התראות

"נזק כבד למתקן הצנטריפוגות בנטנז": איראן מזהירה את ישראל לא לחצות "קווים אדומים"

ישראל לא תוכל להתרברב בפעולות חבלה נגד איראן בנוסח סדרת הטלוויזיה "טהראן" אומרים באיראן על רקע סדרת הפיצוצים במדינה
שיתוף
המתקן הגרעיני בנתז איראן שנפער בו חור גדול בגלל פיצוץ מיסתורי
המתקן הגרעיני בנתז איראן שנפער בו חור גדול בגלל פיצוץ מיסתורי

עניינים

רצף הפיצוצים במתקני גרעין (נטנז, פראצ'ין), מתקנים החשודים בפעילות צבאית ומתקני אנרגיה ( תחנת הכח שהיד מדחג' – זרגאן בח'זסטאן)[1] שהחלו לפני כשבועיים,  שבים ומציפים את המתיחות באזור סביב קידום תוכנית הגרעין האיראנית כאשר הסיכויים לחידוש הדיאלוג בין איראן לבין המדינות החתומות עדין על הסכם הגרעין נראים קלושים מתמיד.

המשטר האיראני פרסם בעקבות הפיצוצים והשרפות הודעות עמומות  ואמר,  כי הם הוכלו והנזק שנגרם היה מועט זאת,  בניסיון להמעיט בחומרתם ובחומרת הנזק שהסבו לתוכנית הגרעין האיראנית ולתוכניות ביטחוניות אחרות ולהרגיע את הביקורת הנמשכת מבית על המשטר בשל מחדליו הביטחוניים בתחומים שונים מהפלת מטוס הנוסעים האוקראיני, עבור נגד הפגיעות החוזרות ונשנות בתשתיות בסוריה ובאבטחת מתקנים ביטחוניים ותשתיות אזרחיות קריטיות ברחבי איראן.

(האתר איראן אינטרנשיונל הפיצוץ באתר בנטנז ואחרי[4])
(האתר איראן אינטרנשיונל הפיצוץ באתר בנטנז ואחרי[4])

בהמשך הודה המשטר כי במתקן הגרעיני על רקע הפיצוץ בקומפלקס הגרעין ע"ש השהיד אחמדי רושן (מדען גרעין איראני שנהרג בהתנקשות  ב-2012)  בנטנז נגרם נזק כבד שיפגע בפיתוח הצנטריפוגות ובתוכנית הגרעין של איראן. בתוך כך, דיווח הניו-יורק טיימס מפי "איש מודיעין במזרח התיכון המכיר את האירוע מקרוב" כי ישראל היא העומדת מאחורי החבלה במתקן בנתנז באמצעות "פצצה רבת עוצמה" אל אינה קשורה לשאר הפיצוצים והתקריות. בדיווח נמסר עוד כי גם איש משה"מ שעודכן באירוע הודה כי בחבלה נעשה שימוש בחומרי נפץ[2].

דובר הארגון האיראני לאנרגיה אטומית : "נזק כבד למתקן בנטנז"

לדברי דובר הסוכנות האיראנית לאנרגיה אטומית בהרוז כמאלונדי, לאתר בנטנז ש"שיועד לטיפול בשלבים האחרונים של הרכבת הצנטריפוגות המתקדמות"  נגרם נזק כבד וחלק מהציוד באתר ששמש למדידות הושמד וחלק ניזוק.

