מהו האיום האמיתי שמונע את פירוק חזבאללה מנשקו בלבנון? | למרות הלחץ הבינלאומי, כולל מצד ארצות הברית, לפירוק מהיר של הנשק, ממשלת לבנון מדגישה את שמירת השלום האזרחי וטיפול בסוגיה באמצעות דיאלוג. מאידך, הערכה הוגנת תהיה שחיזבאללה לא יניח את נשקו מרצון, שכן הוא הארכה של תוכניות ארוכות הטווח של איראן באזור ומחויב יותר לטהראן מאשר לאינטרסים של העם הלבנוני.
ההצהרות האחרונות של שגריר איראן בלבנון מוג'תבא אמאני (שנפצע קשה בפעולת הביפרים נגד הנהגת חיזבאללה), אישרו שאיראן מנהלת את כל עמדות חיזבאללה הקשורות לפירוק נשק, שכן, כפי שהשגריר הצהיר בפוסט שפורסם בפלטפורמת X: "פרויקט פירוק הנשק הוא קנוניה ברורה נגד אומות. בעוד שארצות הברית ממשיכה לספק לישות הציונית את הנשק והטילים המתקדמים ביותר, היא מונעת מאומות להתחמש ולחזק את צבאותיהן, ולוחצת על מדינות אחרות בתירוצים שונים להפחית או להשמיד את מאגרי הנשק שלהן".
אמאני הוסיף: "כאשר מדינות אלה נכנעות לדרישות לפירוק נשק, הן הופכות פגיעות להתקפה וכיבוש, כפי שקרה בעיראק, לוב וסוריה". בנוסף, הוא ציין כי "הרפובליקה האסלאמית של איראן מודעת לסכנה של קנוניה זו ולאיום שלה על ביטחון עמי האזור," והדגיש, "אנו מזהירים אחרים לא ליפול במלכודת של האויבים. שמירה על כוח הרתעה היא קו ההגנה הראשון על הריבונות והעצמאות, ואסור לסכן אותה".
לאור עמדתה הרשמית של איראן בנוגע לפירוק נשקו של חיזבאללה, ניתן להסיק שבהתחשב בעמדתו האיתנה של חיזבאללה בנושא, בדגש ששמה ממשלת לבנון על דיאלוג והסכמה לאומית, ובדינמיקה האזורית המורכבת, הסיכויים לפירוק נשקו של חיזבאללה בעתיד הקרוב הם מינימליים למרות הדיונים שהתקיימו לאחרונה וכמה סימנים לנכונות להשתתף בדיאלוג.
חיזבאללה שמר באופן עקבי על עמדתו שלא יתפרק מנשקו כל עוד כוחות ישראליים נשארים בדרום לבנון וממשיכים בתקיפות אוויריות המפרות את המרחב האווירי של לבנון. מנהיגו החדש של חיזבאללה, נעים קאסם, הדגיש שנשק הארגון חיוני לחופש ולהישרדות של לבנון. במקביל, נציגי חיזבאללה חזרו על אמירתו המפורסמת של המזכ"ל המנוח חסן נסראללה ש"חיזבאללה יכרות כל יד שתנסה לפרק את נשקו". בטקטיקת התחמקות ישירה, חיזבאללה הציב את תנאיו להסדר מוסכם עם ממשלת לבנון: ראשית, להפסיק את "ההפרות" הישראליות של החלטת מועצת הביטחון 1701, נסיגת הכוחות הישראליים מכל חמשת העמדות האסטרטגיות שהם מחזיקים בדרום לבנון, ושיתוף הנשיא הלבנוני ג'וזף עון במה שהוא מכנה "אסטרטגיית ההגנה הלאומית" שבסופה חיזבאללה מאמין שהוא עדיין יהיה מיליציה חמושה בלבנון.
מתוך הכרה בסיכונים של הצתת עימות צבאי גלוי או מלחמת אזרחים פוטנציאלית, עון הבהיר שפירוק הנשק של חיזבאללה יכול להיות מושג רק באמצעות דיאלוג דו-צדדי – לא בכוח – כחלק מאסטרטגיית הגנה לאומית רחבה יותר. בתגובה לעמדות שנקטו איראן וחיזבאללה, ממשלתו של עון חזרה והדגישה שכל פירוק נשק חייב להיות תוצאה של הסכמה לבנונית פנימית, לא לחץ חיצוני. הוא גם ציין שהצבא הלבנוני מחויב לקיים את הסכם הפסקת האש עם ישראל ושהדיונים המתמשכים מכוונים לשלב את נשק חיזבאללה במסגרת הגנה לאומית מאוחדת. עון הדגיש שלבנון לא תאמץ את המודל העיראקי, שבו המיליציה הנתמכת על ידי איראן "אל-חשד אל-שעבי" שולבה בצבא העיראקי, יוצרת מצב בעייתי של נאמנויות מחולקות.
בינתיים, עון ניצל את החולשה הפוליטית היחסית של חיזבאללה כדי להכניס סדרה של שינויים סמליים בעיקרם בלבנון. אחד המהלכים כאלה היה הסרת כל דגלי חיזבאללה לאורך הכביש המהיר לנמל התעופה הבינלאומי רפיק חרירי בחלדה, והחלפתם בסיסמאות המכריזות על שחר עידן חדש, רפורמות מנהליות, ומחויבות מחודשת לממשל מדינתי. ממשלתו גם מינתה נגיד חדש לבנק המרכזי של לבנון ומילאה מאות תפקידי ניהול שנותרו פנויים לאורך זמן בחברות בבעלות המדינה – תפקידים שנשארו לא מאוישים בעבר בגלל התנגדותו של חיזבאללה לרבים מהמועמדים. בינתיים, בדרום לבנון, הצבא הלבנוני התקדם בהדרגה, תופס עמדות שחיזבאללה בחר לפנות.
לסיכום, בהתחשב בעמדתם האיתנה של חיזבאללה (ואיראן), בדגש ששמה ממשלת לבנון על דיאלוג והסכמה לאומית, ובדינמיקה האזורית המורכבת, הסיכויים לפירוק נשקו של חיזבאללה בעתיד הקרוב נראים קרובים לאפס. עון יעשה כל שביכולתו כדי להימנע מעימות עם חיזבאללה ויקבל פשרות שנראות בלתי קבילות כיום.
