המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון

איראן פגיעה ונואשת יותר מאשר בכל תקופה אחרת מאז עלייתה לשלטון ב-1979 • זה הזמן של האיראנים להפיל את המשטר ולסלול דרך למדינה חופשית, דמוקרטית ומאוחדת

חולשתה של איראן היא ההזדמנות ההיסטורית לה חיכינו לשינוי משטר האייתולות. המשטר פגיע ונואש יותר מאשר בכל תקופה אחרת מאז עלייתו לשלטון ב-1979. זה הזמן של האיראנים להפיל את המשטר ולסלול דרך למדינה חופשית, דמוקרטית ומאוחדת.

בסוף שנות השבעים חזו אורי לובראני, שגרירה האחרון של ישראל בחצר המלוכה האיראנית, וההיסטוריון האגדי פרופ' ברנרד לואיס את נפילתו של השאה האיראני מוחמד רזא פהלווי. פרופ' לואיס סיפר כי השאה, במצב של תסיסה, בהתייחסו לתקשורת המערבית הנשלטת על ידי יהודים, דרש מלואיס "לומר לבני עמכם להפסיק לכתוב עליי באופן שלילי".

לואיס, בעל עדשת היסטוריון, ראה בהתפרצות האנטישמית של השאה סימן לייאוש שיבשר את נפילתו ואת עליית המשטר האסלאמי.¹

לואיס צדק, אז והיום. ארבעים וחמש שנים מאוחר יותר, ייאושו של המשטר האסלאמי לשרוד הצית שיח אנטישמי חסר תקדים נגד יהודים בתוך איראן. בעבר הגביל המשטר את הצהרותיו האנטישמיות לציונות ולציונים, ונמנע מלתקוף את הקהילה היהודית באיראן. עם זאת, הייאוש הגובר שלו, במיוחד לאחר נפילת שלוחת הטרור האזורית חיזבאללה בנובמבר 2024, ליבתה את שנאת היהודים הרשמית של המשטר.

כיום, המשטר מפיץ דימויים אנטי-יהודיים באופן שיטתי. בשנה האחרונה עשו אימאמים בכמה ערים איראניות דה-לגיטימציה ל"עם היהודי" בדרשות השבועיות במסגדים. שיח שנאה במסגד עבר לתוכניות טלוויזיה מיינסטרים. מנהיגים דתיים, אנשי צבא, אינטלקטואלים, אמנים וסלבריטאים עברו מגידופים "אנטי-ציוניים" להשמצות אנטי-יהודיות. המשטר מבקש ליצור תפיסה לפיה העם האיראני בכללותו תומך באג'נדה האנטי-יהודית שלו.²

דוגמאות יש בשפע. מוחמד ח'זעלי, בנו של אייתוללה בולט, האשים בעימות שנערך לאחרונה את היהודים בצרות המשטר. במקרה אחר, האימאם של העיר קזווים, מינוי של חמינאי, גער ביהודים בתוכנית אירוח של המשטר בפריים טיים טלוויזיוני, תרוראיה. הוא הציע אזכורים קוראניים כדי להוכיח שהיהודים אוהבים כסף, הם חמדנים וצריכים לחיות בפחד מפני אדוניהם המוסלמים.³

דוגמה נוספת, בכיר משמרות המהפכה, הגנרל מוחמד ג'עפר אסאדי, אמר בתחנת החדשות של המשטר כי "היהודים המקוללים" עשו עוול לכל המזרח התיכון מאז ה-7 באוקטובר.⁴

כשהמראיין שאל: "אתה לא מתכוון לציונים?" הוא ענה: "לא, אין הבדל ביניהם, הם עשו את הדברים הגרועים ביותר לנביאים שלהם, זה ידוע (ממקורות הקוראן)".⁵

הסופר האיראני מוחמד תגי זאהדי הצהיר עוד בפריים טיים בטלוויזיה כי חג הפורים היהודי הוא "נגד האיראנים והגזע הארי" וכי הוא "נוצר כדי לפברק את ההיסטוריה היהודית ואת הקורבנות".⁶

ואולי החשוב מכל, מספידים מקצועיים – שבאופן מסורתי מופיעים לפני נאומים רשמיים – כינו את היהודים "כופרים", ואמרו שהם צריכים "לצפות למגפה מחסידיו של עלי".⁷ זה היה לפני נאום מרכזי של המנהיג העליון עלי חמינאי.