דובר הסוכנות האיראנית לאנרגיה אטומית בהרוז כמאלונדי
דובר הסוכנות האיראנית לאנרגיה אטומית בהרוז כמאלונדי

כמאלונדי אמר, כי גורמי הביטחון באיראן מודעים לסיבת הנזק שנגרם לאתר בנטנז, אך לא ידברו על כך מסיבות ביטחוניות". הדובר הוסיף, כי הבניה באתר החלה ב-2013 והוא הושמש ב- 6 ביוני 2018, יומיים לאחר שמנהיג איראן, ח'אמנהאי, קרא לסלול את הדרך להעלאת רמת ההעשרה של האורניום בעקבות נסיגתה של ארה"ב מהסכם הגרעין  . עם זאת, כמאלונדי הבהיר כי הבנייה באתר טרם הסתיימה לאחר שאיראן הפחיתה את פעילותה הגרעינית בעקבות החתימה על הסכם הגרעין ב-2015. הוא הוסיף, כי דגמים נוספים של צנטריפוגות מתקדמות היו אמורות לעלות על קו הייצור במתקן שניזוק בנטנז ו"יתכן שהאירוע יאט את פיתוח והרחבת הצנטריפוגות המתקדמות". לדבריו, נוכח "שיקולים ביטחוניים" לא ברור אם המתקן החדש ייבנה באותו מקום אך ברור כי "המתקן החדש יהיה גדול יותר ומתקדם יותר מבחינת הציוד".

בתוך כך דן המג'לס (פרלמנט) עם עלי אכבר צלאחי, יו"ר הסוכנות האיראנית לאנרגיה אטומית, בהיקף ובהשלכות התקרית במתקן בנטנז ודובר הועדה לביטחון לאומי ומדיניות חוץ של בית המחוקקים האיראני, אבו אלפצ'ל אמואי, אמר כי יו"ר הועדה עדכן כי נבחנים מספר תרחישים לגבי האירוע ותוצאות החקירה יפורסמו בקרוב. גם צאלחי הדגיש כי בידי איראן מידע על הסיבות לפיצוץ אל הוא יפורסם, משיקולים ביטחוניים,  בזמן המתאים

האתר "נור" המקורב למועצה העליונה לביטחון לאומי[3], כי על הקהילה הבינלאומית לגלות דאגה רבה יותר נוכח "חבלות הסייבר" המכוונות נגד תוכנית הגרעין של איראן שכן הן יכולות לגרום לזיהום גרעיני רחב היקף ולנזקים סביבתיים  בעלי השפעות לא ידועות. על פי הדיווח בפיצוצים האחרונים לא נגרמה כל דליפה גרעינית. הדיווח צוטט בהרחבה גם בעיתון "כיהאן" המשקף את דעת המנהיג.

האתר התייחס לפרסומים בכלי התקשורת הבינלאומיים, הישראלים והערבים שרמזו, כי יתכן ומדובר במתקפת סייבר ישראלית  והבהיר,  כי למרות מדיניות העמימות שהיא נוקטת ושתיקתה בנוגע לחבלה במתקני הגרעין של איראן, אין ספק, כי היא זו העומדת מאחורי המעשים, בהינתן "רקורד העויינות שלה כלפי איראן ותוכנית הגרעין למטרות שלום שהיא מנהלת…רגישותו וחשיבותו של הנושא הופכים ברורים יותר אם מביאים בחשבון את טבעו של המשטר הישראלי ואת פגיעותה של ישראל לתגובת הנגד".

איראן ממשיכה לשקר ולטעון כי ארבעת הדיפלומטים האיראנים בידי ישראל

 גם סוכנות הידיעות הרשמית של איראן אירנ"א רמזה כי מאחורי ההתקפה עומדות אויבותיה של איראן דוגמת  ישראל וארה"ב וציינה כי "עד עתה נמנעה איראן מלהרחיב את המשבר וליצור תנאים ומצבים בלתי ניתנים לצפייה, אולם, לאור חציית קווים אדומים על ידי מדינות עויינות, ובמיוחד המשטר הציוני וארצות הברית, עלולה איראן לבחון מחדש את האסטרטגיה שלה".

