האם ישראל משרטטת מחדש את גבולותיה בסוריה ובלבנון? | ב-24 בפברואר התרחשו בדרום סוריה הפגנות בהשתתפות מאות מפגינים במספר אזורים, בעקבות נאומו של ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו. בנאום זה, שנשא יום קודם לכן, קרא נתניהו לפירוז האזור שמדרום לדמשק, קריאה שעוררה זעם בקרב תושבי האזור. המפגינים הביעו התנגדותם לפגיעה בריבונות הסורית והשמיעו קריאות גנאי נגד המנהיג הישראלי.
נתניהו נשא את דבריו במהלך טקס סיום קורס קצינים קרביים, זמן קצר לאחר שהסתיימו בלבנון הלוויותיהם של חסן נסראללה וסגנו האשם ספי א-דין, שחוסלו על ידי ישראל. בנאומו הדגיש נתניהו כי כוחות צה"ל יישארו במוקדים אסטרטגיים בלבנון ובסוריה, וציין: "אנו דורשים פירוז מלא של דרום סוריה מכוחות המשטר החדש. כמו כן, לא נסבול כל איום על העדה הדרוזית בדרום סוריה".
עוד הוסיף נתניהו כי "בסוריה, כוחות צה"ל יישארו בפסגת החרמון ובמרחב החיץ לזמן בלתי מוגבל, על מנת להגן על יישובינו ולסכל כל איום. לא נאפשר לכוחות ארגון 'הייאת תחריר א-שאם' או לצבא סוריה החדש להיכנס לשטח מדרום לדמשק". בהתייחסו ללבנון, הדגיש נתניהו כי ישראל תמשיך להחזיק בעמדות שולטות לאורך גבולה הצפוני, עד שצבא לבנון וממשלתו יעמדו בהתחייבויותיהם בהתאם להסכמים הבינלאומיים.
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון ישראל כ"ץ שיגרו איום חריג למשטר בסוריה, אם יפגע בתושבים דרוזים בעיר ג'ראמנה, שנמצאת כ-7 קילומטרים מדמשק. "לא נאפשר למשטר הטרור של האיסלאם הקיצוני בסוריה לפגוע בדרוזים. אם המשטר יפגע בדרוזים – הוא ייפגע על ידינו", אמרו השניים. pic.twitter.com/OvCKG19Xa8
— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) March 2, 2025
גורמים מדיניים בכירים בישראל ציינו כי המלחמה שכפה "ציר הרשע" בהובלת איראן על ישראל משנה את פני המזרח התיכון. לדבריהם, ישראל, בתיאום עם ממשל ארה"ב, מפיקה לקחים מהמתקפה של חמאס ב-7 באוקטובר 2023 על יישובי עוטף עזה, ומשרטטת מחדש את גבולותיה בסוריה ובלבנון בהתאם לצרכים הביטחוניים שלה. בנוסף, ישראל מחזקת את קשריה עם בני בריתה הדרוזים בדרום סוריה.
עוד ציינו הגורמים כי ישראל אינה מתכוונת לשוב למציאות הביטחונית שהייתה קיימת לפני ה-7 באוקטובר 2023, וכי האפשרות לשינוי הגבולות עם רצועת עזה נותרת פתוחה. זאת, מתוך הצורך להבטיח סידורי ביטחון שימנעו מתקפות נוספות מרצועת עזה בעתיד.
העולם הערבי טרם הגיב להצהרותיו של ראש הממשלה, וגם נשיא סוריה החדש, אבו מוחמד אל-ג'ולאני, נמנע מלהגיב באופן פומבי. גורמים מדיניים בישראל מדגישים כי מדובר בשינוי אסטרטגי במדיניות הביטחונית של ישראל, במיוחד מול מדינות ערביות עמן אין לה הסכמי שלום, כגון סוריה ולבנון. ישראל נערכת למנוע סכנות לאינטרסים הביטחוניים שלה בעקבות שינויי המשטר בסוריה והמעורבות הטורקית באזור, שלדבריהם מכוונת להשתלטות על סוריה בדומה להשתלטות האיראנית בתקופת בשאר אסד.
לפי הערכות, סוריה שלאחר עידן אסד לא תהיה תחת שליטתה של מעצמה אחת, אלא תיוותר זירה למאבקי כוח אזוריים ובינלאומיים. אף שטורקיה צפויה להיות שחקן מרכזי בסוריה, השפעתה תהיה מוגבלת על ידי איזון הכוחות מול רוסיה, ישראל וארה"ב, מה שהופך את עתידה של סוריה לתלוי בהסכמות אזוריות ובינלאומיות. ישראל כבר קבעה את הקווים האדומים שלה בסוריה כדי לשמור על האינטרסים הביטחוניים שלה.
גורמי ביטחון בישראל מציינים כי דבריו של נתניהו על מניעת כניסת "צבא סוריה החדש" לדרום דמשק מעידים על חשד ישראלי כי כוח זה מבוסס בעיקר על מחבלים ג'יהאדיסטים מארגון "הייאת תחריר א-שאם". ארגון זה, בראשות אבו מוחמד אל-ג'ולאני, הכריז על עצמו כמשטר החדש של סוריה, ללא הליך בחירות דמוקרטי. ישראל אינה בוטחת באל-ג'ולאני, ורואה בו דמות שמנסה לשווק את עצמה כמתונה, בעודו ממשיך לדבוק באידיאולוגיה ג'יהאדיסטית ונשען על סיוע טורקי כדי לבסס את שלטונו.
בתגובה לחששות הללו, ישראל פועלת לחיזוק בריתה עם העדה הדרוזית בדרום סוריה, המונה כ-800 אלף איש החיים במובלעת ג'בל דרוז שבאזור סווידא. הדרוזים מחזיקים בכוח צבאי חמוש, וישראל רואה בהם שותפים אסטרטגיים. חיזוק הברית עם הדרוזים בסוריה מהווה גם נדבך חשוב בחיזוק קשרי הדם עם העדה הדרוזית בישראל, ומהווה אינטרס ביטחוני עליון.