קריסתה של איראן

כמו ב-1979, גם הפעם מופיעה האנטישמיות של המשטר כמנבאת את התפוררותה. הכלכלה האיראנית מתפוררת. הריאל הפך לאחד המטבעות החלשים בעולם. עוני ורעב שוררים בשפע, ומתקני ייצור מזון ורפואה נסגרים. מחסור עצום בדלק והפסקות חשמל פוקדים את המדינה, ו-17 תחנות כוח הושבתו. המתחם הנשיאותי מושחר. עסקים, בתי ספר, מכללות, תחנות משטרה ומשרדי ממשלה נסגרים.⁸

קריסתה של איראן היא במידה רבה תוצאה של תוכנית הפרוקסי המורחבת מדי שלה בהיקף של מיליארד דולר בשנה עבור חמאס, חיזבאללה והחות'ים, שכעת מנוטרלת ברובה. הווסאל הסורי של איראן במשטר אסד התמוטט. ההרס הצבאי הישראלי של מערכת ההגנה האווירית האיראנית ואתרים רגישים אחרים הוסיף לפגיעות ולייאוש של המשטר.

כלפי פנים, ההתנגדות הציבורית גבתה מחיר מאמון המשטר. הדיכוי הברוטלי של המשטר נגד תנועת "נשים, חיים, חופש" בעקבות רציחתה של מהסא אמיני בספטמבר 2022 הגביר את הדיכוי, הכליאה, העינויים והתלייה של מתנגדי משטר, מה שמעיד על חששו לאבד שליטה.

חמינאי הודה בכך.

הוא פנה לרשתות החברתיות כדי להסוות את כישלונות המשטר ואת נקודות התורפה שלו, ואמר: "אומרים שהרפובליקה האיסלאמית איבדה את שלוחיה באזור. לרפובליקה האיסלאמית אין כוחות פרוקסי. תימן נלחמת בשל אמונתם. חיזבאללה, חמאס והג'יהאד האיסלאמי נלחמים כי האמונה שלהם מחייבת אותם לעשות זאת".⁹

חמינאי, שהביע את דעתו על הפסדו בסוריה, כתב גם הוא ב-X: "לצעירים #Syrian אין מה להפסיד. האוניברסיטאות, בתי הספר, הבתים והחיים שלהם אינם בטוחים. מה הם יכולים לעשות? עליהם לעמוד בנחישות מול אלה שתזמרו והביאו לחוסר הביטחון הזה ובעזרת השם הם יגברו עליהם".¹⁰

מבית, המולות ממשיכים לשחק על הפחדים העמוקים ביותר של הציבור. הם מאשימים את ישראל וארה"ב במזימה לפרק את איראן לקנטונים אתניים.¹¹ המשטר איים על עמו, וניבא כי איראן המודחקת תחלוק את גורל הלובים לאחר נפילת מועמר קדאפי ואת גורל הציבור העיראקי לאחר נפילת סדאם חוסיין.¹²

מניפולציות משטריות ואנטישמיות מאותתות על מאמץ אחרון לגייס את הציבור האיראני נגד הקהילה היהודית הפגיעה שלו. איראן כיום עירומה, פגיעה ונואשת יותר מאשר בכל תקופה אחרת מאז עלייתה לשלטון ב-1979. העולם הערבי רואה בישראל ובממשל טראמפ הנכנס את הסוסים החזקים של המזרח התיכון. התעוררות מחודשת של קמפיין לחץ מקסימלי בארה"ב יכולה לעזור להטות את הכף.

זה הזמן של העם האיראני להפיל את המשטר ולסלול דרך חדשה למדינה חופשית, דמוקרטית ומאוחדת.

* * *

מאמר זה פורסם לראשונה בג'רוזלם פוסט ב-30 בדצמבר 2024.

הערות