המשטר באיראן הדגיש כי זהה את נסיבות התרחשות השרפה שפרצה במתקן הצנטריפוגות  בנטנז, הנתון לפיקוח סבא"א,  ב-2 ביולי והבטיח לעדכן בהן "בעיתוי נוח יותר בעתיד" נוכח הנסיבות הביטחוניות הקשורות לאירוע. מקורות ביטחון שצוטטו בעיתון "כיהאן" אמרו כי איראן תגיב אם יתברר כי ישראל או ארצות הברית עמדו מאחורי לפגוע במתקני ובאתרי הגרעין של איראן. באתר "נור" נכתב עוד כי על ישראל לצפות להשלכות קשות אן "תחצה את הקווים האדומים". בהתייחסות לסדרה הישראלית טהראן" המשודרת בימים אלה נכתב באתר "כי ישראל לא תוכל עוד להתרברב בפעילות חבלה נגד איראן באמצעות סדרות טלוויזיה דוגמת טהראן" המשודרת כיום בשטחים הפלסטינים הכבושים". הסדרה מסוקרת במרבית אמצעי התקשורת באיראן וניתן אף לצפות בחלקים ממנה באיראן 

(מקור https://www.hamshahrionline.ir)
(מקור https://www.hamshahrionline.ir)

 

ע'לאם רצ'א ג'לילי ראש תחום ההגנה האזרחית באיראן הזהיר אף הוא כי איראן תגיב ביד קשה נגד כל גורם שינהל מתקפת סייבר נגד איראן "תגובה למתקפות סייבר היא חלק מיכולות ההגנה של איראן, אם יוכח כי מדינתנו הותקפה באמצעות התווך הקיברנטי , אנו נגיב". ג'לילי הודה כי בוצעה "התקפת סייבר מוגבלת מאד" נגד מתקנים איראנים בחודשים האחרונים ואמר כי "רשתות חברתיות, הנשלטות על ידי מדינות זרות משמשו להתקפות ביטחוניות וכלכליות ולזריעת כאוס בקרב מדינות אחרות" .

מחדלים בטיחותיים ובטחונים

גם התקשורת האיראנית עסקה בנושא בהרחבה והעלתה מספר תרחישים אפשריים לגבי החבלה במתקן הגרעין בנטנז. העיתון הרפורמיסטי "אעתמאד" העלה  (4 יולי) שלושה תרחישים אפשריים לגבי התקרית : פיצוץ כתוצאה מהזנחה, חדירה למתקן מצד גורמים מתוך איראן (מקומיים או כאלה המופעלים על יד גורמי חוץ) וגורמים ממשלתיים מחוץ לאיראן ולאפשרות זו "לארצות הברית ולישראל היסטוריה ארוכה של פעולות חבלה בתוך איראן". העיתון כתב שטוב שהפיצוץ לא ארע באזור בו מוחזקים חומרים גרעיניים שכן היה עלול להיגרם נזק רב כתוצאה מקרינה לאנשים ולסביבה. העיתון הביע דאגה רבה מהפירצה הביטחונית וההזנחה  שאפשרה את האירוע וקרא למצות את הדין עם האחראים ולחדד את אמצעי הביטחון במתקנים אחרים ברחבי המדינה וכן להגביר את רמת הבטיחות( ( safety  בהם לצד הגברת רמת האבטחה. "אעתמאד" דחק גם בסבא"א להעריך ולבדוק את נסיבות האירוע והשלכותיו בתחום בטיחות הטיפו בחומרים גרעיניים.

התגובה האיראנית: לחכות לנובמבר או להגיב עכשיו

בד בבד, דווחו כל תקשורת מקומיים כי באיראן נעצר מחמד סעידי,  חבר לשעבר בצוות המו"מ בנושא גרעין באשמת שחיתות לאחר שקבל לידי 4 מיליון דולר , תוך הדגשה כי ל"מעצרו אין כל קשר לסוגיות גרעין וכי מדובר במעורבותו בשחיתות בחברת הספנות  של איראן בה עבד". סעידי הי חבר בצוות המו"מ בשנת 2000 ומונה לסגן יו"ר הסוכנות לאנרגיה אטומית של איראן בזמן כהונתו של הנשיא אחמדינז'אד . סעידי מונה על ידי הנשיא רוחאני  לראש חברת הספנות של איראן (IRISL Group).

