אש"ף-הרשות הפלסטינית אכן זנח את מדיניות "התשלום תמורת הרג" שלו.

יתר על כן, כל האינדיקטורים, כולל הצהרות מפורשות של אבו מאזן לאחר הוצאת הצו החדש, מצביעים על כך שמה שאנו רואים אינו אלא עוד הונאה מפותלת, אם כי מתוכננת היטב ומנוסחת במיומנות, המלווה בקמפיין תקשורתי נרחב.

להונאת אש"ף-הרשות הפלסטינית יש מטרות רבות. בראש ובראשונה, הוא נועד להטעות את הצופה התמים ולקנות לאש"ף קצת חסד נוסף, כאילו הנמר שינה את מקומו. לאחר מכן, היא נועדה להטעות את בכירי ממשל טראמפ להאמין שאש"ף-הרשות הפלסטינית סוף סוף עמד בדרישות TFA, וניתן להחזיר את הסיוע האמריקאי הישיר לרש"פ. לא פחות חשוב, הצו נועד לערער את החקיקה האמריקאית המאפשרת לקורבנות האמריקאים לתבוע את אש"ף בבתי המשפט בארה"ב ולקבל פיצויים. כמו כן, הצו נועד לערער את החקיקה הישראלית המענישה את אש"ף על מדיניות "תשלום תמורת הרג", בין אם באמצעות חוק ההקפאה ובין אם באמצעות החקיקה האחרונה שעלולה לגרום לאש"ף להפסיד מיליארדי שקלים כתוצאה מתביעות אזרחיות בבתי המשפט בישראל.

בעוד שיכולתו הפוטנציאלית של אש"ף להשיג מטרות אלה עדיין מוטלת בספק, מה שברור הוא שגם לאחר ביטול לכאורה של מדיניות "תשלום תמורת הרג", אש"ף עדיין לא יוכל לקבל סיוע אמריקאי ישיר כתוצאה מפעילותו בבית הדין הפלילי הבינלאומי.

* * *

הערות שוליים