שלטון השריעה הסוני בסוריה מתבסס בדמשק, אך נתקל בהתנגדות | הארגון הטרוריסטי חיאת תחריר א-שאם (HTS), השלוחה של אל-קאעדה/אל-נוסרה, ייתכן שתפס שליטה בדמשק ובערים המרכזיות של סוריה, אך הוא נתקל באתגרים מצד מוקדי כוח נוספים, הן בתוך המדינה והן מחוצה לה. שכנותיה האזוריות של סוריה, השואפות לחלקים משטחה, כוללות את בת בריתה לשעבר טורקיה, את ארצות הברית, את ישראל ואת איראן. האופוזיציה המקומית למשטר החדש כוללת מספר קבוצות אסלאמיות קטנות, גורמים כורדים דמוקרטיים, מיעוטים דרוזים אתניים, וכן שרידים של מקבצי עלאווים תומכי משטר אסד לשעבר, בעיקר במערב סוריה.
טורקיה, שהייתה תומכת מרכזית ב-HTS בהפלת משטר אסד, כבשה חלקים מצפון סוריה, הסמוכים לכפרים של המיעוט הכורדי במדינה. בעבר, תקפו כוחות טורקיים מחנות של מפלגת הפועלים של כורדיסטן (PKK) הן בסוריה והן בעיראק. ה-PKK שואף לעצמאות למיעוט הכורדי הגדול בטורקיה, או לפחות לאוטונומיה מאנקרה. לא ברור כיצד יראה המשטר החדש בדמשק את החדירות הצבאיות של טורקיה לשטח סוריה.
הריבונות הלאומית של סוריה מאותגרת גם על ידי נוכחות של כ-2,000 חיילים אמריקאים, השוהים במספר מחנות בצפון-מזרח המדינה, באזור הכורדי. חיילים אלה מגנים על כוחות "הכוחות הדמוקרטיים הסוריים" (SDF) הנתמכים על ידי ארה"ב, השומרים על בתי כלא שבהם מוחזקים אלפי אסירים מארגון המדינה האסלאמית (דאעש).
ישראל גם מונעת מ-HTS שליטה מוחלטת בסוריה, שכן צה"ל מחזיק כעת שטחים מעבר לאזור החיץ המנוהל על ידי האו"ם ברמת הגולן. ירושלים לא צפויה להסיג את כוחות צה"ל מהאזור, שכן מדובר בשטח אסטרטגי המעניק לה יתרון טקטי ונמצא כ-20 ק"מ בלבד מהבירה דמשק. ייתכן שלמשטר החדש בסוריה יהיה קשה לקבל את תפיסת השטח הזה, שכן מנהיגו נולד באזור הגולן.
איראן, בעלת המשטר השיעי-תיאוקרטי, צפויה להמשיך לסייע לשרידי הכוחות הפרו-איראניים בסוריה. איראן הייתה הכוח המרכזי שהחזיק את משטר אסד לשעבר בשלטון. טהראן רואה ב-HTS הסוני בדמשק אויב מובהק, דבר שהתחדד לאחר שהמשטר החדש של אבו מוחמד אל-ג'ולאני (אחמד חוסיין א-שרעה) מינה את הקיצוני הסוני עבד א-רחמן פתאחי כמתווך שלו מול הרפובליקה האסלאמית. פתאחי נמלט מאיראן לסוריה ב-2014, שם הגיע למחוז אידליב, שהיה מרכז ההתנגדות הסונית למשטר אסד. באידליב ייסד את "תנועת המהגרים הסונים מאיראן", המתנגדת נחרצות למשטר האיראני. כוחות הביטחון של איראן יעקבו מקרוב אחר ניסיונותיו של HTS ושל פתאחי לערער את היציבות באזורים הסוניים של איראן, במיוחד במחוז בלוצ'יסטן הסוני שבמזרח המדינה.
האופוזיציה הפנימית למשטר HTS בדמשק מורכבת ממיעוטים אתניים, דתיים ופוליטיים. דיווחים על מעשי זוועה נגד קבוצות אוכלוסייה שנתפסו כתומכות או לא מספיק מתנגדות למשטר אסד לשעבר הולכים וגוברים.
"המצפה הסורי לזכויות אדם", שבסיסו בלונדון, דיווח על רציחות פומביות רבות של עלאווים. כמו כן, מתקיימות הפגנות של תומכי דמוקרטיה. לעיתים, ביקורת מצד חברים שאינם שייכים ל-HTS בתוך הקואליציה האנטי-אסדית מביאה להדחת גורמים במשטר בשל מעשיהם הקיצוניים. דוגמה לכך היא הדחתו של שר המשפטים של HTS, שהדי אל-ווייסי, לאחר שאישר הוצאות להורג של נשים בשל "פעילויות שאינן אסלאמיות". דוגמה נוספת היא פיטוריו הזמניים של אנאס חטאב, טרוריסט ידוע לשמצה, אשר מונה מחדש לראש המודיעין של HTS. סביר להניח כי מיעוטים עלאווים ונוצרים בסוריה יבקשו מקלט בישראל או יימלטו לאזורים שבשליטת הכורדים במסגרת התפרקות המדינה.
הכורדים בסוריה, הרואים את התמיכה הקריטית של טורקיה בממשלת HTS כמונעת בעיקר מהעוינות הטורקית כלפיהם, צפויים לשאוף לאוטונומיה בתוך המדינה. הם בוודאי לא ימהרו לוותר על שליטתם הנוכחית בבארות הנפט בצפון-מזרח סוריה לטובת הממשלה המרכזית.
אוכלוסיית הדרוזים בסוריה, החוששת מהבטחתו של ג'ולאני להפוך את המדינה הסורית החילונית לשעבר למדינת שריעה סונית, כבר הודיעה על התנגדותה לשליטת HTS. מחוז א-סווידא, שבו רוב דרוזי, אותת על רצונו להכריז על אוטונומיה עצמאית לצד ישראל.
משטר HTS עשוי גם להיתקל באתגרים מצד קיצונים אסלאמיים אחרים, רבים מהם זרים במקורם. כניסתם לסוריה התאפשרה הודות להעלמת עין מצד טורקיה, כל עוד הם נלחמו במשטר אסד. שר ההגנה החדש של המשטר, מורחף אבו קסרה, מנסה לשלב טרוריסטים זרים אלה בצבא הלאומי החדש של סוריה, בין היתר כדי לשלוט בהם. ייתכן כי טרוריסטים אלה יהוו בסופו של דבר אופוזיציה חזקה ובלתי צפויה לשלטון HTS.
פסיפס האויבים הזרים והפנימיים של המשטר עשוי לשרת את מטרותיהן של מדינות שונות – איראן, השואפת להחזיר לעצמה השפעה, או טורקיה, המנסה לשמור על השפעתה. עם זאת, העולם החופשי עדיין יכול למנוע מסוריה החדשה להפוך למעוז טרור מסוכן.