לחץ גובר על איראן מבית ומחוץ

סדרת התקריות באיראן מתרחשת בשיאו של משבר הקורונה באיראן ובעיצומן של הסנקציות האמריקניות נגד המשטר המסבות נזקים כלכליים קשים. בין היתר הובילו המשבר הכלכלי באיראן לקיצוץ בתקציב המיליציות הפרו-איראניות בעיראק וככל הנראה גם לשחיקת הסיוע לגורמים אחרים באזור להם מגישה איראן סיוע ולקשיים גוברים מבית.

גם אם מדובר בתקריות שאינן קשורות זו לזו הרי שהרצף שלהן בתוך כעשרה ימים ששיאן, כפי שמתברר והולך בפגיעה קריטית במתקן לייצור צנטריפוגות בנטנז, יוצר הדבר תחושת מבוכה וחוסר ביטחון בתוך המשטר האיראני ומעמיק את אי האמון בו מקרב העם האיראני העד לפגיעות החוזרות ונשנות במשטר ולאוזלת ידו בתגובה להן. זאת, כאשר במקביל, מתמודד הנשיא רוחאני  גם עם ביקורת גוברת על דבקותו בתוכנית הגרעין מבלי שאיראן זכתה עד כה לכל תמורה ומצבה אף החמיר. שה"ח האיראני, ז'ריף זכה ל"מקלחת צוננת" במג'לס והוטח לעברו "שקרן" נוכח הבטחותיו לנסות ולעקוף את הסנקציות במסגרת דיאלוג עם אירופה וסין ונוכח המשך צניחת המטבע האיראני מול הדולר בו איראן אינה יכולה לסחור נוכח הסנקציות האמריקניות. חברי מג'לס אחרים הדגישו, ברוח המוטו של המנהיג ח'אמנהאי  כי איראן נתונה במלחמה כלכלית ועליה לאחד כוחות.

באופק גם סוגיית הסרת האמברגו על החלטת מועבי"ט באוקטובר השנה ופעילות ארצות הברית וסעודיה למנוע אותה ול"גזול" מאיראן עוד הישג שהיה מקופל בתוכנית הגרעין וגרוע מכך גם אפשרות להחזרת הסנקציות מתוקף החלטת מועבי"ט.  במסגרת מנגנון ה-snap back

יחד עם זאת נראה, כי למרות הלחצים מבית ומחוץ איראן מעוניינת להישאר עם הראש מעל המים עד לבחירות בארצות הברית, ומקווה שהנשיא טראמפ לא יזכה בכהונה נוספת ואולי ארה"ב תשוב, כפי שרמז המועמד הדמוקרטי, ביידן, להסכם הגרעין. איראן מפנה אצבע מאשימה כלפי ארצות וישראל, שיתכן ומעוניינות בחלון הזמנים שנותר עד לסוף כהונתו של לא לנקוט מהלך שיוביל לתגובה ישראלית אמריקנית חריפה נגד המשטר ותוכנית הגרעין האיראנית. אירן יכולה עדין להפעיל את בני החסות שלה – בעיראק, סוריה לבנון ותימן, לפגוע באינטרסים ישראלים ואמריקנים, אולם נראה כי המשבר הכלכלי הנמשך באיראן – ובלבנון – מתחיל לתת את אותותיו גם על כלי משחק איראניים אלה.

[1] https://reportcybercrime.com/zargan-power-plant-explosion-ahwaz-iran-later-a-chlorine-leak-the-cyber-shafarat/

[2] https://www.nytimes.com/2020/07/05/world/middleeast/iran-Natanz-nuclear-damage.html

[3] https://tinyurl.com/ydafubyg

[4] https://twitter.com/IranIntl_Ar/status/1279700620820217856

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm

Close