בכיר איראני הודה בפומבי כי המשטר חיסל בעבר מתנגדי משטר באירופה | בראיון שפורסם ב-8 במרץ 2025 באתר החדשות האיראני דידאר באן-י איראן (Didar-e Ban-e Iran), מסר מוחסן רפיק-דוסט – שר לשעבר במשמרות המהפכה ואחת מדמויות המפתח במהפכה האסלאמית – וידוי מדהים, ישיר ובלתי מתנצל: המשטר האיראני התנקש באמצעות משמרות המהפכה בשורה של מתנגדים גולים באירופה בשנות השמונים והתשעים. זוהי אחת ההודאות הגלויות והמפורטות ביותר של בכיר איראני אי פעם בנוגע לטרור ממלכתי מחוץ לגבולות איראן.
“היו לנו צוותים שחיסלו אותם”
בראיון חסר התקדים, תיאר רפיק-דוסט רשימת שמות: גנרלים, ראש ממשלה לשעבר, ואנשי תרבות, אשר חוסלו על אדמת אירופה. לדבריו, משמרות המהפכה הפעילו מערך חיסולים תוך שימוש בארגון טרור אירופי חיצוני – תנועת הבדלנים הבאסקית (ETA).
“היה לנו צוות שטיפל באוויסי”, אמר, כשהוא מתייחס לגנרל ע’ולאם עלי אוויסי, שחוסל בפריז ב-1984.
“גם בבנו של אשרף (שהריאר שפק), בפרידון פרח’זאד [זמר ואיש תרבות שנרצח בגרמניה], ובבח’טיאר [ראש הממשלה האחרון של השאה, שחוסל בפריז ב-1991]. כל אלה טופלו על ידי הצוותים שהיו שם”. בדרך כלל, הילדים הבאסקים היו אלה שביצעו את המשימות. הם חיסלו אותם, ולאף אחד לא היה עניין נוסף בזה".
במילים אחרות, משמרות המהפכה – ארגון צבאי־אידיאולוגי הנתון ישירות למרותו של המנהיג העליון – מימנו והפעילו גורמי טרור אירופים כדי לחסל מתנגדי משטר באירופה.
לחץ על ממשלת צרפת: “אם מטוס שלכם יתפוצץ – אל תתפלאו”
הראיון כלל גם תיאור של לחץ ישיר שהפעילה איראן על ממשלת צרפת לשחרר את אניס נקאש, סוכן איראני-לבנוני שנכלא לאחר ניסיון כושל לרצוח את שאפור בח’טיאר בפריז בשנת 1980.
"כן, בפרשה ההיא אני הייתי המפקד שלו… אפילו בבית המשפט הם טענו זאת. אני הייתי האחראי. שלחתי אותם, הם הלכו ובסוף נתפסו".
"נקאש ערך שביתת רעב. הוא אמר: ‘אני אפסיק רק כשחאג’ מוחסן יגיע’. נסעתי לצרפת. פגשתי את שר החוץ, ואמרתי: אם תוך שבועיים לא תשחררו אותו – אל תתפלאו אם השגרירות שלכם תתפוצץ או שמטוס שלכם ייחטף". לטענתו, בעקבות האיום – צרפת שחררה את נקאש.
מי שילם על החיסולים? “שילמנו לבאסק”
לשאלה האם איראן שילמה לאנשי תנועת הבדלנים הבאסקית עבור ביצוע החיסולים, השיב בפשטות:
“כן, שילמנו לבאסק כדי שיבצעו את הרציחות".
ובהמשך הבכיר האיראני מפרט כיצד פעל מנגנון המימון בחיסולים של מתנגדי המשטר באירופה:
“אמרנו: אנחנו רוצים לחסל אדם כזה וכזה. הם אמרו: זה יעלה כך וכך. היה שם איש דת מוסלמי מצרי בגרמניה שהיה חבר שלהם. שמנו את הכסף אצלו ואמרנו: אם הם יחסלו אותו – תעביר להם את הכסף.”
הכחשות והכפשות – ואז מגיעה ההקלטה משנה שעברה
הראיון, שכמובן הוסר תוך שעות מהאתר, גרר תגובה מיידית מצד סוכנות “תסנים”, המזוהה עם משמרות המהפכה. במאמר תגובה חריף נטען כי רפיק-דוסט “סובל מירידה קוגניטיבית”, “ממציא זיכרונות”, ו”לא שירת כלל בתפקידי ביטחון”. אותו רפיק-דוסט, יש להזכיר, כיהן כשר משמרות המהפכה במשך שמונה שנים, היה מקורב לרוחאללה ח’ומייני ולעלי ח’אמנאי, ונחשב לדמות מפתח בהקמת הארגון.
בין היתר, נטען במאמר כי “שפתו העממית” מצביעה על אי־אמינות, ואף ניסו לטעון כי שניים מהחיסולים שבוצעו בפועל – למעשה בוצעו על ידי המוסד הישראלי והאופוזיציה האיראנית.
בתגובה להכחשות, חשף העיתונאי הגולה “עבדי”, המפעיל ערוץ טלגרם פופולרי, ראיון ישן שערך עם רפיק-דוסט לפני שבע שנים – כאשר האחרון עדיין חי באיראן. ההקלטה נשמרה עד כה בחשאי, והופצה כעת בשל מה שכינה העיתונאי: “ניסיון שיטתי למחוק את האמת.”
באותו ראיון ישן, רפיק-דוסט חזר על אותן הטענות בדיוק – עם אותם שמות, אותם פרטים, ואותם תיאורים של מימון באמצעות חשבון בנק בפרנקפורט.
