
כעת, יותר מתמיד, החוסן הלאומי של ישראל עומד למבחן | אומה נבחנת על ידי סכנות ובמהלך משברים וסכסוכים. רק חוסן חזק מסוגל לנווט כנגד כל הסיכויים. דמורליזציה הורגת פעולה ועלולה לדרדר את המדינה לתרדמת בלתי הפיכה. למרות כישלונות צבאיים וממשלתיים חמורים, רובו המכריע של העם הישראלי הפגין מאז ה-7 באוקטובר 2023 אומץ לב מופתי במאבק נגד הטרור האסלאמיסטי, נחישות יוצאת דופן לשחרור החטופים ותמיכה חסרת תקדים בכל המשפחות שחוו משבר עמוק, ובפרט במשפחת ביבס. בזמנים כואבים וקשים, לישראלים תמיד הייתה היכולת להתאחד ולהמשיך באורח חייהם. סולידריות עממית זו ייחודית בין העמים ומאפיינת את גורלו של העם היהודי משחר ההיסטוריה.
עם זאת, אסור שגל ההדף של ה-7 באוקטובר ידרדר את המדינה לייאוש ולדיכאון יומיומי. אסור לעם בן שלושת אלפים שנה לאבד את נשמתו. החוסן הוא הכוח שלנו; האחדות שלנו היא מטרה עליונה.
באופן כללי, אנחנו מפוחדים, פסימיים וציניים כי העבר בולע אותנו. אנחנו שואלים את אותן שאלות ואנחנו עונים על אותן תשובות. מילים אופטימיות או פסימיות אינן יכולות לשנות את המציאות; המציאות היא זו שמשנה את המילים. למרות כל הקשיים והאיומים עלינו, אנחנו היחידים על פני כדור הארץ שתמיד יכולים לסמוך על אמונתנו ועל הסולידריות הבלתי מעורערת של הקהילות היהודיות ברחבי העולם. אזור המערבולת יכול להיות זמני ויש להילחם בנחישות בבלתי נמנע.
בהקשר זה נציין כי מרבית הדיווחים וההערות של עיתונאים בערוצי הטלוויזיה, בעיתונות הכתובה וברשתות החברתיות היו ונותרו ספקניים ופסימיים. עיתון השמאל הליברלי "הארץ" מרבה להכתיב את סדר היום הפוליטי ולהציג אותו בדרך כלל בסגנון ציני ומדכא. לא פעם, ובאופן אליטיסטי, מרשים לעצמם חלק מפרשני העיתון ביוהרה וביומרה לתת שיעורים במוסר ובהתנהגות טובה, וגם ליצור רושם של מונופול על האמת, על הידיעה מה טוב ומה רע למדינת ישראל.
אין ספק שחובתה של התקשורת היא להפיץ חדשות ולבקר את כל העוולות והחסרונות, אבל במציאות שלנו, אנחנו לצערנו מוצפים באותם נושאים, כמעין שטיפת מוח, הפצצה של מידע ומסרים שלא השתנו מאז ה-7 באוקטובר. אנחנו כבר לא מבחינים בין חדשות גולמיות לפרשנות, ולעתים קרובות הדעה האישית שולטת.
בחדשות 12, למשל, אנחנו רואים אובססיה אמיתית למקד את כל חדשות הטלוויזיה, את כל התוכניות בכאבן של משפחות החטופים, על ידי שידור בלתי פוסק של תמונות כואבות של החטופים והאשמה שיטתית של ראש הממשלה בחוסר מעש ובאדישות לגורלם מבלי להסביר במרחק מסוים את כל הנושאים והאילוצים. הוויכוחים בינוניים, ההערות יומרניות והסיסמאות מדכדכות. אנחנו יכולים לנחש מראש את תוכן הניתוחים. הפוליטיקה הבינלאומית והמצב הגיאופוליטי מוזכרים רק לעתים רחוקות.
לעומת זאת, בחדשות 14 יועצי תקשורת פוליטיים "מקורבים לשלטון" שולטים בוויכוחים באמצעות דמגוגיה, זורעים מחלוקת ומעוררים מריבות פנימיות מיותרות.
הם מדקלמים מסרים ממשלתיים ללא כל ספק. הם מותחים ביקורת חריפה על כל מי שלא חושב כמוהם. גישה לא מכובדת זו אינה מייצגת את המקצוע האמיתי של העיתונות, וגם לא את האתיקה והדאונטולוגיה. למרבה הצער, הם פוגעים בתדמיתה של ישראל ואף באמינותה של הממשלה. מטרתם היא לבלבל את המסרים התקשורתיים ולספק את גחמותיו של המנהיג בשלטון.
אין ספק שרפורמות חוקתיות נחוצות משום שהן מעשירות את ערכי הדמוקרטיה, אך הן חייבות להיעשות בהתייעצות עם כל הצדדים. מצד שני, ההתקפות השיטתיות על אלופי צה"ל, על ראשי שירותי המדינה ובעיקר על הרשות השופטת מחלישות במידה ניכרת את שלטון החוק. בנושא זה אמר פול ואלרי בצדק: "אם המדינה חזקה, היא מרסקת אותנו; אם היא חלשה, אנחנו מתים".
התעמולה אינה מובנת מאליה, הפצצת מסרים ריקים אינה מהווה מדיניות מוצדקת וישימה. התעמולה, משמאל וגם מימין, מזינה את גחמות השלטון, היא מסוכנת ביותר במדינה דמוקרטית במלחמה מתמדת.
בואו לא ניקח את הדברים בקלות ראש וברשלנות, אבל עדיף לשים את הבעיות בפרופורציה הנכונה שלהן, להציג את המציאות בצורה אמינה. לראות את מכלול הבעיות האזוריות והבינלאומיות, לא להאמין – כפי שעושים עיתונאים ומומחי תקשורת מסוימים – שישראל היא "מרכז העולם"… להתייחס לאירועים רק מזווית פוליטית פנימית, להציג מדיניות פוליטית פתטית שמבליטה כל אמירה חסרת חשיבות של חבר כנסת כזה או אחר או הממשלה. לבחור את העיקר, החשוב ולא הבינוני, העקר והרכילותי.
בהקשר מורכב זה, הרמטכ"ל החדש, אייל זמיר, יצטרך להכין את צה"ל להמשך הלחימה בכמה חזיתות ובעיקר לשחרור כל החטופים. עם זאת, כדי להיות מסוגל לנצח במלחמה, הוא חייב קודם לחנך להילחם למען מטרה צודקת, להנחיל לקצינים ולחיילים את עקרונות האומץ, המניעים הפטריוטיים, לחשוב על מבצעים צבאיים מקוריים ומרהיבים, ותמיד לגרום לאנשים להבין שהמטרה הסופית היא החיפוש אחר שלום.
השנים הקרובות נראות בלתי צפויות הן לעתיד ארצנו והן לעניינים בינלאומיים בעקבות המשבר האוקראיני. ובכל זאת, עם ממשל טראמפ, הזדמנויות למדינת ישראל יכולות להתממש. לכן, בל נחמיץ את האירועים הגדולים של ההיסטוריה.
מאמר זה הופיע לראשונה ב"ישראל היום" ב-10 במרץ 2025.