“חיסלנו את אוויסי עם הכסף הזה. כלומר כל הפעולות שביצענו מחוץ למדינה, ולא היה שייך שיבוצעו על ידי הכסף הרגיל – השתמשנו בכסף של אותו חשבון.”
בדברים אלו מודה רפיק-דוסט כי איראן השתמשה בכספים שהתקבלו כשוחד בעסקאות אמל”ח באירופה, והפקידה אותם בחשבון בנק בפרנקפורט. מתוך אותו חשבון, שמחוץ למערכת התקציבית הרשמית של המדינה, מומנו מבצעי חיסול של מתנגדי משטר מחוץ לאיראן.
האמירה נאמרה כאשר חשב שהראיון לא יפורסם. היא נאמרה בלחישה, כשהוא מבקש מהעיתונאי לא להדליף. עובדה זו – היא החזקה ביותר: כאשר אין לו מה להרוויח ואולי אף להפסיד, הוא מספר את אותו הסיפור בדיוק.
כתב BBC בפרסית: “זו רק תחילת הקרחון”
בהמשך לחשיפה, פרסם חוסיין באסתאני, כתב בכיר ב-BBC בפרסית, פוסט טלגרם חריף המפריך את טענות סוכנות תסנים אחת לאחת. לדבריו:
"ההודאות האחרונות של רפיק-דוסט חושפות רק את קצה הקרחון… בפחות משבועיים בספטמבר 1986 התפוצצו חמש פצצות בפריז. המשטר האיראני ניהל מסע טרור ברור – בלב אירופה".
הוא תיאר את רצח הנספח הצבאי הצרפתי בלבנון, את סדרת הפיגועים בפריז, ואת איום הסירות הממולכדות במפרץ – כתגובה לסירוב הצרפתי לשחרר את נקאש. והוסיף:
“המשא ומתן חודש רק לאחר שהאיראנים גרמו לצרפת להבין – שהמחיר של ההתנגדות גבוה מדי.”
במקום פרשנות שלנו – התייחסות משפטית איראנית
במקום הטיעון המתבקש על ידנו כי יש להתייחס לדברים שנחשפו כאן כבסיס לחקירה פלילית ובינלאומית, ניתן את רשות הדיבור למשפטן האיראני סינה יוספי, מומחה למשפט בינלאומי, כפי שכתב בפוסט בחשבון X שלו:
“הצהרותיו האחרונות של מוחסן רפיק-דוסט, שר משמרות המהפכה האסלאמית לשעבר, בנוגע למעורבותו הישירה בחיסול מתנגדי הרפובליקה האסלאמית מחוץ לגבולות איראן, ראויות ומתאימות לבחינה מעמיקה מנקודת המבט של המשפט הבינלאומי ובהתאם לתקדימי בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ)…
הראיון עמו פורסם בכלי תקשורת רשמי, והסרטון המצולם זמין לצפייה — דבר המחזק את אמינות ההצהרות.
ניתן לקבוע כי הודאתו המפורשת בהכוונת חיסולים עשויה לשמש כאינדיקציה למדיניות הרשמית של המשטר האיראני.”
מדוע חשף רפיק-דוסט את המידע כעת?
הערכתנו היא כי רפיק-דוסט בחר לפרסם את המידע הזה כדי לטרפד את שיחות הפיוס בין איראן לארצות הברית. כך גם על פי פרשנות איראנית שפורסמה ברשת החברתית X, כי מטרת החשיפה היא לשלוח מסר ברור להנהגה האיראנית הנוכחית:
"בעבר שלטנו באיראן, במזרח התיכון — וגם באירופה. ואתם? לא הצלחתם לפגוע אפילו בשני סוחרים ישראלים".
הפעם – אנחנו מסכימים עם רפיק-דוסט
אין אמון כלל כי על בסיס טענות אלו המייצרות חשד סביר לבדיקה של בית המשפט הבין לאומי לצדק אכן תבדקנה על ידי בית המשפט , שהרי על פי אמות המידה של המוסדות הבין לאומיים אפשר היה באוקטובר 2023, למנות את איראן לראשות הפורום החברתי של מועצת זכויות האדם של האו”ם, שלושה שבועות בלבד לאחר שתמכה בפומבי במתקפת הטרור של חמאס שבה נרצחו 1,400 ישראלים ונחטפו 240 נוספים. לכן במקרה זה, נותר להסכים עם רפיק דוסט מסיבות אחרות, לא עם החיסולים. לא עם האידיאולוגיה. אבל עם דבר אחד – לא לדיפלומטיה עם איראן — אלא השמדה של תשתיות הגרעין של המשטר האיראני. משטר שרואה בחיסול מתנגדים בכל יבשת אמצעי לגיטימי – לא יבנה פצצה גרעינית כדי להרתיע. הוא יבנה אותה כדי להשתמש.
באשר למשמרות המהפכה האסלאמית יש להמשיך ולפעול להוצאתו אל מחוץ לחוק באיחוד האירופי ובבריטניה זאת לצד פעילות מודיעינית, מבצעית לפגיעה בפעילותו באירופה ומדינות העולם
בהקשר זה ראוי לציין כי ב-24 ביולי 2024 פשטה משטרת גרמניה על המתחם האסלאמי בהמבורג, אשר היה תחת ניהולו של המשטר האיראני מאז 1979, סגרה אותו ואסרה על כל פעילות מטעמו בהאשמות של ביצוע פעולות טרור ופעילות בניגוד לחוק. מבצע זה הורחב בהמשך, וכתוצאה ממנו נסגרו מספר מרכזים אסלאמיים נוספים ברחבי גרמניה שפעלו תחת חסות המשטר האיראני — אך זוהי רק טיפה בים.
